הטיול "בשביל הוותיקים 3" ירד לכנרת, סבב את טבחה וכפר נחום, חיפש את "המעיין הנעלם" ולמד ה הו מקור שמו של האגם הלאומי. דומה לכינור? הצחקתם
מאיר שרמן
הרוחות העזות של השבוע שעבר העיפו את ריהוט הגינה שלנו אל הדשא, שברו ענפי עצים אל השבילים ואף הצליחו להסיט את מסלול הטיול המתוכנן (תל חזקה) של וותיקי הגולן אל מסלול חלופי, פחות מסוער, סביב הכנרת.
השאלה הראשונה ששאל אותנו המדריך, יצחק רונס, הייתה פשוטה "למה קוראים לאגם הכנרת בשמו – כנרת?". שאלה מפתיעה. הרי הכנרת היא מותג ארץ ישראלי. מה יש פה לשאול למה קוראים לו "כנרת". אלא שמישהו מהמטיילים נזכר במה שלמד בכיתה ד', עת למד לצייר את מפת ארץ ישראל והכנרת הייתה שם בצורת כינור.
אבל יצחק המדריך לא היה מרוצה. "הכינור של היום איננו הכלי המקראי. הוא לא היה כלי מיתר לנגינה עם קשת, אלא כלי פריטה בצורה מרובעת. ובכלל, ים כנרת נקרא במקורות גם ים גינוסר ובאנגלית הוא בכלל נקרא ים הגליל".
למדנו, אם כן, שהכנרת קרויה על שם יישוב קדום, "תל כנרות" שמו. וכמו שבזמנו הבנתי (להפתעתי) שהרוחות לא נוצרות מהעובדהר שהעצים נעים הלוך ושוב אלא להפך, הם נעים משום שהרוח מכה בהם, כך הופתעתי לדעת שיישובי עוטף כנרת לא נקראים על שם האגם אלא הוא נקרא על שמם.
מאחורי האכסניה, עובר שביל סובב כנרת ובקטע הזה, ישנו יער של עצי במבוק ובמקום נטועים עצי פיקוס ענקיים, עבי גזע מרובה פיתולים. פינת חמד שמקורה בבית ספר חקלאי ששכן במתחם האכסניה, קודם שהוחזר לשליטת הגרמנים, כחלק מעסקת השילומים
כך התחלנו את טיולנו בביקור בתל כנרות הקדום. משם, המשכנו צפונה לביקור במתחם אכסניה גרמנית (PILGERHAUS) שבטבחה. מאחורי האכסניה, עובר שביל סובב כנרת ובקטע הזה, ישנו יער של עצי במבוק ובמקום נטועים עצי פיקוס ענקיים, עבי גזע מרובה פיתולים. פינת חמד שמקורה בבית ספר חקלאי ששכן במתחם האכסניה, קודם שהוחזר לשליטת הגרמנים, כחלק מעסקת השילומים והפיצויים ששילמה גרמניה למדינת היהודים, ישראל.
המשכנו צפונה, לביקור בשני אתרים נפרדים, שכל אחד מהם קרוי "כפר נחום". שניהם מקודשים לנצרות, אלא שהאחד הוא פרנציסקני והאחר מזרחי, אורתודוקסי. הבנו את המחלוקת, שהרי גם אנו עשירים במחלוקות ובדרכים השונות להבנת כוונות האל…
התפעלנו בעיקר מהעובדה שאתרים הללו נמצאים מרחק מטרים ספורים מהכביש הראשי שאנחנו עוברים בו בדרכנו לטבריה. ממהרים להגיע בזמן, לעקוף את המכוניות האטיות שנעות לפנינו ואין לנו פנאי לעצור ולרדת אל "המעיין הנעלם", שכשמו כן הוא, נעלם ממש. אין לנו פנאי לצעוד כמה קילומטרים בשביל הבשורה ואין לנו פנאי לראות אפילו לא בית כנסת משוחזר באתר כפר נחום. זהו בית כנסת שהכנסייה הפרנציסקנית שחזרה במו כספה, אולי כדי לקשור אותו לישו, שהרי הוא היה יהודי.
גם אם אין לכם חשק לרדת מהרכב ולחפש אתר קבורה שבנוי מתחת לפני הקרקע ולראות בו סרקופגים (וללמוד מה הן גלוסקמאות), שאולי קברו בהם את הנביא נחום האלקושי, על שמו קרוי המקום, די יהיה לכם לשבת שם על אבן ולצפות במאות המבקרים שבאים בעשרות אוטובוסים, במשך כל היום, לאורך כל השנה. תיירים וצלבנים מכל העולם, בכל השפות והצבעים. באים למקום והולכים ממנו. חוויה חושית ותלמודית עזה.
את הטיול סיימנו בחלוקת דפי שירה אל מול הכנרת. שרנו בהתרוממות רוח, שהרי היה לנו טיול מלא רשמים ועשיר בתובנות וצירפנו להרגשה הנפלאה את העובדה שהנה אנחנו חוזרים לאוטובוס שיחזיר אותנו לבית החמים והטוב. ביתנו בגולן.
להתראות בטיול הבא ותודה לירדנה שוקרון, מחלקת ותיקים ורט"ג על הארגון הנפלא.
