כל הפוסטים בהטור של יעלי

זה לא שאני לא אוהבת את הגולן, אני חולה עליו. אבל לפעמים, אני צריכה לאזן את השקט והשלווה בקצת רעש

או שתיים, לא יותר מזה… מכירים את זה, שמישהו, לא עלינו, חלה במחלה קשה ופתאום האנשים קצת מתרחקים? אל תתרחקו.

הלכתי עם חברה לקוראת בקפה. אני חובבת מיסטיקה, נבואות וכשפים. במיוחד, אם מדובר בדברים טובים ובבשורות טובות. בסיכומו של עניין:

כשהייתי בת שנה, נהרג אחי הבכור, מאיר, בתאונה צבאית. אובדן של ילד במשפחה הוא קושי עצום, כאב בלתי אפשרי. קשה

חודש של ניקיונות, צחצוחים ומירוקים. אני זוכרת, עוד כילדה: חודש של ניקיונות וריחות אקונומיקה, שמסתיים, רק כדי להתחיל הכול מחדש,

בשבת הורים בישיבה התיכונית חיספין (איפה שהמתבגר מתבגר), הייתה אווירה נפלאה. מקום חם ומחבק וזכינו לשמוע את הסיפור המופלא של אלעד

המרדף אחרי משחה שנזקקתי לה הביא אותי למרפאת קצרין, לחדר האחיות. שם, התברר לי שהאחות היא אח, שה“טייטו” הוא גיבור

חלקנו עסוקים בחיפוש אחר האושר, אחרים לא באמת מתעמקים בו. אני? אוספת רגעים יפים, מסתכלת לשמים, ומודה לה‘ על כל

אימא שלי, בגילה, עדיין מתעקשת, בכל פורים, להכין עוגיות, לחלק לשכנים ולקרובי המשפחה וגם לנו, הילדים. את הקטע המושקע הזה,

למרות שההרכב של “הפרלמנט של פרנצ‘וק” הוא בדרך כלל על טהרת הגברים, הם בכל זאת שמו לב ובירכו ב“יום האישה

תפסיקי לחפש פגמים במי שאת ובעצמך. תפרגני לעצמך ותחמיאי לך. תסתכלי במראה ותחפשי מה את אוהבת ולא מה לא. אף

תלמיד כיתה ט‘ סטר למורהו וזכה לתשואות משאר הכיתה. מיד נאמר: איזה  חינוך הוא קיבל? אבל אנחנו לא תמיד יודעים

בדרך כלל, אני בסבבה, בזרימה עם החיים. לפעמים, יש בקרים שאני מתעוררת על הצד הזה שלי, שמחפש על מה לקטר

לאחרונה, השתלט לנו על השבתות בבית משחק קופסה – קאטן. אני ממש לא עפה עליו, אבל האיש והילדים תחרותיים אש,

אגדות החשמל במושב שלנו יכולות למלא ספר עבה. כשיש בעיה, ויש, “נופלת” לפעמים פאזה אחת ואז יש חשמל רק בחלק