אין צורך להרחיק לטוסקנה בשביל יין טוב, כי כאן, בגולן, הכול בהישג יד וכשנשב בשולחן הסדר בפסח ונספר את סיפור יציאת מצרים וכניסתנו לארץ ישראל, נשמח, נברך שהחיינו והגענו לזמן הזה ונשתה לחיים, לחיי החיים הטובים, מיינות הגולן שלנו וארץ ישראל.

כשהעורכת טלפנה לשאול אם בא לי לכתוב כתבה על יין לכבוד גיליון הפסח, מיד עצמתי את עיני ודמיינתי אותה אומרת לי: את תקבלי כרטיס טיסה לטוסקנה, תסיירי שם בחוות היין עם מדריך צמוד, בתי מלון בוטיק כמובן והרבה אוכל טוב ויין ותביאי את בשורת היין לגולן. בעודי מפליגה בחלומי בטוסקנה המדהימה, אני שומעת את קולה של העורכת מהדהד לי באוזן: יש הרבה יין בגולן. מיד קלטתי שאדם מדמיין את הרהורי לבו. האמת, היא צודקת. הגולן ידוע כחבל ארץ של הרבה מים ויין ולהפתעתי, גיליתי שיש בו יותר מ-18 יקבי בוטיק, בנוסף ל”יקבי רמת הגולן”, המוכרים והידועים.

“יקבי רמת הגולן” הם למעשה אלו שהביאו את הבשורה לגולן, כשבשנת 1976, נטעו את הכרמים הראשונים בגשור וביונתן. היקב הוקם בתחילה במרום גולן ובשנת 1986, עבר למשכנו הנוכחי בקצרין. השילוב של אקלים קר וקרקע בזלתית בגובה רב יוצרים כר אידאלי ומשובח לגידול ענבי יין ואחראים לטעמו ואיכותו של יין ברמה גבוהה. בשל עובדה זו, קמו יקבים רבים בגולן, עם יינות משובחים ומוצלחים בעלי שם, שמשתתפים וזוכים בתחרויות יין בארץ ובעולם ונמכרים בכמויות מרשימות ומביאים אליהם קהל אוהד יין, מהארץ ומהעולם. במרבית היקבים, יש גם מרכזי מבקרים, המציעים טעימות, סיורים ואירוח לקבוצות ובודדים.

הסתבר לי שלא אטוס לטוסקנה, בטח לא בערב פסח, למרות שזה יכול היה להיות רעיון מדהים. אז ויתרתי על כרטיס הטיסה ונסעתי באוטו הפרטי שלי לסיבוב יקבים בגולן. קיבלתי במתנה מזג אוויר מושלם, גולן צבוע בצבעי ירוק משתנים, עם המון פרחים צבעוניים ופגשתי אנשים מדהימים, שעושים יין באהבה ובשמחה ואוהבים להיפגש ולארח. בשל הזמן הקצר והמלאכה המרובה לפני הפסח, ביקרתי רק בכמה מהיקבים והוקסמתי. בעלי היקבים שפגשתי הדגישו בפניי שהסוד הגדול של יין טוב הוא שאת היין צריך לעשות באהבה, כנראה שלא רק חומוס עושים באהבה… או שלא עושים בכלל.

יואב, הבעלים, יושב אתנו ומספר שזה הכיף הגדול שלו – לארח אנשים במרכז המבקרים ולראות אותם נהנים מהיין שלו. על היין המועדף עליו: “אני אוהב את כל היינות שלי, אבל יין שאני שותה עם אנשים טובים, מקבל טעם מיוחד”

כמו בושם

כאלה הם אנשי היין של הגולן אנשי חזון, אנשים טובים, מארחים ומסבירי פנים, שאוהבים את מה שהם עושים. יואב, מיקב “בזלת”, בקדמת צבי, איש חמים וצבעוני, שחוגג השנה 20 שנה ליקב, מזמין אותי למרכז המבקרים המעוצב והמרשים שלו. אני מתקבלת שם על ידי עטרה המדריכה, שמסבירה לי ולקבוצת נשים שהתארחה את סיפור היקב והיינות שהם מייצרים. אנחנו טועמות כמה סוגים של יין משובח, עם גבינות המוגשות לנו ברוחב לב, צופות בסרטון ויואב הבעלים יושב אתנו ומספר שזה הכיף הגדול שלו – לארח אנשים במרכז המבקרים ולראות אותם נהנים מהיין שלו. כשאני שואלת אותו מה היין המועדף עליו, הוא עונה לי בלי להתלבט – “אני אוהב את כל היינות שלי, אבל יין שאני שותה עם אנשים טובים, מקבל טעם מיוחד”.

