בצד המלחמה, משתנה גם השפה. קלפים "מלחמה", "אני אחטוף אותך" וכדו' – כבר לא. הילדים, במיוחד הקטנים, נלחצים משימוש במושגים האלה
אימא מהצפון התקשרה אליי מבוהלת: "שיחקנו עם הבן הצעיר שלנו בן השלוש וכשבעלי הרים אותו, פלטתי 'אני אחטוף אותך'. הילד פרץ בבכי. בקושי הצלחנו להרגיע אותו. 'אל תחטפו אותי', הוא צעק. מה אפשר לעשות כדי להרגיע אותו?"
המושגים שהשתמשנו בהם לפני המלחמה, כמו "מלחמה" במשחק קלפים, "נחטוף אותך", כשאנחנו משחקים עם הילדים הקטנים, אפילו "מתה עליך", הפכו למושגים שיש להימנע מהם. בכל דרך חשוב להימנע משיחות על המלחמה, ליד הילדים. לעשות שהילדים לא רואים את החדשות ולא שומעים.
חשוב לנהל שיחה מושכלת עם הילדים. להכיר את רמת השיח ורק משם להבנות שיחה שמתאימה לילד שלנו.
אין קווים שווים לשיח, לא גיל ולא מגדר. כל הורה בונה את השיחה בהתאם לילד/ה שהוא מכיר ויודע כיצד לגשת אליו. הילד צריך להרגיש בטוח לשאול שאלות את הוריו וביטחון שכזה מתקיים כשהשיח הוא בהתנהלות רגילה שבין ההורים והילדים. לכן, להקפיד על יוזמת ההורים לשיח. תמיד לסיימו ב"אם יש לך שאלות, אני תמיד כאן כדי לענות". בסיום השיחה, לעקוב ולבחון את התגובות לשיחה. לא לנטוש את מקום השיחה מיד בסיומה.
היו אמתיים עם הילדים, במסגרת מה שהם מסוגלים להכיל, שירגישו תחושת ביטחון ושליטה במצב. אתם, הבוגרים והאחראים, תשדרו ביטחון וחוסן נפשי. בין הומור למשחק, אנו ערים למשמעות המצב הנוכחי, הלא-בטוח ולכן עלינו להיות קשובים למצוקת הילדים.
בכי, חוסר סבלנות, טון דיבור צעקני, כועס – כל אלה יכולים להיות סממנים למצוקה. זה הזמן להושיב את הילד ולשאול "מה קרה?". לנהל שיחה ולהסביר באמצעות משחק את המושגים. למשל, משחק הקלפים "מלחמה", למה קוראים למשחק כך. לזרום עם השאלות. אנחנו במלחמה ואנחנו ננצח.
לא פעם, ביקשנו מהילדים לא לחבל במשחק זה או אחר. היום אנחנו מדברים על מחבלים שחודרים למדינה ועושים מעשים רעים מאוד. הם מכירים גם את "גרגמל" ו"פגע רע". יש לנו צבא חזק שיודע בדיוק כיצד להכיר את אותם מחבלים ואנחנו כאן כדי לשמור עליכם, הילדים.
"חטופים". המחבלים לקחו אותם מהמדינה שלנו למקום אחר. לפי הכללים של הצבא, בכל העולם, אסור לפגוע בחטופים. בקרוב, הם כולם יחזרו למשפחות שלהם בארץ. שוב ושוב להדגיש שהיום אנחנו עושים הכול כדי שלא יקרה מה שקרה. אנו (העם והצבא) נערכים לכל מצב שלא יפגעו באזרחים שבמדינה ולא בכם, הילדים.
המושגים יקבלו משמעות אחרת, אם נסביר אותם ברמת ההבנה של הילדים. עם הרבה חיבוקים ואהבה. כדי שלא לאבד את האמון של הילדים, חשוב לתת תשובות תואמות מציאות, תוך כדי הרחקת תחושת הסכנה.
* למען הסר ספק, ד"ר מרום אינה עוסקת ברפואה
