בשורה לקליטת העלייה בקצרין: ארבע כיתות אולפן לעברית נפתחו ביישוב. ראש המועצה יהודה דואה: "הצמיחה האמיתית מתחילה בתוך הקהילה"
לאחר תקופה ממושכת שבה לא התקיימו לימודי אולפן בהיקף דומה, נפתחו בקצרין ארבע כיתות מלאות ללימוד השפה העברית. המהלך, שמובילה המועצה המקומית, בשיתוף משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה, נועד להעניק לעולים כלים להשתלבות בתעסוקה, בחברה ובקהילה. ראש המועצה יהודה דואה: "אנחנו לא מסתפקים בבניית שכונות חדשות. הצמיחה האמיתית מתחילה בתוך הקהילה וביצירת הזדמנויות".
פתיחת האולפנים מצטרפת לשורת מהלכים שמקדמת המועצה לחיזוק הקהילה ולהרחבת השירותים לתושבים, כחלק מתנופת הפיתוח של בירת הגולן. לצד קידום שכונות מגורים חדשות ותשתיות ציבוריות, במועצה רואים בקליטת העלייה מרכיב מרכזי בצמיחתה של קצרין ובבניית קהילה מגוונת ומלוכדת.
"אנחנו לא מסתפקים בבניית שכונות חדשות", אומר ראש המועצה, יהודה דואה. "הצמיחה האמיתית של קצרין מתחילה באנשים וביכולת שלנו להעניק לכל משפחה את ההזדמנות לבנות כאן את עתידה. קליטת עלייה היא חלק בלתי נפרד מהחזון הציוני למדינת ישראל. כשעולה חדש מקבל את הכלים להשתלב בתעסוקה, בחינוך ובחיי הקהילה, כולנו מרוויחים. זו השקעה בחוסן החברתי שלנו ובעתידה של קצרין ואנחנו נמשיך להעמיק את שיתופי הפעולה עם משרדי הממשלה, כדי לייצר הזדמנויות נוספות לתושבים".
השתלבות בקהילה
המהלך התקדם הודות לפעילותו המסורה של סגן ראש המועצה ומחזיק תיק הקליטה, שי בטלמן, שפעל מול משרדי הממשלה והגורמים המקצועיים ביישוב כדי להשיב את לימודי האולפן לקצרין. הדרך לפתיחת ארבע הכיתות כללה תיאום בין הגופים השותפים, היערכות לקליטת המשתתפים, התאמת מסגרות הלימוד וקיום מבחני רמה.
"המטרה שלנו הייתה ברורה – להחזיר את לימודי העברית לקצרין ולאפשר לעולים ללמוד כאן, קרוב לבית, מבלי שיצטרכו לחפש פתרונות מחוץ ליישוב", מסביר בטלמן. "זה דרש עבודה משותפת, היערכות מקצועית ולוגיסטית והרבה מאוד אנשים שנרתמו למשימה. אני מבקש להודות לראש המועצה, יהודה דואה, על התמיכה והגיבוי לאורך הדרך, למנהל המתנ"ס, אלכס מלניקוב, על שיתוף הפעולה ומציאת הפתרונות שאפשרו את פתיחת הכיתות, למנהלת שי"ל, אביבה אטד ולצוות מלווי העולים במועצה על העבודה המסורה, לדפנה כהן ולצוות משרד החינוך על הליווי המקצועי, מבחני הרמה והתאמת הלימודים ולמרינה דולצקי ולשמוליק, ממשרד העלייה והקליטה, על השותפות והתמיכה. פתיחת ארבע כיתות מלאות היא תוצאה של מאמץ משותף ואנחנו מתכוונים להמשיך לפעול כדי להנגיש את לימודי העברית לעולים נוספים ולחזק את השתלבותם בקהילה".
את ההיבט המקצועי והפדגוגי של המהלך הוביל משרד החינוך, באמצעות צוות אולפני טבריה והעמקים, שהגיע לקצרין, קיים מבחני רמה וסייע בהתאמת מסגרות הלימוד למשתתפים. מבחינת אנשי המקצוע, חשיבות האולפן אינה מסתכמת ברכישת אוצר מילים, או ביכולת לנהל שיחה בעברית. הלימודים מאפשרים לעולים לפתח ביטחון, ליצור קשרים חברתיים ולהתמודד באופן עצמאי עם אתגרי היום-יום.
"האולפן הוא הרבה מעבר למסגרת ללימוד השפה העברית", מדגישה מנהלת אולפני טבריה והעמקים במשרד החינוך, דפנה כהן. "זהו מקום שבו נרכשת שפה, נבנה ביטחון, נוצרים קשרים חברתיים ומתחזקת תחושת השייכות לחברה הישראלית".
לדבריה, פתיחת הכיתות, לאחר התקופה המאתגרת שעברה על תושבי הצפון, מבטאת התחדשות, תקווה ואמונה בעתיד.
מעבר לרכישת שפה
לרכישת השפה העברית יש גם משמעות כלכלית וחברתית ישירה. היא מאפשרת לעולים להשתלב בשוק העבודה, להתקבל למשרות התואמות את כישוריהם, להתקדם מקצועית, להשתתף בהכשרות ולמצות את השירותים והזכויות העומדים לרשותם. במשרד העלייה והקליטה, שליווה את המהלך באמצעות מרחב נוף הגליל והעמקים, רואים בכך תנאי מרכזי להשתלבות מוצלחת.
"ידיעת השפה העברית היא הרבה מעבר לרכישת שפה – היא מפתח להשתלבות מיטבית בחברה הישראלית, לעצמאות, לתעסוקה ולתחושת שייכות", מציינת מנהלת המרחב במשרד העלייה והקליטה, מרינה דולצקי. דולצקי הדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה עם המועצה, את מעורבותו של בטלמן ואת תרומתם של אביבה אטד, צוותי משרד החינוך וכלל הגורמים שפעלו לקידום היוזמה. במועצה ציינו גם את הליווי המקצועי והתמיכה של שמוליק, ממשרד העלייה והקליטה, לאורך הדרך.
אלא שלצד ההזדמנויות התעסוקתיות והמקצועיות, במועצה מבקשים להדגיש גם את חשיבותה של השפה ביצירת תחושת שייכות. היכולת להשתתף בפעילות קהילתית, ליצור קשרים עם שכנים, להבין את השירותים המקומיים ולהיות מעורבים בחיי היישוב היא חלק בלתי נפרד מתהליך הקליטה.
"בסופו של דבר, קליטה מוצלחת היא לא רק להביא אנשים למקום חדש, אלא גם לגרום להם להרגיש שהם חלק ממנו", אומר בטלמן. "יש בקצרין עולים שעדיין לא מודעים לאפשרויות לימוד העברית ולדלתות שהשפה יכולה לפתוח בפניהם. אנחנו רוצים להגיע גם אליהם, כדי שכל מי שבחר לחיות כאן יוכל להתפתח, להשתלב ולהיות שותף בחיי הקהילה. בעיניי, זו ציונות, הלכה למעשה".
עם פתיחת ארבע הכיתות, במועצה מבקשים להמשיך ולחזק את המענה לעולים המתגוררים ביישוב, מתוך הבנה שקליטת עלייה אינה מסתיימת במעבר למקום מגורים חדש, אלא נמשכת בתהליך ההשתלבות בחברה ובקהילה.
עבור קצרין, מדובר בצעד נוסף בחיבור בין קהילות ובחיזוק המרקם החברתי בבירת הגולן, שבה רכישת השפה המשותפת היא גם הזדמנות לבנות עתיד משותף.