האיש אוהב אנשים, אוהב את החיים והיין עשה לו טוב. “תכתבי גם שאני מחפש עובדים טובים”, הוא אומר לי, רגע לפני שאני נפרדת וממשיכה ליקב הבא.

כשפגשתי את גיל, מיקב “טרה נובה”, בכנף, מיד התנצלתי שאני לא באמת מבינה ביין ושלראשונה בחיי התחלתי לשתות וליהנות מיין רק לפני כמה שנים, בשלהי גיל ה-40 שלי. גיל מיד הרגיע אותי – את ממש לא צריכה להבין ביין, הקטע המשמעותי ביין זה שהוא יהיה לך טעים, “יין הוא כמו בושם”, הוא מסביר לי, “את צריכה לאהוב את הריח וליהנות מהטעם. ליין יש חיים. אם שתית יין והיה לך טעים, אז הצלחנו”. הוא נותן לי להריח את היין, בלנד אדום שהוא מייצר. יש לו ריח עדין ונעים ואני מתלהבת שהוא באמת מזכיר בושם.

אני מתעניינת איפה למד על יין והוא, בצניעות של מושבניק מהגולן, אומר לי שהוא בכלל לא יינן. הוא כורם, הוא איש של אדמה ואת תהליך ייצור היין למד תוך ניסוי וטעייה ומה שחשוב לא פחות מתהליך ייצור היין הוא גידול הגפנים בכרם והקפדה עליהם. רגע לפני שאני נפרדת ממנו, מגיע אילן, השותף שלו, שמגלה לי שהסבא של גיל, היה יינן. היו לי כרמים ויקב ברומניה. כנראה שזה עובר בגנים.

סם חיים

מיכאל אלפסי, מיקב “הר אודם”, מדגיש לי שגולת הכותרת של היקב שלו היא שהוא יקב משפחתי, איכותי ותיירותי. היקב ומרכז המבקרים הרחב מתופעלים על ידי כל המשפחה ומעבר לאהבת היין והייצור, יש את חדוות העשייה המשפחתית והעובדה שהילדים שותפים ונשארים בגולן.

גם עופר בהט מעין זיוון, שהגיע לגולן עם גרעין נח”ל וחלם לייצר יין, מספר לי על אהבתו הגדולה ליין ולאנשים. המפגש עם האנשים, עם סיפורי החיים שלהם והאירוח הם חלק בלתי נפרד מהאהבה ליין. היין עושה טוב לאנשים, יין מסמל עבור אנשים שמחה וחגיגות ואני הוספתי שיין הוא בעצם סוג של סם חיים. עופר חייך בהסכמה, כי מי מתווכח עם מקצוענית שכמוני, שהתחילה לשתות יין בגיל 40 וגילתה שנשים, כמו יין טוב, משתבחות עם השנים ושיין משמח לבב אנוש.

אז הנה כמה מסקנות מסיור היקבים שלי בארץ הגולן: יין אכן באמת משמח לבב אנוש, כי חזרתי הביתה שמחה וטובת לבב. הגולן הוא אחלה בית גידול לאנשים, אבל גם לענבים ויש פה אלפי דונמים של כרמים מסוגים שונים, כשהזנים הבולטים הם “קברנה סובניון”, “שרדונה”, “מרלו” ו”שירז”. היין שלנו משווק בעולם וזכה בהרבה פרסים וכבוד. אז אין צורך להרחיק לטוסקנה בשביל יין טוב, כי כאן, בגולן, הכול בהישג יד וכשנשב בשולחן הסדר בפסח ונספר את סיפור יציאת מצרים וכניסתנו לארץ ישראל, נשמח, נברך שהחיינו והגענו לזמן הזה ונשתה לחיים, לחיי החיים הטובים, מיינות הגולן שלנו וארץ ישראל.

