“שירה חדשה”, עסק האירועים של מולי יערי, חיספין, ספג מכה קשה עם הסגר ואיסור ההתקהלויות. יערי שם מבטחו בשמים ואומר: “כשייגמר, נחזור בכל הכוח”
מגיפת הקורונה השפיעה מאוד על חיינו וגרמה גם לא מעט נזקים כלכליים שאין לדעת איך נתגבר עליהם ביום שאחרי, מאות אלפי בעלי עסקים בארץ נאלצו לסגור את העסק שלהם, גם בגולן העסקים במשבר.
מולי יערי, מחיספין, הקים את העסק שלו “שירה חדשה”, לפני 16 שנים. ב”שירה חדשה”, מפיקים אירועים, משלב התכנון, בחירת מקום, עריכה, כלים, מפיות אוכל, מלצרים ועד אחרון הפרטים הקטנים. בנוסף, מציעים ב”שירה חדשה” שירותי הגברה ותאורה לגופים ואירועים בגולן ובסביבה.
למולי יש גם מטבח פעיל המספק את האוכל לאירועים, לקבוצות מטיילות ולמוסדות חינוך, כמו ישיבת ההסדר, בחיספין ואולפנת “אייל ברמה”, במושב נוב.
כשהקורונה הגיעה אלינו, והממשלה החליטה לעצור את המשק, גם העסק של מולי נעצר. אין אירועים, אין מטיילים ובתי הספר סגורים. העסק הוא עסק משפחתי, המפרנס גם את בנו הנשוי של מולי, יניב ועוד חמישה עובדים קבועים. העובדים הוצאו מיד לחל”ת, מולי נשאר ללא עבודה, עם משפחה לפרנס, תשלומים לספקים וסחורות שהוזמנו.
מה עושה בעל עסק שמבין ברגע אחד שהעסק נסגר לזמן לא ידוע?
מולי: “ברגע הראשון, זה בוודאי מלחיץ ומדיר שינה, אבל אז מבינים שחייבים לעשות משהו כדי להביא אוכל הביתה. אז חושבים איך לייצר את עצמנו מחדש. זה הכוח של יזם, תוך כדי תנועה, לחשוב על יוזמות חדשות”.
פתחנו עסק קטן – ‘המוליה’, מסעדה קטנה של משלוחי אוכל מהיר, שווארמה, מעורב ירושלמי, שניצלים, בגטים סלטים ועוד… אנשים כל היום בבית, נמאס להם לבשל ואנחנו נותנים להם פתרון, ארוחה עד הבית
איך באמת מייצרים מחדש?
“פתחנו עסק קטן – ‘המוליה’, מסעדה קטנה של משלוחי אוכל מהיר, שווארמה, מעורב ירושלמי, שניצלים, בגטים סלטים ועוד… אנשים כל היום בבית, נמאס להם לבשל ואנחנו נותנים להם פתרון, ארוחה עד הבית. זה לא בקנה מידה של העסק הרגיל שלנו, זה פחות מ-20% הכנסה, אבל זה פתרון להביא אוכל הביתה ואנחנו עושים את זה לבד, בלי עובדים. בכל יום, אנחנו חושבים על היום ועל עכשיו. כרגע, העתיד לא ברור”.
המדינה עוזרת לעצמאים?
“עד היום, כמעט חודשיים מרגע שעצרנו את הפעילות, קיבלנו מענק של 1677ש”ח והודעה שבפעימה השנייה, נקבל 1806ש”ח. זו שערורייה הסכום הזה. הם מציעים לנו הלוואות בערבות המדינה. לשכירים, לא הציעו הלוואות, משלמים להם שכר. אחרי שהכול ייגמר, נצטרך לשלם את ההלוואות האלה, בנוסף לנזקים שכבר נוצרו.
“במדינות אחרות בעולם, קודם עזרו לעסקים וחילקו כסף, אחר כך עשו חשבונות. אצלינו, זעקת העצמאים היא אמתית, כי אנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות, עם חובות לספקים שהיו אמורים לצאת עם התזרים, עם משק בית והוצאות מחייה ואין לי מושג איך נשלם אותם. מה שאנחנו עושים היום, בעסק הקטן החדש, זה כיבוי שרפות ואוכל ליום יום.
“אני חייב לציין את סניף בנק ‘מזרחי’, בטבריה. לילי ואלה, ממחלקת העסקים שם, פתחו עבורנו יד רחבה באנושיות רבה והבנת המצב והם עושות הכול כדי שנצליח לישון בלילה בשקט. מצדיע להן על העזרה, זה מאוד מקל שאתה יודע שהבנק אתך ולא נגדך, במצב שנקלענו אליו כולנו“.
מתי זה היום שאחרי?
יש רגעים יפים בכל המצב הזה?
מולי: “כן, לגמרי. הקהילה מסביב מאוד מפרגנת, אנשים מזמינים אוכל ומפיצים לחברים שלהם ולקהלי יעד אחרים, שיזמינו אוכל. אנשים זוכרים שבימי השגרה, אנחנו עושים להם את האירועים, חשוב להם שנצליח לשרוד את התקופה הזאת והם מאוד מפרגנים לנו על היוזמה החדשה וזאת נקודת אור גדולה“.
איך מתכוננים ליום שאחרי?
“שאלה טובה, כי השאלה האמתית היא: מתי יבוא היום שאחרי? אם ישחררו בהקדם את כל האירועים וההתכנסויות, אז נרים מהר את הראש ונחזור בכל הכוח, אבל אם ייקח זמן, אז עולות הרבה שאלות. ככל שזה יימשך יותר זמן, הנזק הכלכלי רק יגדל ותהיה לנו, העצמאים, בעיה קשה”.
היו לך בימים האלה מחשבות שאולי היה עדיף להיות שכיר שמקבל חל”ת ושכר מהמדינה בקלות בימים האלה?
“הייתי שכיר ובחרתי להיות עצמאי. ידעתי שחייו של עצמאי אינם רגועים ובטוחים, אבל אני אוהב את מה שאני עושה ואני מאמין שהקדוש ברוך הוא מעמיד אותנו בניסיון שאנחנו יכולים לעמוד בו. ניסיון לא פשוט, עם הרבה קשיים ודאגות, אבל אם הגענו למצב הזה, כנראה שאנחנו מסוגלים להתמודד אתו. כשייגמר, נצא ממנו מחוזקים. לא פשוט לנו היום, אבל אני מאמין שבסוף הדברים יסתדרו ושנדע רק לשמוח בחיים ובריאות לכולם”.
