יעלי אליה מדיברור. בסופרמרקט, לקחתי בשר לחמין של שבת חורפית. מישהי ראתה והתעניינה מה אבשל. לא מכירה אותה. לא הפריע לנו לדסקס חצי שעה על בישולים לשבת
הבטיחו שתהיה שבת חורפית ואני אוהבת שבתות חורפיות, כשכל הילדים בבית. כבר ביום שלישי, התקשרתי בהתרגשות לבכורה לשאול מה בא לה שאבשל לה לשבת. היא חשבה שנפלתי על הראש, שמיום שלישי אני כבר חושבת על הבישולים של שבת. מה שנכון – נכון, זה לא באמת מתאים לי. אני טיפוס של הרגע האחרון, אבל בשבת שעברה, היא לא הגיעה הביתה וחטפתי געגוע וכל מה שהתחשק לי זה שכבר תגיע השבת והיא והחייל יגיעו ונהיה כולנו יחד בכיף ואפנק אותם בחיבוקים ואוכל שהם אוהבים.
אז בינתיים, עם הציפיה, אני חושבת על מה לבשל להם. היא אמרה שמתחשק לה ממש חמין חורפי כזה, עם כל מיני הפתעות בתוכו ושהיא ראתה בפייסבוק הרבה תמונות של חמין שאנשים העלו וזה עשה לה חשק. שאלתי אם תרצה שאכין איזה מתכון שראתה והיא אמרה שהיא אוהבת רק את החמין שלי ואני התמוגגתי…
נזכרנו, שבשבת החורפית האחרונה, לפני חודש בערך, הייתה הפסקת חשמל אצלנו ביישוב, מאחת עשרה בלילה עד עשר בבוקר וכל המשפחות שהכינו חמין נאלצו לחכות אתו כמעט עד למוצאי שבת, להשלים את שעות הפלטה
אז, נזכרנו, שבשבת החורפית האחרונה, לפני חודש בערך, הייתה הפסקת חשמל אצלנו ביישוב, מאחת עשרה בלילה עד עשר בבוקר וכל המשפחות שהכינו חמין נאלצו לחכות אתו כמעט עד למוצאי שבת, להשלים את שעות הפלטה. חוץ מאלה שיש להם תנור דמה לעצים, או גז כזה, שאפשר לשים עליו את הסיר של החמין. לנו אין תנור כזה, למרות שפתאום כשגשם יורד בחוץ וקר, ממש בא לי אח בוערת, שרואים את הלהבה שלה ואפשר לשים קומקום תה, או את סיר החמין, למקרה שתהיה הפסקת חשמל.
אבל למה לחשוב שלילי על הפסקות חשמל ובכלל, בשבת ההיא של הפסקת החשמל, למזלנו כי טוב, לא היינו בבית בכלל ומה הסיכוי שאחרי חודש, תהיה שוב הפסקת חשמל דווקא בשבת בלילה?
אוכל תמיד מחבר
החלטתי להפסיק לחשוב שלילי וחשבתי על מה שאבשל ועל הקטע שלנו, האימהות האלה שאוהבות לבשל לילדים שלהם ולהאכיל אותם ולשאול אם אכלו ושתו ולבשו סוודר חם ולהזכיר להם שכדאי שישימו גם צעיף, שלא יתקררו. נראה לי שזה משהו מולד, שעובר בגנים, אבל גם עושה לי טוב, לא פחות משעושה להם.
בינתיים, הגיע יום רביעי ויצאתי לקניות ומישהי שפגשתי בסופרמרקט ראתה שלקחתי בשר לחמין. שאלה אותי איזה חמין אני עושה וסיפרתי לה על חמין החיטה של אימא שלי עם הסוכר המקורמל והקציצות והבשר, תפוחי האדמה והבצל והשום ועוד כל מיני. היא התעניינה מה עוד אני מבשלת לשבת, שיחה שכזאת באמצע הסופר, ליד מקרר הבשרים, של שתי נשים שלא ממש מכירות, אבל אוכל תמיד מחבר והוא נושא שמעניין וכיף לדבר עליו ולהחליף מתכונים. אז כבר יחד אתה, תכננתי מה נבשל: לערב שבת, יהיה דג מרוקאי קצת חריף, עם פלפלים וגמבות והרבה שום, מרק קובה חמוסטה, סלט מטבוחה וחצילים מטוגנים וגם קלויים, סלט זיתים לחייל וכרוב חמוץ שהקטנה לא מוותרת עליו. לשבת בבוקר, בצל ממולא וחמין ואאפה עוגת קרמבו כיפית וקלה וגם עוגת שוקולד–צ‘יפס. האישה עמדה ככה לידי, מקשיבה ורושמת את הרעיונות, עד שהטלפון שלי צלצל פתאום ושמתי לב שאנחנו כבר מדברות חצי שעה והגיע הזמן לסיים עם הקניות. נפרדנו לשלום ויצאתי עם העגלה וגשם חזק ירד והיה קר ואחרי השיחה הארוכה על אוכל, כל כך התחשק לי לאכול משהו טעים וחם.
