“מכון שמיר למחקר“, גוף אקדמי–מחקרי ייחודי לגולן, יחגוג בקרוב 40 שנה לייסודו, סיבה טובה לדבר עם המנכ“לית, דינה גלעד והמנהל המדעי, ד“ר ירון דקל
מאת: דוברות “מכון שמיר למחקר”
שנת הארבעים של “מכון שמיר למחקר” בפתח ועמה מסתכמות ארבע שנות פעילות של הנהלת המכון החדשה. השפעתו של “מכון שמיר למחקר” הולכת ומתרחבת בגולן ומחוצה לו. נפגשנו עם מנכ“לית המכון, דינה גלעד והמנהל המדעי, ד“ר ירון דקל, על מנת ללמוד מקרוב על הנעשה.
ספרו קצת על עצמכם
ירון מספר כי לפני כחודש הרצה באוניברסיטת תל אביב במסגרת אירוע פרישה של המנחה שלו לדוקטורט, שם הזכיר לחבריו מאז ולמנחה שלו, שהוא רוצה להקים אוניברסיטה בגולן. כולם כמובן צחקו על הרעיון המוזר, חוץ מהמנחה שלו שאמרה: “מה שהוא ירצה לעשות – הוא יצליח“.
לאחר נישואיו עם יסכה, כיום, מנהלת פדגוגית בישיבת “טל חרמון“, עבר להתגורר באלוני הבשן, שם הם מגדלים את שני ילדיהם.
“במקום הקר ביותר במדינת ישראל בו מתקיים מניין סדיר וגם היפה לטעמי“, מעיד דקל. משם, הדרך ל“מכון שמיר למחקר” נסללה ובלי משים הוא פועל להגשמת הרעיון “המוזר” ביום–יום. התחום המחקרי בו דקל עוסק הוא הגנטיקה של ביות היונקים.
“קשר עם בעלי חיים והבנתם תמיד ריתק אותי ובכלים הגנטיים, בהם אני משתמש למחקר, אני מסייע למגדלים של בעלי החיים המרכזיים בגולן, הבוקרים, ששומרים על השטחים הפתוחים של כולנו“, הוא מסכם.
סיפור חייה של דינה בגולן מתחיל בגיל 14 בעת שעברה עם משפחתה למושב קשת, לאחר פיגוע שהתרחש בביתם באיתמר. הם ניצלו בנס, בזכות הוריה הגיבורים, שנאבקו עם המחבל והרגו אותו. דינה מספרת כי אירוע מטלטל זה העמיד אותה בתור נערה בפני התובנה שהחיים אינם מובנים מאליהם ושיש לה תפקיד משמעותי אותו היא צריכה לממש. דינה נישאה ליהודה, בן מושב קשת, שכיום מנהל את ענף הבקר וביחד הם מגדלים את ארבעת ילדיהם במקום בו גדלו.
“בתחילת דרכי המקצועית, למדתי כלכלה ומנהל עסקים, במטרה לעסוק בניהול חינוכי, אך החיים הובילו אותי לתחומי הניהול במגזר השלישי“, מספרת גלעד. לאחר שעבדה בכפר הנוער ביונתן וככלכלנית במט“י, הגיעה ל“מכון שמיר למחקר” לתפקיד של מנהלת פרויקטים ובמקביל, למדה תואר שני מחקרי בייעוץ ארגוני. לפני ארבע שנים, מונתה לתפקיד של מנכ“לית המכון ולפני כשנה התווסף תואר חדש נוסף של ניהול חברת–הבת – “טורא פיתוחים“. אם כל זה לא מספיק, דינה מספרת כי במקביל לעבודתה, היא גם סטודנטית לתואר שלישי באוניברסיטת חיפה, בתחום של מנהיגות בשותפויות אקדמיה עם התעשייה, תחום שמשיק לעבודתה במכון.
יצאו מהקופסה
איך הגעתם לתפקיד?
דינה וירון מספרים כי מנהלו הקודם של המכון, פרופ‘ משה ראובני, הגיע לגמלאות לאחר למעלה משני עשורים והוועד המנהל התחבט בשאלה מי יחליף אותו. הדרך הסלולה הייתה למנות פרופסור בעל שם כמחליף ובכך לשמר את אופי הפעילות של המכון. הוועד המנהל בחר “לצאת מהקופסה” ולקדם בתוך המכון סגל צעיר שעבד בצמוד לפרופ‘ ראובני. דינה, שהייתה אז המנהלת האדמיניסטרטיבית קודמה למנכ“לית וד“ר ירון דקל, חוקר מהשורה, למנהלו המדעי של המכון. השינוי הצריך עדכון של המבנה הארגוני לניהול משותף ומאז, הם עובדים בשיתוף פעולה מלא ומספרים שזה הבסיס להצלחתו של המכון.
דינה, איך זה לקבל בגיל 30 ניהול של מכון מחקר שבתוכו דוקטורים ופרופסורים שיכולים להיות הורים ואולי סבים שלך?
מתגובתה של דינה, נראה כי זו שאלה שהיא רגילה לקבל. היא מספרת כי בביתה מתלוצצים שהיא נולדה בוגרת מילדותה.
“התרגלתי בחיים לעבוד עם אנשים בכל הגילאים, מאחר שאני עוסקת בעניין ולא בפרסונות. הניהול אכן מצריך עבודה בתוך המכון עם סגל אקדמי מגוון, אך לא פחות חשובה העבודה מחוץ למכון, מול שרים, משרדי ממשלה, מועצות וחברות עסקיות, כל זה מוסיף לי עניין וגיוון לחיי
היום–יום בתפקיד“.
