היא כלכלנית במקור וקונדיטורית כבר עשור. בעלת הסטודיו לסדנאות אפייה "רולדה". "מבחינתי, אפייה היא הרבה מעבר למתכון ומידות מדויקות". האורחת שלנו לשבת היא דנה זריני כהן, ממעלה גמלא
קצת על עצמך
"דנה זריני כהן, נשואה באושר לשגיא ולנו שלושה ילדים, שקד בן 13, אלה בת 11 ותמרה בת 8. יש לנו גם כלבה מתוקה בת 6 בשם נילי.
"אני כלכלנית במקור וקונדיטורית כבר עשור. יזמית מלידה ולאחרונה, הגשמתי את אחד מהחלומות הגדולים שלי ופתחתי סטודיו לסדנאות אפייה".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בגבעת זאב, יישוב קהילתי ליד ירושלים, שם גם הכרתי את שגיא, בחטיבת הביניים בה למדנו. אחרי 11 שנות היכרות, התחתנו וקיבלנו החלטה אמיצה לעבור לגור ברמת הגולן, הרחק מהעבודות המוכרות, מהמשפחה ומהחברים".
מגורים
"מעלה גמלא. ב-2016, עברנו לרמת הגולן. בנינו את ביתנו במעלה גמלא ואנחנו מודים על ההחלטה כל רגע".
עיסוק
"אני קונדיטורית בוגרת 'אסטלה' ובעלת סטודיו לאפייה בשם 'רולדה'. מעבר להזמנות המיוחדות, הלב של העסק שלי הוא הסדנאות החווייתיות שאני מעבירה. אני מארחת הורים וילדים, זוגות ומשפחות שמגיעות לגולן, לזמן איכות שהוא כולו חיבור ליצירה ולחומרי הגלם. אני מביאה את הידע המקצועי שלי ומנגישה אותו לחובבי האפייה. מבחינתי, אפייה היא הרבה מעבר למתכון ומידות מדויקות, היא הדרך להביע אהבה, ליצור זיכרונות ולחבר בין אנשים.
"בנוסף, יש לי מקרר ??אמון?? של קינוחים קפואים. אני מפתחת מתכונים לעוגות וקינוחים שיכולים להחזיק זמן רב בהקפאה, מבלי שהטעם או המרקם ייפגע. חשוב לי להגיע לכל האנשים באזור ולכן הסטודיו שלי כשר ואני משתדלת לדאוג שתמיד יהיה מענה גם לצליאקים ולרגישים ללקטוז".
איך נראה יום שישי שלך?
"ההתנהלות שלי בימי שישי היא לא קבועה. יש ימים בהם אני מתעוררת מאוד מוקדם, מכינה קפה חזק, ניגשת לסטודיו ומתחילה להכין אותו לסדנה של שישי בבוקר. יש ימים הפוכים בדיוק. כך או כך, ביום שישי, תמיד אני אופה משהו מנחם ומבשלת ארוחות מושקעות, כי לרוב יש אצלנו אורחים, משפחה או חברים".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ארוחת השבת שלנו מתקיימת לרוב אצל חמי וחמותי (שעברו לגור גם הם בגמלא, לפני שלוש שנים) והיא מתחלקת לשתיים. בצהרי שישי, תמיד יש שניצל, ערוק (קציצת ירק) וחצילים מטוגנים, אותם אוכלים בפיתה עם עמבה ומטבוחה. תמיד יהיה סיר של קובה סלק, או דלעת. בערב שישי, הארוחה תמיד תכלול אורז לבן וסלט כרוב שהילדים שלנו מאוד אוהבים. כל זה לצד שפע של ירקות, בשר, או עוף וכמובן, דגים".
זיכרון ילדות משבת
"כשהייתי ילדה, כל שבת היינו נפגשים עם המשפחה מצד אבא שלי בגן סאקר, או בגן הוורדים בירושלים. כל אחד היה מביא אתו אוכל והיינו פותחים שולחן, מהבוקר עד השקיעה. היינו משחקים כל בני הדודים במשחקי כדור ונוסעים שעות על אופניים וגלגליות בשבילים של הגן. זו הייתה תקופה קסומה ומאושרת שאני מאוד מתגעגעת אליה".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"אני אוהבת לקום מאוחר, בלי שעון מעורר. גידלנו את הילדים לעצמאות מלאה במטבח ואנחנו נהנים מזה בעיקר בשבתות, כשהבנות מתפעלות ארוחת בוקר בלי להפריע לנו".
המלצה על ספר
"לצערי, אני בתקופה עמוסה שלא יוצא לי כל כך לקרוא ספרים. הספר האחרון שקראתי היה די מזמן, אבל הוא זכור לי כספר מרתק שלא יכולתי להפסיק לקרוא – 'הסיפור השלושה עשר'".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"עם חברה טובה, או עם בעלי. אנשים שעושים לי טוב".
מה עושה בשעות הפנאי?
"לאחרונה, חזרתי להתאמן בפילטיס מכשירים, בסטודיו 'נענע' בכנף. אני משתדלת לשלב שלושה אימונים בשבוע. בשעות הפנאי הנוספות שלי, אני דואגת לבקר בעסקים חדשים שנפתחים באזור, כל עגלת קפה, יקב, או מסעדה חדשה, אני הראשונה להגיע, לבדוק ולפרגן".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"המלחמה הייתה עבורי הסימן לעסוק במה שעושה לי טוב. את ההחלטה לצאת לעצמאות קיבלתי ממש בתחילת המלחמה. בין זום לזום, ובניסיון להתרגל לשגרה החדשה, הצלחתי לפנות זמן למחשבות שלי ולרצונות שלי ולהקים את מפעל חיי".
מהו המוטו שלך בחיים?
"לא לפחד משינוי. אני בנאדם שלא מפחד לנסות דברים חדשים שיכולים גם להרעיד את האדמה עליה אני עומדת. אני מאמינה שתמיד אפשר לחזור לאחור ולכן אין סיבה לפחד".
מהו החלום שלך?
"החלום שלי ללמוד לנגן בגיטרה ולחזור לנגן בפסנתר. בתור ילדה, הייתי ממש מוצלחת בזה, אבל הזמן עשה את שלו ואני לא זוכרת הרבה…".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"אני אוהבת את קצב החיים ואת הנופים שמשתנים כל עונה".
מה את מאחלת לעצמך?
"בריאות, שפע ומלאי בלתי נגמר של טירמיסו".
