לפני שנים, ניגשתי לאודישנים של תכנית הריאליטי "בייק אופ", עם עוגת קפה בחושה, מרימה אל על את דגל ה"פשוט-זה-הכי". תמימה שכמותי…
השבוע, נזכרתי שלפני שנים ניגשתי לאודישנים של תכנית הריאליטי "בייק אופ". הייתי אז בעלת בית קפה ואפיתי את העוגות בעצמי. על אף שהיו פשוטות וביתיות, הייתי מקבלת עליהן הרבה מחמאות והתלהבתי מהרעיון של להשתתף בתחרות אפייה ובכלל, בתכנית טלוויזיה.
לאודישן, הייתי צריכה להביא אתי עוגה. לא יודעת מה בדיוק חשבתי לעצמי כשהחלטתי להביא עוגת קפה בחושה. בעצם, אני זוכרת שרציתי לספר סיפור על מי אני דרך העוגה. אני מהגולן, בת כפר פשוטה, שאוהבת מאוד לארח עם קפה ועוגה. חשבתי שיש משהו מגניב בפשטות שבאוכל ולא חייבים שהוא יהיה כל כך מושקע ומוגזם כדי להיות טעים ומנחם. הרי כולם יודעים שלא כל מה שנוצץ זהב הוא ואני תמיד נהנית מהדברים הפשוטים של החיים ועוד כל מיני קלישאות…
אז ערב לפני האודישן, אפיתי עוגת קפה בתבנית עגולה גבוהה והעוגה יצאה טובה. שמתי אותה על מגש עץ עם רגל, ששאלתי מחברה, והייתי די מבסוטה על עצמי. אבל כשהגעתי לאודישן, מהר מאוד הבנתי שטעיתי, כי בתחרות אפייה לא מחפשים אנשים שמכינים עוגות בחושות עם מנטרות והשראה לחיים. מחפשים דווקא אנשים מגניבים עם יצירתיות ותעוזה ואומץ ויכולות אפייה ובאמת, כל האנשים שהגיעו באו עם עוגות וקינוחים יפים ומושקעים עם קרמים וקישוטים ודי התביישתי…
הרגשתי כמו חנה'לה ושמלת השבת המלוכלכת. התבאסתי על עצמי שלא העמקתי לחשוב על הרעיון של התכנית ואולי הייתי צריכה להתייעץ, או אפילו לכתוב פוסט בפייסבוק ולשמוע עוד דעות. אבל את האודישן לא עברתי, בגלל העוגה שלא הרשימה ואולי גם לא עברתי מסך ולא היה לי איזה סיפור מגניב באמת.
הזדמנויות והחמצות
בדרך הארוכה חזרה לגולן הבנתי שפספסתי את ההזדמנות ושאין מה לבכות על חלב שנשפך… ושכנעתי את עצמי שבעצם, בכלל אין לי זמן לריאליטי ואני לא טיפוס תחרותי ועוד כל מיני חירטוטים שאנשים, וגם אני, מספרים לעצמנו לפעמים, כשמשהו מתפספס לנו.
למה בעצם נזכרתי בסיפור הזה אחרי כל כך הרבה שנים? כי חברה ביקשה את המתכון של אותה עוגת קפה, שפעם, לפני שנים רבות, אכלה אצלי, אלא שמאז לא אפיתי אותה יותר, כנראה בגלל תחושת הפספוס של ההזדמנות שהוחמצה.
עברו לי כל מיני מחשבות על כל מיני דברים שהחיים מזמנים לנו ואנחנו לא תמיד יודעים לנצל אותם נכון ולפעמים, אנחנו מפספסים הזדמנויות, או לא שמים לב להזדמנות שנקרית בדרכנו, בגלל חוסר תשומת לב, או בגלל קריאה לא נכונה של המצב, או בגלל איזה סיפור לא אמתי שאנחנו מספרים לעצמנו. אז מה שאני בעצם רוצה להגיד לסיום זה שאם יש משהו שאנחנו רוצים, צריך להשקיע, להתאמץ ולחתור להשיג אותו, לא להקל ראש ולשים לב להזדמנויות.
מתכון לעוגה כיפית ומנחמת
מתכון לעוגת קפה שהבת שלי אוהבת. לא מומלץ להכין אותה לאודישן, אבל זו עוגה כיפית קלה טעימה ומנחמת.
החומרים:
2 ביצים
כוס וחצי סוכר
כוס שמן
2 כוסות קמח
שקית אבקת אפייה
כוס מים רותחים עם 3 כפיות נס קפה
100 גרם שוקולד מריר
להכניס לקערה את החומרים זה אחר זה ולערבב במטרפה ידנית, לשפוך לשתי תבניות אינגליש קייק.
להמיס במיקרוגל שוקולד מריר, ליצוק על העוגה וליצור גלים עם כף.
לאפות בתנור על 170 מעלות, כחצי שעה, עד שקיסם העץ יוצא יבש.