סיפור של יין מיוחד: “יין 188”, ששמו ניתן לו על שם חטיבת השריון 188, שלחמה באזור בו נטועים הכרמים שמהם מיוצר היין, בתל פארס. לבקבוק פקק הברגה שעליו מוטבע דגל הלאום, מתוך ציונות וישראליות

קצת על היקבים והאנשים שביקרתי בהם:

יקב “בזלת הגולן”

הבעלים: יואב לוי, גר בקדמת צבי, עלה לגולן מחולון, בשנת 1985, מטעמי ציונות. יש לו 4 בנים ו2 נכדים

ההתחלה: יואב הוא איש אדמה עסק בחקלאות ובמכירת טרקטורים. את החבית הראשונה יצר במקלט בחצר הבית לצורך פרטי., בהמשך, עבר למקרר הפרחים של השכן וסוחר ירושלמי, שבא לקנות טרקטורים, טעם והתלהב והזמין 10 ארגזים. יואב בכלל לא התכוון למכור ומשם, הכול היסטוריה

הדגש: יין שנעשה באהבה יוצא טעים וטוב במיוחד

מיקום היקב: קדמת צבי

ההקמה: 1998 השנה חוגגים 20. זהו יקב הבוטיק הראשון בגולן

הכרמים: בתל פארס ובתל מחפיא, בצפון הגולן

שמות היינות והיקב מחוברים כולם לגולן

כמה בקבוקים מייצר בשנה : 85000

תווך מחירים: 100-600 ש”ח

היקב כשר

קשיים של יקב: ביורוקטיה, רשויות, אגרות מסים, כשרות ועובדים דתיים

מרכז מבקרים: מרשים ויפה, פתוח במהלך השבוע, לסיורים טעימות וארוחות ואירועים לקבוצות. האירוח אישי, חם ומסביר. יש גם סרטון יפה לצפייה וחדר החביות נמצא ממש במרכז המבקרים.

המרכז גם מארח אלפי חיילים במהלך השנה, ללא עלות.

סיפור של יין מיוחד: “יין 188”, ששמו ניתן לו על שם חטיבת השריון 188, שלחמה באזור בו נטועים הכרמים שמהם מיוצר היין, בתל פארס. לבקבוק פקק הברגה שעליו מוטבע דגל הלאום, מתוך ציונות וישראליות.

החלום: להיות מאושר ושהיקב יישאר להרבה דורות, מצליח ומוכר, בארץ ובעולם.

יקב “הר אודם”

הבעלים: מיכאל אלפסי, נשוי 4 ילדים. עלה לגולן ב1977 מגני תקווה

ההתחלה: למיכאל היה בכלל עסק לייבוא וייצוא תוצרת חקלאית, אבל כששני הבנים השתחררו מהצבא ורצו להישאר בגולן, הם חיפשו משהו שישלב תיירות, תעשייה ואדמה והרעיון להקים יקב הלהיב את כולם. כבר בהתחלה, הוקם יקב גדול, שייצר 7000 בקבוקים. היקב הוא יקב משפחתי. כולם עובדים וכל אחד תורם את המומחיות שלו. הבן, אדם, הוא היינן הראשי.

הדגש: יקב משפחתי, איכותי ותיירותי

מיקום: מושב אודם

ההקמה: הוקם בשנת 2003

הכרמים: עמק הבכא, קדמת צבי, דרום הגולן ומושב אודם

שמות היינות: מחוברים לגולן ויש גם אחד “אלפסי”, ע”ש המשפחה

כמה בקבוקים מייצרים: 90000

תווך מחירים: 65-470 ש”ח

היקב כשר

קשיים: תהליך הגידול הוא תהליך מורכב וקפדני וגם: מחסור בעובדים דתיים לטובת הכשרות

יין מיוחד: יין “1060”, מציין את גובה הכרם שמענביו מיוצר היין. הוא החביב ביותר, כי הוא מיוצר מענבי הכרם שנמצאת ממש בחצר היקב באודם

מרכז מבקרים: מרכז מבקרים מרשים ומזמין, מציע טעימות וארוחות לקבוצות, יש גם אפשרות לקנות מוצרים נוספים: ציורים של אם המשפחה, כלי קרמיקה של הבת ועוד. פתוח ימים א’-ה’

מוצרים נוספים: יינות קינוח, שיכר דובדבנים

חלום: אנחנו חיים את החלום ומגשימים אותו מדי יום. התחלנו עם 7000 בקבוקים, היום אנחנו עם 90000. עובדים יחד כל המשפחה ומצליחים

יקב “טרה נובה” (אדמה חדשה)

