היא מנהלת הספרייה האזורית גולן וגם מתארת קולית של הצגות, סרטים ואירועים לעיוורים. מתגעגעת לסבתא. האורחת שלי לשבת היא עדי קרוב
קצת על עצמך
“עדי קרוב, נשואה לעדיאל ואם לארבע בנות – אראל, בת 18, מתחילה אוטוטו שירות לאומי ואני עדיין לא מאמינה שיש לי ילדה כל כך גדולה…, מאור, בת 15, כלילה, בת 12 ושקד, בת 8”.
מגורים
“גרה מאז ומעולם ברמת מגשימים, חוץ משנת לימודים אחת בירושלים. הוריי הם מוותיקי היישוב (איציק ונאוה מאיר, למי שמכיר…). הבנות שלי מרוויחות סבא וסבתא קרובים וזה כיף גדול. גדלתי באווירת המושב השיתופי ולמרות שכבר לפני שנים רבות, עברנו הפרטה, החינוך והערכים נותרו חקוקים עמוק ועוברים גם לדור הבא, כך אני מקווה לפחות”.
עיסוק
“יש לי שני כובעים מקצועיים, משמעותיים מאוד עבורי.
“מנהלת הספרייה האזורית גולן. אחראית על שלוש הספריות שנמצאות באשכולות המרכז הקהילתי, בבני יהודה, בחיספין ובמרום גולן. ספריות מעולות, עם מבחר גדול וצוות מצוין ומסור שכיף לעבוד אתו. יחד עם הצוות, אנחנו יוצרות לתושבי הגולן גם תרבות מגוונת בספרייה וביישובים.
“בנוסף, אני מתארת קולית של הצגות, סרטים ואירועים לעיוורים. זהו מקצוע לא שגרתי ואני גאה בו מאוד. בתיאור הקולי, אני משמשת לעיוורים עיניים ומתארת להם את כל מה שרואים על הבמה, או על המסך. כל זאת, בלי לפגוע בדיבור של הדמויות, הרי את הדיבור הם שומעים מצוין. גולת הכותרת הייתה תיאור קולי שעשינו לאירוויזיון שהיה בארץ. חוויה מיוחדת. זו עבודה עם אתגרים, יצירתיות, סיפוק אדיר ותחושת שליחות”.
איך נראה יום שישי שלך?
“האמת היא שזה יום של עבודה, לא פחות קשה מכל השבוע. קמה ומיד צוללת למטבח, לבישולים. משתדלת ממש לסיים הכול עד 12 בצהריים ולא להימרח במטבח עד כניסת שבת. אחרי עוד קצת סידורים וניקיונות, משתדלת להספיק שנת צהריים טובה ואז מקלחות, התגנדרות, והופ – שבת”.
תמיד תמיד תמיד, גם באמצע אוגוסט, יש אצלנו מרק בערב שבת. אני אוכלת את המרק משבת גם במשך השבוע ונהנית ממנו מאוד. אחרי המרק, שתי מנות בשריות, תוספת, ירקות וקינוח כלשהו. כל זה מלווה בחלות תוצרת בית ומגוון סלטים
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“תמיד תמיד תמיד, גם באמצע אוגוסט, יש אצלנו מרק בערב שבת. אני אוכלת את המרק משבת גם במשך השבוע ונהנית ממנו מאוד. אחרי המרק, שתי מנות בשריות, תוספת, ירקות (הבנות שלי מאוד אוהבות כרובית וברוקולי) וקינוח כלשהו. כל זה מלווה בחלות תוצרת בית ומגוון סלטים. את שאריות הסלטים מקבלות הארנבות שלנו.
“ברוב השבתות, אנחנו אוכלים סעודה אחת עם ההורים שלי וגם נהנים מהאחים, בני זוגם והאחיינים, שמגיעים ומשמחים את השבת”.
זיכרון ילדות משבת
“כל המשפחה יושבת יחד, שבעה אחים ושני הורים, מדברים וצוחקים. לפעמים, האחים הגדולים גם מספרים סיפורי צבא משעממים, אבל בגדול, זה תמיד היה שולחן שבת מעניין ונעים, עם אחוות אחים חזקה, שלשמחתי נמשכת עד היום”.
ספרים, או עיתונים בשבת?
“אנחנו לא מנויים על שום עיתון, אז אחרי מעבר מדוקדק על ‘שישי בגולן’, אני בדרך כלל ניגשת לספר שמחכה לי בסבלנות. שבת זה הזמן לסיים לפחות ספר אחד”.
המלצה על ספר
“יש הרבה ספרים טובים וחצי מהם בטח עוד לא הספקתי לקרוא. אני ממליצה בחום על הספר ‘הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם’, מאת יונס יונסון. מעבר לשמו המשעשע, גם הספר והצורה בה הוא מסופר נהדרים ממש. מאורעות היסטוריים שנשזרים כבדרך אגב בחייו של זקן בן מאה, שמחליט לא לתת לזקנה להשיג אותו. ספר משעשע וקולח”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“המנוחה. יש לי זמן לישון שנת צהריים ארוכה, יש זמן לטייל עם עדיאל סביב היישוב, יש זמן לשבת בנחת עם הבנות ולהקשיב לסיפורים שלהן וגם לענות על שאלות בפרשת השבוע שהקטנות מביאות מבית הספר”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם סבתי זכרה לברכה, מרים מאיר (אמו של אבי). היא נפטרה לפני 15 שנים. אומנם הכרתי אותה היטב, אבל אני מרגישה ש’ממרום גילי’ היום, ועם החוויות וניסיון שצברתי, הייתי יכולה ללמוד ממנה יותר – על שילוב קריירה ומשפחה, על הגשמת חלומות, על הליכה כנגד הזרם, על פמיניזם, אפילו שלא קראו לזה ככה פעם”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“אני משתדלת לקרוא ספרים, להשלים קצת סדרות פה ושם והכי חשוב – פעמיים בשבוע, כמעט בלי הנחות, מתייצבת לאימון של קבוצת הכדורשת ‘בנות הרמה’, שמתאמנת בבני יהודה. קבוצה מדהימה של נשים במגוון גילים, ממגוון יישובים בגולן, דתיות וחילוניות שמשחקות יחד, גם באימונים וגם מול קבוצות מהארץ ואפילו מנצחות לפעמים… אבל מה שחשוב זו החברות המהממת שנרקמה בין כולנו. אין עוד קבוצה כזו”.
מהו המוטו שלך בחיים?
“הכול לטובה.
“אני ממש משתדלת להאמין בזה וכבר קרו מקרים שפתאום התבהר לי איך משהו שהיה נראה לא טוב, מסתבר כטוב. זה לא קל, אבל אני משתדלת”.
מהו החלום שלך?
“אחרי שלכבוד יום הולדת 40, צנחתי צניחה חופשית, צריך למצוא חלום מאתגר אחר… ובעצם, כבר שנים שאני חולמת לעבור קורס צלילה. השקט המוחלט והיופי שבמעמקים מאוד מושך אותי”.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“את התקשורת החופשית והחיבור הטבעי בין דתיים לחילונים. בעבודה שלי, אני מרגישה שאני מכירה הרבה אנשים חדשים, כאלו שלא הייתי מכירה אילו הייתי עובדת במגזר שלי. אני כל כך שמחה שזכיתי לחברויות טובות ועמוקות, עם אנשים טובים וחכמים כמו שיש בגולן”.
מה את מאחלת לעצמך?
“מאחלת לעצמי שמחה. לראות תמיד את הטוב והשמח בכל מה שסובב אותי ובכל מי שאתי, מקרוב ומרחוק”.
