כל מי שמחפש מעיין מגניב, מסלול מאתגר, אטרקציה, בית קפה, או מסעדה טובה שולח לי הודעה, או מתקשר. חברים, או משפחה, יודעים שאני מכירה

מאז שאנחנו גרים בגולן, הפכתי להיות מרכז מידע גולני של החברים, המשפחה והחברים שלהם. כל מי שמחפש מעיין מגניב, מסלול מאתגר, אטרקציה, בית קפה, או מסעדה טובה שולח לי הודעה, או מתקשר. אתם בטח מכירים את זה…

אני תמיד משתדלת להיות מעודכנת במה שקורה, כי יש לי אחריות רצינית. מודה שבעשור האחרון אנחנו פחות עושים מסלולי הליכה מאתגרים, אבל בזכות השנים שעבדתי כרכזת הדרכה, במדרשה לטיולים, אני זוכרת הרבה מסלולים ושני בנים בישיבה התיכונית חיספין מספקים לי מאגר מידע עם כל הפרטים על המעיינות הסודיים והמוכרים בגולן. איזה מזל שאני אישה של קפה ואני דוגמת את בתי הקפה באזור, כשהם רק נפתחים, כדי להיות בעניינים.

אז בשבוע שעבר, חברים ביקשו שאבנה להם סיור קולינרי בגולן, כי עכשיו זה הטרנד: מטיילים וטועמים. אני בחורה רצינית, אז מיד ניגשתי למלאכה והתחלתי לברר ולחפש מקומות מגניבים ובדיוק  בשביל זה יש לי חברים… פניתי לאבנר דהן, מ“חאן אל על” שהוא גם מדריך טיולים והוא מיד התלהב שאני מחפשת סיור קולינרי וסיפר שמיטל, המנהלת של החאן, בנתה לאחרונה טיול אופניים קולינרי. עפתי על זה והתקשרתי לשמוע ממנה קצת רעיונות והיא, במקום להאריך במילים, אמרה לי: “בואי… אקח אותך לרכיבה וטעימות“.

אני, למען האמת, קצת נלחצתי מהרעיון של טיול אופניים. בכלל לא הייתי בטוחה שאני זוכרת איך רוכבים ואני גם לא ממש בכושר, אבל מיטל לא ויתרה והבטיחה שיהיה בסדר. למחרת, השכם בבוקר, התייצבתי אצלה בחאן. קיבלתי זוג אופני כפר, עם סלסלה יפה מקדימה ולרגע דמיינתי שאני ג‘וליה רוברטס בסרט “לאכול לאהוב להתפלל“…

אופניים וטעימות

יצאנו מאבנ“י אית“ן לטיילת הגולן המדהימה. מי שלא מכיר, היא מתחילה במבוא חמה ומסתיימת בנטור. לאורכה, ספסלים, עצים, נופים ומרחבים. כבר בתחילת המסלול, עצרנו לרגע ב“מצפה הבנים“, הקשבנו למסבירן וצפינו על המטיילים בנחל אל על. מיטל התפעלה מכל ציפור, או פרפר. אני הייתי בעיקר בחשש שלא אצליח לצלוח את המסע. המשכנו לרכוב לכיוון מושב נוב. מיטל הודיעה שתכף תהיה עלייה קלה ואם יהיה לי קשה, אני יכולה לרדת מהאופניים וללכת קצת ברגל. העלייה הייתה סבירה, קצת התביישתי להגיד לה שהרגליים שלי כואבות כבר אחרי 10 דקות, אז סבלתי בשקט וכשהיא הודיעה שעושים הפסקת מים, שמחתי ממש.

בנוב, יש מחלבה וקצבייה ובית קפה ומשתלה ופירות למכירה וגם מקום לקנות או לאכול דגים מעושנים ופינת חי וגינות מוצלות ומי שעוד לא אכל אצל “גיליס” בימי חמישי – חייב. מנוב, המשכנו לחיספין. עצרנו לרגע אצל הפוד–טארק בכניסה

נחנו כמה דקות והמשכנו ברכיבה. בכניסה לנוב, עצרנו ליד איזה בית שיש בחצר שלו מכונת ברד ואפשר לשתות ולהשאיר כסף, או לשלם בביט. זה אחלה רעיון יזמי. אני מניחה שהוא של ילדים. בנוב, יש מחלבה וקצבייה ובית קפה ומשתלה ופירות למכירה וגם מקום לקנות או לאכול דגים מעושנים ופינת חי וגינות מוצלות ומי שעוד לא אכל אצל “גיליס” בימי חמישי – חייב. 

מנוב, המשכנו לחיספין. עצרנו לרגע אצל הפוד–טארק בכניסה וחזרנו לאבנ“י אית“ן, כי לא יכולתי להמשיך לרכוב, בכל זאת, שנים שלא דיוושתי… מטיבי הרכיבה יכולים להמשיך לנטור, להיכנס לקפה, לחומוס מעולה, או לארוחת גבינות במחלבה.

אנחנו חזרנו לאבנ“י אית“ן. הרכיבה חזרה הייתה קלילה ומהירה והופתעתי שהייתה כיפית ונעימה. באבנ“י אית“ן, המשכנו עם הטעימות. קטפנו תותים וירקות בקטיף עצמי ואכלנו בכיף. נהנינו מגלידה בטעמים מתוצרת הגולן וסיימנו בכוס שוקו מהחלב של אחת הרפתות.

שמחות, מרוצות ושבעות החזרנו את האופניים לחאן וזה רק מסלול קצר. יש בגולן עוד הרבה מקומות כיפים וטעימים. אז שימו כובע על הראש ודברו אתי. אמליץ לכם על  מקומות שיש בהם משהו לטעום ולקנות.