הבעלים: ארבעה שותפים, משפחות: מטלון, אפרים, וינסינכר ושרון, תושבי כנף

ההתחלה: זה התחיל בשותפות ברפת בכנף. ב-2006, הצטרף אל החבורה גיל שרון, שהוא כורם ויחד, הם הגשימו חלום והקימו את היקב. התחיל כתחביב נחמד, עם 500 בקבוקים ששימשו לשתייה לחבר’ה ומתנות למכרים ומשפחה ואז התחילו טלפונים ואנשים ביקשו לקנות וככה זה גדל והתפתח. העבודה כולה נעשית בשמחה  על ידי השותפים ובני משפחותיהם

הכותרת: ליצור יין טוב ואיכותי במחירים נגישים לכולם ולעשות אותו באהבה

מיקום: מושב כנף, ליד המעיין

ההקמה: הוקם בשנת 2006

הכרמים: תל פארס

כמה בקבוקים מייצרים: 10000 בשנה

תווך מחירים: 80-100 ש”ח

קשיים: רגולציה, אישורים היתרים, וירוסים בכרמים, חבל לנו שמקשים עם ההכשרים.

היקב לא כשר, אבל שמן הזית והליקרים – כשרים

מרכז מבקרים: מרכז המבקרים פתוח, לפי הזמנות מראש ומציע טעימות יין ואירוח לבבי על הדֶק

מוצרים נוספים: לימונצ’לו, ליקרים, פירות יער ושמן זית

יין מיוחד: נקרא “חבית 14”. כשממלאים את החביות, תמיד נשארות שאריות של יין שאותם שפכו לחבית שמספרה היה 14. היא הייתה חבית השאריות, שמיועדת לשתייה לבעלי היקב ולא למכירה. אחרי שהחבית התמלאה, היא קיבלה במבחן הטעימות את הציונים הגבוהים ביותר ומאז, היין שלה גם מיועד למכירה והוא מוצלח במיוחד

החלום: להמשיך ליהנות מהיין ומהנוף הנשקף מהיקב ושהדור הצעיר יחזור לגולן וימשיך את פעילות היקב

יקב “בהט”

הבעלים: עופר בהט, הגיע עם גרעין הנח”ל ב-1980, מבאר שבע ואחרי הצבא, השתקע בגולן, ועבד ב”פירות גולן”

ההתחלה: בתחילה, יצר יין כתחביב, ב-2007, עם הילדים בחצר הבית. אנשים אהבו את היין והציעו לי למכור וכך זה הלך והתפתח. ב-2011, הקים את מרכז המבקרים ואת מבנה היקב, שהוא חמים נעים וריחות היין מפוזרים באוויר ומשרים אווירה של יין איכותי

הכותרת: מקום לאירוח וייצור יין איכותי, שנמכר במקום ולמועדון החברים

מיקום היקב: קיבוץ עין זיוון

ההקמה: שנת 2007

הכרמים: אני קונה את הענבים מכרמי צפון הגולן, באזור 1000 מטר גובה

שמות היינות: מחוברים לענבים ובלוגו, הגפן שבכל בקבוק נצבעת בצבע אחר, בהתאם לאבן הבהט, שצבעיה משתנים.

כמה בקבוקים מייצר בשנה : 10000-20000

תווך מחירים: 75-250 ש”ח

היקב כשר למהדרין

קשיים של יקב: בשל העובדה שהיקב הוא בעיקר תיירותי והיינות נמכרים רק במקום, אירועים ביטחוניים ומיעוט תיירים

מרכז מבקרים: פתוח כל השבוע, מארח קבוצות לסיור טעימות וכניסה לחדרי חביות, המחשה של ריחות וטעמים, עם ארוחות קלות ופלטות של גבינות וחבילות רומנטיות, מציעים גם סדנאות בִּקבוק של תירוש לילדים

מוצרים נוספים שמייצר: ליקרים בטעמים: שוקולד, דובדבנים, קפה, לימנצ’לו. לאחרונה, נחנכה גם מזקקה חדשה למוצרים אלכוהליים

סיפור של יין מיוחד: יין לקינוח בשם “חרמונית”, על שם גרעין הנח”ל שהיה חבר בו

החלום: היקב היה החלום ועכשיו, מקווה לכרם גדול משלי ושהיקב ומרכז המבקרים ימשיכו לגדול להתפתח