היא גם מעצבת גראפית וגם מלמדת עיצוב וגם סופרת וגם מרצה. מבשלת לשבת גם אוכל צמחוני (לעצמה) וגם קרניבורי (לכל השאר). עיתונים לא נכנסים אליה הביתה, אבל ספרים – הרבה. סיירו בקמפיין ההדסטארט שלה. האורחת שלי לשבת היא עינת שמשוני
קצת על עצמך, משפחה ילדים:
“עינת שמשוני, בת 36. בת רמת מגשימים, נולדתי וגדלתי במשק. היום, מתגוררת בקצרין עם אישי (גם הוא בן רמג”ש) וחמשת ילדינו. מעצבת, מאיירת, כותבת ומרצה”.
עיסוק:
“בהכשרתי הפורמלית, אני מעצבת גראפית ומאיירת. בשנתיים האחרונות, אני גם מלמדת עיצוב במכללת ‘טקסקול’, במג’דל שמס, אבל מחזיקה גם בשני כובעים נוספים. אחד הוא הכתיבה – הוצאתי לאור שני ספרי ילדים ועומדת ממש לפני הוצאתו של ספר מבוגרים ראשון. מתפעלת בלוג שנקרא ‘צרות של מעצבים’, שם אני משתפת בחוויותיי כמעצבת עצמאית ונותנת גם טיפים והדרכות להתנהלות עסקית בתחום העיצוב.
הכובע הנוסף הוא תחום הוראת השואה. אני מעבירה הרצאות בנושא, בעיקר סביב יום השואה, אבל לא רק, כשהנושא העיקרי שאני מדברת עליו וחוקרת אותו הוא תופעת הכחשת השואה”.
“הרבה צחוק וסיפורים מהשבוע האחרון. כל אחד מספר משהו מעניין שקרה לו השבוע, או איזו מחשבה מעניינת שעלתה לו. אנחנו גם אוהבים לשיר. אחד הדברים שמאוד משמחים אותי זה שהילדים מעדיפים דווקא את השירים הישנים”
מגורים:
“קצרין. הגענו אליה, לפני 12 שנה. אחרי חמש שנים, עזבנו לפרדס חנה, כדי להתקרב למקום העבודה של האישלי, אבל אחרי שנתיים, הגעגועים שברו אותנו וחזרנו חזרה”.
איך נראה יום שישי שלך?
“את רוב ההכנות לשבת, אני משתדלת לסיים כבר ביום חמישי, כדי להקדיש את יום שישי לדברים שאני תמיד רוצה לעשות במשך השבוע ולא מספיקה והכי חשוב – לדייט זוגי. אני מתחילה את הבוקר בשיעור התעמלות אצל אביגיל, בחיספין ואחר כך, אנחנו יוצאים לכוס קפה (בחורף), או קפיצה לאיזה מעיין (בקיץ). הדבר היחיד שאני משאירה ליום שישי הוא אפיית החלות של שבת, שהן הכי טובות כשהן טריות”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“ארוחת השבת שלנו צריכה לתת מענה לצד הצמחוני (אני) ולצד הקרניבורי (כל השאר). לפעמים, אני מכינה גם וגם, אבל רוב הפעמים, אנחנו נפגשים באמצע עם דגים, שהרוטב שלהם הולך נהדר עם החלות הטריות והרבה סלטים”.
איך נראה שולחן השבת שלכם?
“הרבה צחוק וסיפורים מהשבוע האחרון. יש לנו מין סבב שכל אחד מספר משהו מעניין שקרה לו השבוע, או איזו מחשבה מעניינת שעלתה לו. אנחנו גם אוהבים לשיר. אחד הדברים שמאוד משמחים אותי זה שהילדים מעדיפים דווקא את השירים הישנים, אלה ששרו אצל ההורים שלנו, כשהיינו ילדים, מאשר את השירים החדשים”.
זיכרון ילדות משבת?
“ארוחות השבת של ילדותי זכורות לי בעיקר כמשהו מאוד משעמם ומעייף. הייתי ילדה שלא אוהבת לאכול ותמיד היו מאבקים סביב העניין של האוכל. הכי נורא היה אם הלכנו להתארח אצל חברים, כי שם היה אוכל שלא הכרתי וזה תמיד איים עלי. הדבר היחיד שאהבתי בארוחות השבת האלו היה טקס קבוע של אבא שלי ושלי. אחרי שהוא היה פורס את החלה, הוא היה אוסף את כל הפירורים שנשארו, מעמיס אותם על כפית ומגיש לי במין סוג של בדיחה – ‘הנה הארוחה שלך'”.
ספרים/עיתונים בשבת?
“ספרים והרבה. שבת היא הזמן העיקרי להשלים שעות קריאה. עיתונים לא נכנסים אלינו הביתה”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“היכולת להתנתק מכל משימות השבוע, להיות לגמרי נוכחת בבית, עם המשפחה, בלי שהמוח יעוף למיליון כיוונים”.
מאכל אהוב במיוחד?
“קובה. עדיין מחפשת מישהו שיכין לי קובה צמחונית, כי בפעמים שניסיתי בעצמי, זה היה כישלון קולוסאלי”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“יש לנו חברים טובים, שנהגנו לקיים אתם הרבה ארוחות שבת. עכשיו הם בשליחות בבלגיה ואנחנו מתגעגעים אליהם מאוד”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“מה זה שעות פנאי? כשיש לי כמה דקות פנויות, אני מנצלת אותן לקריאה”.
מה לא יודעים עלייך?
“מאז שהתחלתי לכתוב, אני מרגישה כל כך חשופה, שאני תוהה אם יש משהו שעוד לא יודעים עליי. אולי אנשים יופתעו לגלות שלמרות התדמית שלי, אני פחדנית גדולה”.
מהו החלום שלך?
“שהספר שלי ‘רוחות טובות’, שעומד לצאת ממש בקרוב, יהיה רב-מכר היסטרי, יתורגם לעשרים ושתיים שפות, יימכר להסרטה וייגע לאנשים בלב”.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“את הקצב. החיים פה פשוט הגיוניים יותר”.
מה את מאחלת לעצמך?
“לסיים את קמפיין ההדסטארט שאני מריצה עכשיו, בהצלחה ובשפיות”.
