אלברט בלטנר, שנפטר ב-1977, צייר כמאה ציורים, שמעולם לא ראו אור בגלריה. כעת, מוצגת תערוכה שלו, “יש מקום”, בבית גבריאל
בימים אלו, מוצגת תערוכת תמונות מיוחדת במינה בבית גבריאל, שבצמח. התערוכה מציגה בפעם הראשונה לקהל הרחב את ציוריו של הצייר אלברט בלטנר ז”ל. סיפורו של הצייר, יליד מצרים ומוותיקי המושבה מנחמיה שבעמק, מרתק ונוגע ללב, כמו גם ההירתמות של ילדיו ונכדיו לשמר את זכרו ולתקן בכך “עוול היסטורי”, להגדרתם.
אלברט בלטנר נולד במצרים, בשנת 1899, עלה לארץ בשנת 1949 ונפטר לפני 40 שנה, ב-1977. סיפור חייו ופועלו מייצג דור שלם של אמנים שעלו לארץ ומשלח ידם פסק מלהיות מטה לחמם.
בארבעת העשורים הראשונים של המאה ה-20, הואצו תהליכי המודרניזציה במצרים, עריה הפכו קוסמופוליטיות יותר ומשכו אליהן מהגרים רבים. בעשורים אלו, גדלה הקהילה היהודית במדינה למספר שיא של 80,000 איש.
עם הכרזת המדינה, דרשו ילדיו הגדולים של בלטנר, שהיו חברים בתנועות נוער ציוניות, לעלות ארצה ובלטנר בן ה-50 נאלץ לעזוב את עבודתו, את משפחתו ואת הקהילה השוקקת בה חי ופעל. המשפחה הגיעה ארצה למעברה בלוד ומשם, הועברה למושבה מנחמיה. כיוון שצו השעה היה התיישבות לאורך הגבול והפרחת השממה דרך חקלאות, נאלץ בלטנר לעזוב את צבעי השמן ולעסוק בעבודת האדמה. יחד עם ילדיו, הוא בנה בית קטן, בו התגוררה משפחת בלטנר על ששת ילדיה וכן משק, שקיים את המשפחה בתקופת הצנע הקשה של שנות ה-50′.
ציוריו של בלטנר מתחלקים לציורי טבע ונוף, ציורים המקבלים השראה מסיפורי התנ”ך ומאירועים היסטוריים וכן מאוסף פורטרטים של בני משפחה. נראה שסגנונו הושפע מקלאסיקות אירופיות, בעיקר מתקופת הבארוק
עם זאת, התשוקה לצייר בערה בו כל העת וכעבור עשור של הסתגלות לחיים חדשים, חזר אלברט לשבת מול כן הציור. אלברט צייר לא פחות ממאה ציורים, רובם שמן על קנבס ומעט איורים בפחם. הציור היווה עבורו מנוח ומפלט מחיי היום-יום ונתן דרור לדמיון ולכיסופים שלו לחיים אחרים.
“הצייר של מנחמיה”
ציוריו של בלטנר מתחלקים לציורי טבע ונוף, ציורים המקבלים השראה מסיפורי התנ”ך ומאירועים היסטוריים וכן מאוסף פורטרטים של בני משפחה. נראה שסגנונו הושפע מקלאסיקות אירופיות, בעיקר מתקופת הבארוק, מציירים כמו ניקולא פוסן הצרפתי ורובנס הבלגי, אשר ציירו קומפוזיציות מרובות משתתפים בעלות סגנון מפואר, חושני ובעל צבעוניות עזה.
עם השנים, היה ידוע בכינויו: “הצייר של מנחמיה” ובשנות ה-70′, צייר את כרזת הכניסה ליישוב מנחמיה, לבקשת ראש המועצה. אלברט בלטנר נפטר במנחמיה ב-1977 והשאיר אחריו שישה ילדים ו-16 נכדים. הוא קבור לצד רעייתו אליס, בבית העלמין בכניסה למושבה. ציוריו מעולם לא הוצגו בגלריה ועד לתערוכה זו, לא היה כל אזכור פומבי לחייו ופועלו.
משה בלטנר, בנו של אלברט בלטנר, תושב מנחמיה זה כ-70 שנה: “אבא היה ההשראה שלי. למרות כול הקשיים, לא ויתר על הציור. הוא היה בנאדם עם חוש הומור מפותח, אבא טוב ומורה מצוין לחיים”.
נכדתו של אלברט בלטנר, יעל נתנאל ישראלי, אצרה את התערוכה.
