יו“ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, צביקה האוזר, ערך ביקור בגולן – נפגש עם מפקד אוגדה 210 ועם חקלאים ב“בראשית” וחנך את כיכר יהודייה, בקצרין
לאחר הקמת מדינת ישראל, שינתה סוריה את שמו של כפר יהודייה, לכפר יַעְרַבִּיֶה, מתוך רצון לטשטש את העובדה שהוא בנוי על חורבותיו של יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד ואת השורשים ההיסטוריים העמוקים של העם היהודי בגולן.
ביום חמישי, 12.11, נחנכה בקצרין, במעמד יו“ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח“כ צביקה האוזר, מסיעת “דרך ארץ“, כיכר יהודייה. חנוכת הכיכר הייתה גולת הכותרת של ביקורו של האוזר בגולן. (על חנוכת הכיכר – ראו ידיעה מורחבת בעמ‘ …).
הביקור החל בפגישה עם מפקד אוגדה 210. בחלק האזרחי, נפגש האוזר עם חקלאים בבית האריזה “בראשית“, ערך סיור בקצרין, נפגש עם ראש המועצה האזורית, חיים רוקח ובכירי המועצה ב“מכון שמיר למחקר“, ערך פגישת עבודה עם גורמים שונים בנוגע להארכת שביל ישראל לחרמון וחיבורו עם שביל הגולן וסיים במפגש עם פעילים בתנועת “דרך ארץ” בגולן.
צביקה האוזר פעיל למען הגולן מאז הקים התארגנות סטודנטים למען הגולן, בתקופת המאבק בשנות ה-90′. כמזכיר הממשלה, הוא הראשון שהעלה את הצורך לפעול להכרה אמריקנית ובין–לאומית בגולן ועם פרישתו, הקים את היחדה למען הגולן, שדחפה להכרה ופועלת למען פיתוח הגולן.
“מדינת ישראל עשתה שגיאות אסטרטגיות חמורות“, אמר האוזר, “הזניחה את צפון הארץ ובעיקר את הגולן. המקום שמשיקולים גאו–פוליטיים צריך היה לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי של ישראל הוא הגולן“.
האוזר הביע חשש שמא רעיון הנסיגה מהגולן יחזור לסדר היום, כצעד שישראל תידרש לו, תמורת נסיגת כוחות איראן מסוריה. האוזר אמר כי יש להיערך כדי לסכל את הסכנה הזאת, בין השאר באמצעות פיתוח מוגבר של ההתיישבות בגולן. הוא הבהיר שהוא רואה את עצמו מחויב לחלוטין לכל צרכי הגולן, כי הם צרכים אסטרטגיים של מדינת ישראל.
