כל הפוסטים בדעות

לינוי אליאס-זדה אחת מנפלאות הקורונה, שהחלה עם היציאה לחל”ת בסגר הראשון, היא ביטול הכתרים שהיו לאנשים מעל ראשם. כולנו באותו

האם אדם יכול למקם אדם אחר במקום כלשהו על סולם ערכים? שאלה פילוסופית. האם אני דוסית? שאלה פילוסופית פרטית. פרטית,

אחרי יום ארוך בזום, הטלוויזיה מלאה בפוליטיקה. חיפשתי קצת לברוח. להתנתק מהמולת היום. יצאתי לרוץ לינוי אליאס-זדה, סטודנטית לפסיכולוגיה וקרמינולוגיה באוניברסיטת

יו“ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, צביקה האוזר, ערך ביקור בגולן – נפגש עם מפקד אוגדה 210 ועם חקלאים ב“בראשית”

לכבוד, מר חיים רוקח ראש מועצה אזורית גולן הנדון: טורבינות רוח בסמוך לבתי הספר האזוריים – “אביטל” ו“ילקוט הרועים“ אנו,

כמו בכל רעיון חדש, גם לרעיון טורבינות הרוח צפו ועלו קולות מתנגדים. חשוב שיישמעו הקולות המציפים בעיות. כך ניתן לחקור,

ההיסטוריה מראה שתקופת משבר מכל סוג שהוא עלולה להביא לקריאת תיגר על הממשל, אם באמצעים ראויים ואם באמצעים ראויים פחות.

כולנו נולדים כאשר בתוכנו שני זאבים, שחור ולבן. הזאב השחור נושא בתוכו פחד, קורבנוּת וכאב. הזאב הלבן הוא אהבה, עוצמה

התעצבנתי, די, כל כך הרבה מידע קיים בעולם. הגלובליזציה, בעיקר באמצעות האינטרנט, הביאה את היכולת לצרוך ידע לכל אדם אל

ישנתי כשאנשים זרים דפקו בדלת והתעוררתי מהבכי של אימא. אף אחד לא היה צריך להסביר לי מה קרה. אחי נפל.

במושגים של ילד, מפלצת כל כך קטנה, שלא רואים אותה, אין בעיה לנצח. אז למה כולם בכל זאת מודאגים? טיפים

שגרה מגלמת בתוכה קביעות ועקביות, שהם תנאי בסיסי בתחושת היציבות והביטחון הבסיסי להם זקוק הילד והמבוגר כאחד קורונה היא וירוס

בואו נהיה ה“נמלה“, או לפחות נלמד ממנה. לא נשכח לתת לבכי של הכאב, לבכי של הפחד ולדאגה שלנו, מקום של