ירון, איך זה לצאת מהמעבדה ולהתחיל להתעסק בתחומים ניהוליים?
ירון משתף אותנו כי ניהול מדעי ב“מכון שמיר למחקר” אינו דומה למשרה מקבילה באקדמיה. המטרה של המכון היא לקדם את האזור בו הוא פועל ולכן ההישגים הנדרשים אינם מסתכמים בהישגים האקדמיים הרגילים, אלא גם בתרומה משמעותית של כל חוקר לאזור. המנהל המדעי צריך “לרקוד על כל החתונות” עם החוקרים. מצד אחד, לדאוג לקידומם האקדמי ומהצד השני, לוודא שהחוקר מקדם את תחומי פעילותו מחוץ לגדרות המכון.
ירון: “זאת משימה שכמובן מאתגרת את המנהל המדעי בעצמו שגם הוא צריך להוביל את מחקריו. באופן אישי, אני יודע שזה גובה מחיר מהמחקר האקדמי שלי, אולם אני מסתכל על תרומתו הכללית של המכון לגולן ומתמלא סיפוק על כך שזמני מנוצל למטרות כלליות“.
שלושה מיזמי–על
מה עושים ב”מכון שמיר למחקר”?
דינה מסבירה כי “מכון שמיר למחקר” הנו עמותה שייעודה הוא פיתוח הגולן, דרך מחקר יישומי רלוונטי לאזור. כיום המכון מעסיק למעלה מ-90 עובדים, מתוכם 25 חוקרים, בעלי P.hd, הפרוסים על כל תחומי העשייה בגולן, החל מחינוך, סביבה, חקלאות ועוד.
ירון מוסיף ומסביר שהמכון הוא גוף מחקרי ייחודי בנוף של מדינת ישראל המצליח לעמוד על רגליו בזכות הרלוונטיות המחקרית שלו לעשייה בגולן ובארץ. לצד פעילותם המחקרית, שותפים חוקרי המכון בכל הנעשה בגולן, ראשי מועצות הגולן מכירים את החוקרים באופן אישי ופוגשים אותם בצמתי קבלת ההחלטות בתחומי מגוונים: בוועדות המועצה (למשל, בוועדה לשטחים פתוחים), מרכז פסג“ה, תכניות אסטרטגיות לגולן ועוד.
באילו פרויקטים אתם גאים במיוחד?
דינה וירון משתפים באנרגיות מיוחדות שאותן לא ניתן להעביר דרך דפי העיתון: “ישנם שלושה מיזמים שהקמנו והובלנו יחד עם שותפים מהגולן ואנו גאים בהם מאוד“.
“הראשון הוא הקמת היחידה לחקלאות וחדשנות שהוקמה ביחד עם ׳מועצה אזורית גולן׳ ו׳מי גולן׳ ב‘מכון שמיר למחקר‘, שמתווכת בין המחקר לשטח ובתוך שנתיים, מעסיקה למעלה מ-10 עובדים מקצועיים ומוכשרים המהווים סיירת שמובילה את חקלאות הגולן“.
“הפרויקט השני הנו הקמת חברת–הבת – ‘טורא פיתוחים‘, שמטרתה ליישם את מחקרי ‘מכון שמיר למחקר‘ ובאמצעותם לפתח את כלכלת הגולן ולהקים חברות שיעסיקו כוח אדם איכותי בגולן. החברה כבר מובילה פרויקטים חדשניים בתחומי הפטריות, הזעפרן ועוד“.
“הפרויקט השלישי, והאחרון לעת עתה, הוא הקמת שלוחה של ‘מכון שמיר למחקר‘ בתחומי המועצות הדרוזיות בגולן, צעד היסטורי במונחי מדינת ישראל, בו גוף ציבורי–מחקרי מייצר שותפות בין–מגזרית“.
דינה מבקשת להדגיש את הערך הייחודי של קליטת חוקרים איכותיים עם משפחותיהם לגולן, דבר שמעשיר את המרקם החברתי של כולנו ומוסיף תחומי פעילות ומחקרים חדשים לפיתוח הגולן. בכך “מכון שמיר למחקר” הופך ליעד אטרקטיבי שחוקרים רוצים להגיע אליו.
ירון מחזק את דבריה ומוסיף: “דבר זה ניכר בכמות קורות החיים שנשלחות אל המכון על בסיס קבוע ומכל הארץ והעולם, דבר שלא יכולנו לחלום עליו לפני ארבע שנים“.
לא עליך המלאכה לגמור
דינה מסכמת: “מעבר להתפתחות האדירה, שעוד נכונה למכון בשנים הקרובות, דרך הקמת בניין המעבדות החדש, קליטת חוקרים והרחבת תחומי הפעילות, לא ניתן להגיע להצלחות בסדר גודל כזה ללא שותפים אמיתיים ובראשם משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, מועצה אזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, אוניברסיטת חיפה ועוד הרבה אנשים טובים ומוכשרים מהגולן“.
ירון מסיים עם ציטוט מפרקי אבות: “‘לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין לבטל ממנה‘. אנו מביטים בסיפוק על הנעשה עד כה ומחויבים למטרה של מיצוב הגולן בתודעה הישראלית כמוקד משיכה לאומי לתחומי מחקר מגוונים וחדשניים, לצד היותו מרכז תיירותי וחקלאי אהוב“.
בחודשים הבאים, ייפתח מדור מיוחד להיכרות אישית עם חוקרי המכון ועשייתם בגולן. בכל רשימה, נפתח חלון אל העשייה המדעית ואל האנשים העומדים מאחוריה.
