היא מפיקת אירועים, פדנטית עד הקשקש. עד שהגיעה לעין זיוון, נהנתה, לדבריה, מהריק של המרכז. חולמת להקים פנסיון ענק לחיות נטושות. האורחת שלי לשבת היא ליטל לינר
קצת על עצמך
“ליטל לינר, בת 37, זוגתו של תם, אימא של לי (בן שש), דור (בת ארבע וחצי), בר (בן שלוש) ושיר (בן שנה). לא תמיד הייתי אימא של ואשתו של…
“עד לפני שבע שנים, חייתי בתל אביב, קופירייטרית ומנהלת אירועים, כזו שחיה את הסצנה ואת הלילות ואת הים ובעיקר את החיים. כשפגשתי את בן זוגי, פגשתי גם את העולם החדש הזה שנקרא – עין זיוון, רמת הגולן. מונחים כמו טבע, פריפריה והפסקה. אין פקקים ואין לאן למהר. יש ילדים ויש זוגיות ואהבה אפילו וזה אחלה ואפילו מבורך”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי במרכז וגרתי בעיר וחוויתי ילדות מדהימה של צופים והתעמלות ובלט ופסנתר ומצוינות וחוגים ועוד קצת מצוינות. בגיל 29, עם חבר ולימודים של ממשל ומשפטים וקופירייטינג, פרשתי לעולם חיי הלילה ונהניתי מהריק”.
“החלטתי לפתוח עסק של הפקות אירועים, עם דגש על אירועים בצפון. מוקפדים כמו במרכז, אבל קורים לגמרי כאן. אם יש משהו שאני יודעת שלקחתי מהעיר הגדולה, זה את הפדנטיות. את הצורך הבלתי נדלה לקבל מוצר מושלם. לספק את הלקוחות במאה אחוז”
מגורים
“עין זיוון”.
עיסוק
“מפיקת אירועים. אחרי שנים רבות בהן עבדתי כשכירה, במקומות הגדולים והמוכרים בארץ, החלטתי לפתוח עסק של הפקות אירועים, עם דגש על אירועים בצפון. מוקפדים כמו שם, אבל קורים לגמרי כאן. אם יש משהו שאני יודעת שלקחתי מהעיר הגדולה, זה את הפדנטיות. את הצורך הבלתי נדלה לקבל מוצר מושלם. לספק את הלקוחות במאה אחוז. כשהגעתי לצפון, קיבלתי מעט הלם תרבות – מהתרבות, אבל היום, אני שמחה לדעת שהיא נפלאה. רגועה, זורמת, אוהבת את הימים החמים שבה ומסתגרת בערבים הקפואים שבה. כמוה – כמוני”.
איך נראה יום שישי שלך?
“מצחיק ש’יום שישי שלי’ אינו רק שלי. זה היום המבורך (כאילו בערך. עדיין יש להעביר אותו עם ארבעה ילדים קטנים ובעל וכלב וחתול) של המשפחה המצומצמת שלנו. ארוחות ערב משותפות עם חברים, עם משפחה, או עם עצמנו – חובה. אני אפילו מנקה את הבית בימי שישי”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“ארוחת יום השבת בבוקר שלנו היא מסורת – ג’חנון ורסק. מדהים איך שזה פותר גם את ארוחת הצהריים”.
זיכרון ילדות משבת
“היינו נוסעים לסבא וסבתא שלנו, בגדרה. ארוחת צהריים עם בני הדודים ובילוי משפחתי בבריכה. (סבתא שלי בנתה בריכה טיפולית לסבי שחלה באלצהיימר וכולנו ניצלנו את העניין די כהלכה…)
“גם היום, הבריכה היא מוטיב חוזר במשפחה המצומצמת שלנו. כשאין בריכה (כי קר… בכל זאת, עין זיוון), אנחנו מרחיקים לים, או לכנרת. מה שבא וכולל מים, שמש והרדמה מהירה של הילדים”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“אני מניחה שהייתי רוצה לשבת עם אנשים שאני יכולה ללמוד מהם. כל ידע, מבחינתי, הוא מזל”.
מה לא יודעים עלייך?
“שהחלום (זה שמעבר לחלום התעסוקתי שלי) המשותף של בן זוגי ושלי הוא לפתוח פנסיון ענק-ענק ובלי כלובים וגדרות, לבעלי חיים נטושים. אם זה יהיה בלוקיישן על הים – מה טוב”.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“הכי אוהבת בגולן – את הזמן. ‘זמן גולן’ נכנס אצלי היטב ללקסיקון השגור. זה גם לרעתי, לפעמים. אבל זה נעים לדעת שיש כזה”.
מה את מאחלת לעצמך?
“להמשיך לעסוק במה שאני אוהבת. בהפקות של אירועים, על כל גווניהם, הפקות של חתונות ומסיבות פרטיות. שאמשיך להתעצב ולהתייצב עם הגיל וכמובן כמובן – בריאות ובריאות ורק בריאות, למשפחה שלי, לחברים שלי ולמי שאני מכירה”.
