היא מטפלת אלטרנטיבית מאניעם ורואה בעבודתה שליחות. יחד עם בעלה, עובדת בשיטת “גוף-רגש” ורוצה את ילדיה ונכדיה לידה. האורחת שלי לשבת היא שרה לוין
קצת על עצמך:
“בת 63, נשואה לאברהם שלום, יש לנו שלושה ילדים וארבעה נכדים.
“אני מאוד אוהבת להלך סביב גדר המערכת במושב אניעם. ההליכה נותנת לי דרור לחשיבה, רגיעה ושלוות הנפש, השקט. המרחבים הצבעים, המשתנים מדי יום ממלאים את הנפש. כך מתחיל הבוקר שלי ואז יושבת על המחשב, מעדכנת ובודקת את רשימת היום שלי.
“אני מאוד אוהבת לאפות ומשתדלת לא לקנות עוגות מוכנות”.
איפה נולדת וגדלת?
“אני ילידת מרוקו, עלינו לארץ בשנת 64′. הייתי ילדה בת 9, גדלתי במשפחה מרובת ילדים, בקרית אתא.
“בצעירותי, למדתי בפנימייה דתית למורות וגננות. אחר כך, למדתי סיעוד ועבדתי כשש שנים בבית החולים ‘רמב”ם’, כאחות במחלקת ילדים ומחלקת פגים”.
מגורים?
“בשנת 81′, עלינו לגולן למושב אניעם, להתיישבות מתוך אידאולוגיה, עם שני זאטוטים, שובאי בן 3 ועליזה בת 9 חודשים.
“זה היה חורף קשה עם ילדים קטנים. החברוּת במושב הייתה נפלאה, הייתה הרבה עזרה הדדית ומאז, התאהבנו ונשארנו. אלדד בן הזקונים נולד בגולן”.
עיסוק:
“מטפלת אלטרנטיבית, גוף ונפש. עבדתי כעוזרת גננת, ואף כסייעת לילדי CP בבית ספר בעפולה. לפני 15 שנה, חל השינוי, בעקבות אישי, אברהם שלום, שהתחיל לעבוד כמטפל ואף פתח קליניקה ליד הבית.
“ראיתי אותו עוזר לאנשים ומטפל בהם במסירות ובעקבותיו, למדתי גם אני רפואה אלטרנטיבית. מאז ועד היום, אנו עובדים יחד כמטפלים ברפלקסולוגיה, עיסוי שוודי קלאסי, עיסוי רקמות עמוק, עיסוי תאילנדי, איורי וודה, נשים הרות, שיאצו ובסוף, הדיקור הסיני.
“אנחנו משלבים תחום חדש-ישן הנקרא ‘גוף רגש’, תוך כדי טיפול בעיסוי. תחום ‘גוף רגש’ הנו תוסף משמעותי לטיפול, בו אנו מחברים בין הרגש לגוף הפיסי, להבין את הכאב הפיסי שמטופל חווה למול מצב רגשי קיים ומביא את המטופל להבנה ולקבלה. לכל כאב פיסי יש רגש המתלווה אליו.
“לדברי הרמב”ם, ‘נפש בריאה בגוף בריא’. כך בנינו לעצמנו את המקום המקסים שלנו, שבו אנו משלבים את הידע, הנתינה והכנסת האורחים, כמו אברהם ושרה. הבן והבת שלנו גם הם מטפלים בכמה תחומים ברפואה המשלימה וזה מאוד כיפי. כשהם מתארחים אצלנו בשבתות וחגים וחופשות, אנחנו נעזרים גם בהם לטיפולים בספא.
“אנו גם בעלי שני חדרי אירוח ויחידת ספא הנקראת ‘ספא ואירוח בדרך הטבע'”.
איך נראה יום שישי שלך?
“הכנת השבת מתחילה אצלי מיום חמישי. אני אופה ומבשלת ובוקר השישי, מתחיל בניקיון הבית וסידור קניות והשלמות”.
איך נראה שולחן השבת שלכם?
“שולחן יום השישי שלנו עמוס במטעמים כמו דגים, קציצות, ממולאים ואורז. כשהילדים מגיעים עם הנכדים, השמחה גדולה והשולחן מושקע במטעמים האהובים על כל אחד בנפרד”.
מאכל אהוב במיוחד?
“חצילים, בכל הצורות והטעמים, מהמוסקה ועד סלט חצילים”.
עם מי הייתי רוצה לשבת בשולחן שבת?
“הייתי רוצה ששלושת ילדי ונכדיי יתארחו אצלנו לסופ”ש, לעתים קרובות יותר”.
זיכרון ילדות משבת:
“אימא שלנו, שתבדל לחיים ארוכים, דאגה לכל הבישולים, אפיית הקינוחים וכמובן הסלטים המושקעים שידעה להכין מראש. אנחנו, הבנות במשפחה, דאגנו לסידור שולחן השישי.
“אבא ז”ל והאחים היו חוזרים מבית הכנסת ועורכים קידוש, ברכות וארוחה דשנה. לאחר מכן, הגשנו פירות ופיצוחים ואבא היה מפליג בסיפורים מבית סבא וסבתא. היינו יושבים סביבו מרותקים, עד שעות הלילה המאוחרות”.
ספרים, או עיתונים בשבת?
“אני מאוד אוהבת ספרים. בכל רגע פנוי, יש לי ספר ביד. כבר מילדות, בימי שישי ושבת, היו מוטלות על מיטתי ערמות של ספרים מהספרייה. בתי עליזה ירשה ממני תכונה זו”.
מה עושה בשעות הפנאי?
“בצעירותי, רקמתי מפיות וגובלנים, במקביל לקריאת ספרים. כיום, אני קוראת ספרות וגם ספרות מקצועית, עושה הליכות, יוצאת להרצאות, סדנאות ובתי קפה”.
מה לא יודעים עלייך?
“לדעתי, לא יודעים עליי כמה אני אוהבת לטפל באנשים ולהקשיב לבעיותיהם. אני רואה בעבודתי שליחות”.
מה החלום שלך?
“הייתי רוצה ששלושת ילדיי יחזרו הביתה לאניעם ואני ואברהם והילדים נטפל ביחד בספא שלנו”.
מה את אוהבת בגולן?
“אני אוהבת את המרחבים, השקט, הבית והגינה שלנו, החברה הצעירה והבוגרת, השתלמויות בכל התחומים שאני רוצה ומקומות בילוי, מסעדות ובתי קפה”.
מה את מאחלת לעצמך?
“אני מאחלת לעצמי ולילדיי בריאות וכוח והמשך זוגיות טובה עם אברהם, בעלי. להמשיך לטפל, לעזור ולעשות טוב לאנשים”.
