הלכתי עם חברה לקוראת בקפה. אני חובבת מיסטיקה, נבואות וכשפים. במיוחד, אם מדובר בדברים טובים ובבשורות טובות. בסיכומו של עניין: תחשוב טוב – יהיה טוב

חודש של ניקיונות, צחצוחים ומירוקים. אני זוכרת, עוד כילדה: חודש של ניקיונות וריחות אקונומיקה, שמסתיים, רק כדי להתחיל הכול מחדש, שבוע לפני פסח. ואז: הכבש

המרדף אחרי משחה שנזקקתי לה הביא אותי למרפאת קצרין, לחדר האחיות. שם, התברר לי שהאחות היא אח, שה“טייטו” הוא גיבור ושהקדמה הטכנולוגי מפעימה אותי בשבוע

חלקנו עסוקים בחיפוש אחר האושר, אחרים לא באמת מתעמקים בו. אני? אוספת רגעים יפים, מסתכלת לשמים, ומודה לה‘ על כל הטוב והחסד. השבוע היה “יום

אימא שלי, בגילה, עדיין מתעקשת, בכל פורים, להכין עוגיות, לחלק לשכנים ולקרובי המשפחה וגם לנו, הילדים. את הקטע המושקע הזה, לא הצלחתי ללמוד ממנה השבוע,

למרות שההרכב של “הפרלמנט של פרנצ‘וק” הוא בדרך כלל על טהרת הגברים, הם בכל זאת שמו לב ובירכו ב“יום האישה שמח“ השבוע, ביום שלישי, ציינו

תפסיקי לחפש פגמים במי שאת ובעצמך. תפרגני לעצמך ותחמיאי לך. תסתכלי במראה ותחפשי מה את אוהבת ולא מה לא. אף פעם אל תקטיני את מי

תלמיד כיתה ט‘ סטר למורהו וזכה לתשואות משאר הכיתה. מיד נאמר: איזה  חינוך הוא קיבל? אבל אנחנו לא תמיד יודעים מה מתחולל בנפש של הילדים

לאחרונה, השתלט לנו על השבתות בבית משחק קופסה – קאטן. אני ממש לא עפה עליו, אבל האיש והילדים תחרותיים אש, מתלהבים, נהנים ועוקצים את הזקנה

אגדות החשמל במושב שלנו יכולות למלא ספר עבה. כשיש בעיה, ויש, “נופלת” לפעמים פאזה אחת ואז יש חשמל רק בחלק מהבית. או בכלל לא. או

תמיד אני דרוכה. הרי הכול יכול לקרות, אפילו הודעה חשובה ממפעל הפיס, או הצעה לעסקה רצינית. ערב אחד דילגתי, חילול הקודש, על שעת ווטסאפ. לא

שוטר–מהירות עצר אותי בכביש ראש פנה. למדתי שההבדל בין מפח נפש להרגשת הקלה מטורפת תלוי בטוב לבו ובאינטואיציות הבריאות שלו ביום שלישי השבוע, נסעתי עם