לקראת שדרוג הכפר התלמודי קצרין, נערכות במקום שתי חפירות ארכיאולוגיות. בחפירה הראשונה נמצאו עשרות פריטים המעידים על חיי היום–יום של יהודי הכפר
לפני מספר שבועות נכתב כאן אודות פרויקט שדרוג הכפר התלמודי בקצרין, המכונה בפי כול “קצרין העתיקה“. בפרויקט, משודרגים שבילי ההליכה, תשתיות החשמל, מבוצע שימור ושיחזור של עתיקות הכפר ובית הכנסת ונוספות פינות נוי וחוויה לכל המשפחה.
הכפר הקדום קצרין היה אחד מעשרות היישובים היהודיים, שהתקיימו במרכז הגולן, בתקופת המשנה והתלמוד. כמו בכמעט כל יישוב כזה, גם בקצרין, נמצא בית הכנסת, ששימש מרכז החיים הקהילתיים. חיי הכפר היהודי הגיעו אל סופם עם רעידת האדמה, בשנת 749. בתקופה הממלוכית, יושב האתר מחדש ומסגד קטן נבנה על חורבות בית הכנסת, התיישבות שלא האריכה ימים. יש המזהים את קצרין בשם “קיסרין“, המופיע במקורות היהודיים משם הגיעו “רבנן דקיסרין“, זהו השם בו קראו הסורים לכפר שהוקם על גבי החורבה בשנות ה-30 של המאה ה-20.
האתר זוהה כבר במאה ה-19 על ידי גוטליב שומכר. בביקורו השני, ב-1914, מתאר שומכר כי במקום “כפר חורף בוואדי קטן ובו קבוצה של עצי אלון יפים וחורבות עתיקות…”, וכן תיאור 12 בקתות חומר של תושבים בדווים.
בשנת 1968, במסגרת סקר החירום, התגלה האתר על ידי חוליית הסקר, בהובלתו של סמי בר לב, שהחלה לתעד את בית הכנסת. במהלך שנות ה-80′-70′, נערכו חפירות בבית הכנסת ובשכונת המגורים הסמוכה אליו ובוצעו פעולות שימור ושחזור רבות, שהיוו את הבסיס לפארק התלמודי המוכר. בשנים האחרונות נערכו מספר חפירות קטנות בנקודות שונות באתר, בניהולו של אורן זינגבוים. הממצאים מחפירות אלו מלמדים על גודלו של האתר (ישנם ממצאים המעידים ששטחו של האתר הגיע עד לכביש הראשי).
צוהר לעבר
במסגרת הפרויקט, לאור הפיתוח הרגיש בלב אתר עתיקות, מבוצעות שתי חפירות ארכיאולוגיות קטנות, לטובת הסדרת הפארק. החפירות, בניהול רשות העתיקות ביוזמת המועצה המקומית קצרין ובמימון החברה הממשלתית לתיירות, המשקיעה סכומים גדולים בפיתוח הפארק. בשבועיים האחרונים, התבצעה חפירה אחת, במקום בו עמדה הפרגולה של פאב “סבתא” לשעבר.
חלק מהחצר היה מקורה בגג ותחום כפינת עבודה, בה נתגלה תנור שהשתמר כמעט בשלמותו. חור עגול שהתגלה בצד התנור ושימש להזרמת חמצן על ידי מפוח, מעיד אולי על שימוש של בעל מלאכה זעירה, הנצרך לטמפרטורה גבוהה למלאכתו
בחפירה, נמצא חלק ממבנה וחצר הסמוכה אליו. חלק מהחצר היה מקורה בגג ותחום כפינת עבודה, בה נתגלה תנור שהשתמר כמעט בשלמותו. חור עגול שהתגלה בצד התנור ושימש להזרמת חמצן על ידי מפוח, מעיד אולי על שימוש של בעל מלאכה זעירה, הנצרך לטמפרטורה גבוהה למלאכתו. השרידים שנחשפו, השתמרו במצב טוב מאוד ונמצאו בגובה של 1.2 מ‘ (ועדיין לא הגענו לתחתית).
במסגרת החפירה, זוהו לפחות שלושה שלבים שונים של חיי הכפר, בין המאות 3-5 לספה“נ, התקופה בה נבנה בית הכנסת. נמצאו שברי כלי חרס רבים וכן מטבעות, נרות שמן, כלי זכוכית וכלי אבן, ששימשו למלאכות הבית. הממצאים הנם עדות מכלי ראשון לחיי היום–יום של יהודי הכפר, המשתקפים בשחזורי הכפר התלמודי.
בחפירה, לקחו חלק פועלי רשות העתיקות, תושבי הגולן שיצאו להתאוורר בסגר וסטודנטים מארה“ב, הנמצאים בשנת לימודים והתנדבות בארץ.
בשבוע הבא, אם מזג האוויר יאפשר, נפתח את החפירה השנייה, המבוצעת במסגרת הפרויקט. בואו להיות שותפים בחשיפת עוד צוהר אל עולמם של יהודי קצרין מתקופת התלמוד, מי יודע מה עוד יתגלה… ההשתתפות מחייבת רישום מוקדם, מספר המקומות מוגבל. לפרטים, ניתן ליצור קשר עם רשות העתיקות בפייסבוק ובאתר רשות העתיקות.
