בימים אלה, נשאלת שוב ושוב השאלה: “מהו המבחן הזה שאנו עוברים?”. מבחן נועד לבחון את טיב הידע, או הביצוע וכישורים בתחום מסוים ולעתים, גם בוחנים אופי של אדם
אנו נמצאים בתקופה קשה מאוד. השאלה שעולה תמיד היא “מהו המבחן הזה שאנו עוברים?”. אנו נתקלים לא פעם במושג “מבחן האנושות”. בתורה נאמר: “אֲנִ֧י ה’ חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָי֑וֹת וְלָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔ו כִּפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו, (ירמיהו י”ז, י’). בוחן כליות הוא כינוי לאלוקים, שיודע מה אדם חושב ומרגיש בתוכו. אנחנו מרגישים שאנחנו במבחן, כל יום וכמעט כל היום. תחושה שמציפה, דווקא כשעלינו להתנסות בהתמודדות עם אתגר?
מבחן, בחינה, או מבדק הוא כלי מדידה, או תהליך שיטתי, שנועד לבחון את טיב הידע, או הביצוע וכישורים בתחום ולעתים, גם בוחנים אופי של אדם בתחום מסוים. אנו מכירים את השאלון שניתן לתלמידים כדי לבדוק את רמת השליטה שלהם בחומר הלימודים; טיב הביצוע נמדד ביחס לחומר הלימודי. בתחום החינוך, המבחן הוא הכלי העיקרי בו נעשות הערכה ומדידה בחינוך הפורמלי.
אפרק את הפסוק שנכתב בספר ירמיהו. אלוקים חוקר לב ובוחן כליות, מכיר ויודע את שבלבנו ובנפשנו, אב רחום וחנון ולכן אנו מאמינים באמונה שלמה, שבורא עולם הוא אדון הסליחות וממנו ניתן לבקש רחמים, אם קרה שטעינו. יתרה מכך, אומר הפסוק, “לתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו”, הפרוש המילולי למַעֲלָל: מַעֲשֵׂה גְבוּרָה, הֶשֵׂג. אבל, אנחנו תמיד נשאל את הילד “מה כבר עוללת?”, לאחר ששמענו שנעשה מעשה שלילי. גישה שלילית ולא נכונה מ”חסמים של תת-המודע”. אמשיך, “לתת לאיש כדרכו” – הכוונה לגמול לאיש על הדרך שבה צעד, בה בחר, אותה עשה.
אם רק היינו מנקים את כל המטען הרגשי מאחורי המילה מבחן (לחץ, חרדות, שיפוטיות, מבוכה), היינו מגלים יתרונות לימודיים רבים. הילדים שלנו עושים דרך בלמידה. הקשבה בכיתה, הכנת משימות, הן בכיתה והן בבית. הלמידה היא בניין לחוסן עתידי. לא סתם נאמר ש”ככל שלומדים, יודעים כמה לא יודעים”. הבחינה מהווה משוב לעשייה הלימודית. גמול על עבודה קשה. יתרה מכך, המורה יודע להכיר ולהוקיר את דרך ההוראה שלו גם באמצעות המבחנים. אם הילדים לא ידעו את החומר, אזי ברור שהדרך, הגישה, השיטה, לא נעשתה נכון לקהל היעד, העבודה לא נעשתה בדרכו של התלמיד. המבחן הוא בעבור המורה ובעבור התלמיד. לא ניתן לבנות את הקומה השנייה של הבניין כל עוד מפקח הבנייה לא הגיע לאתר לבחון ולבדוק שהעבודה נעשתה כראוי ויש ביטחון מלא לבנות את הקומה השנייה.
במאמרים קודמים, הזכרתי את החסמים בתת-המודע. אכן, אלו חסמים שלנו, שלא עברו ניקיון נכון להבנות בריאות נפשית. המבחן הוא דרך נכונה להוקיר על מעלליי, על העשייה שלי. כמה חשוב לנו שאחרי שבישלנו ועבדנו יום שלם במטבח, יאכלו את האוכל שלנו ויאמרו “אימא, את אלופה”. כמה חשוב לנו שכשיש סתימה בכיור ואנחנו עושים לפתוח את הסתימה, לקום לראות שהמים זורמים ולקבל חיוך מהאישה שאומרת “טוב שאתה קיים”. כל חיינו אנו במבחנים. המבחן שלנו הוא לשקף את ההצלחה באמצעות עשייה שעוטפת לתוכה את ההבנה שלנו והשליטה שלנו במילוי המשימה.
* למען הסר ספק, ד”ר מרום אינה עוסקת ברפואה
