“הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו”. אותנו מעניין, קודם כול, הביטחון. ברחוב, כמו בגבול. תפקידה של הממשלה לדאוג לזה
בעבר, הבאתי את דברי חכמים שאמרו “הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו”. החוקרים הראשונים בתחומי המדיניות הציבורית טוענים כי בעבר הרחוק, האנשים התאגדו לכדי עמים וחיפשו דרכים בכדי לנהל את עצמם. הדבר המרכזי שביקשו אותם אנשים מהשלטון הוא ביטחון על כל מרכיביו ולכן ההתייחסות הראשונית של החוקרים לעניין נוגעת לכך שהאזרחים נתנו את הכוח לרשות להשתמש בכוח כלפי האזרחים. משפט מסובך קצת, אבל אנסה לפשט אותו.
מהעבר הרחוק ועד ימינו אנו, אחד הדברים שחשובים לנו יותר מכל הוא היכולת לחיות ללא הפרעות. ככל שגורמים כאלו ואחרים יפריעו לחיינו, שגרת חיינו תיפגע, לכן אנו מצפים מהממשלה, או הרשות, לדאוג ולהשליט סדר ברחובות.
את הכוח לשלוט, מקבלת הממשלה מהבוחר ואת הכוח הזה, באמצעות חוקים ותקנות, היא מעבירה לרשויות אכיפת החוק. בסופו של תהליך, הכוח מופנה כנגד אותם הפועלים בניגוד לחוק.
בימינו, ההגדרות לפורעי חוק די ברורות והשיטות מגוונות, אם זה באמצעות טילים מעזה, או לבנון ואם זה באמצעות נהיגה פרועה בכבישים, או גביית פרוטקשן.
בזמנו, כשעבדתי כמנהל בתחום האבטחה, יצא לי לקלוט פרויקט אבטחה באזור הקריות. כשהגעתי למקום, הוסבר לי שאני נדרש להחליף את המאבטחים הקיימים במקום, מכיוון שאינם עומדים בדרישות ההנהלה ובמקום מתקיימות גניבות רבות. בנינו תכנית אבטחה, גייסנו צוות מאבטחים ונקבע תאריך לתחילת העבודה. במהלך התהליך, אף ישבתי עם קצין הסיור של תחנת המשטרה האחראית, מכיוון שהבנתי שמעורבים במקום גורמי פשיעה. בסיכום הפגישה עם הקצין, הוחלט שניקח אחריות על אבטחת המקום והמשטרה תיתן גיבוי לאירועים. סוכם גם כי ביום הראשון לעבודה במקום, תהיה ניידת קרובה, על מנת לספק גיבוי קרוב למקרים חריגים.
עדות – אחרי 3 שנים
התאריך לתחילת העבודה הגיע. הגענו למקום, אני, כמה מהסגל שלי והמאבטחים. המאבטחים התארגנו וקיבלו תדרוך מהמפקח במקום ואני ישבתי עם מנהל המתחם לסגירות אחרונות, כאשר תוך כדי כך, אנו שומעים צעקות. כשיצאנו מהמשרדים, גילינו שהמאבטחים הותקפו על ידי עבריינים המקורבים למשפחות פשע הפעילות באזור, במטרה להוציא אותנו מהמקום ולהבטיח את המשך שלטונם. כמובן שהזעקנו משטרה, שלמרות הסיכומים המוקדמים וההבנה שיש סיכוי סביר לאירוע חריג, הגיעו כעבור 45 דקות. בסופו של דבר, כעבור שלוש שנים לערך, נקראתי לתת עדות על האירוע בבית משפט, שם גיליתי מעורך הדין של המשטרה כי כל מה שנעשה עד אז היה תפיסת כלי הרכב של החשודים. החשודים עצמם נעצרו לתקופה קצרה ושוחררו. זאת, למרות שישנם סרטונים המראים בבירור את התקיפה והתוקפים. זאת ועוד: לאחר זמן, התברר לי שאותה משפחת עבריינים חזרה לעבוד בשמירה במקום וממשיכה לגבות כסף מכל קבלן המגיע לתת שירות במקום.
כששאלתי בבית המשפט את נציגי המשטרה, איך הגיוני שעדיין המשפחה המדוברת ממשיכה ללא הפרעה בעבודתה הלא-חוקית, טענו הנציגים כי הבעיה היא בבית המשפט, שמשחרר אותם עם עונשים קלים מדי. אני מכיר גם מקרים בהם עקב עבודת משטרה רשלנית, שוחררו פושעים שביצעו עברות חמורות.
בכאב גדול, ראיתי את התמונות מהעסקים בקצרין והאזור בעבר, ומראש פנה, רק השבוע, שנפגעו מאוזלת היד של רשויות החוק בנושא. הכתובת כתובה על הקיר והסיפורים בלתי נתפסים. אין הרבה עסקים בפריפריה שלא נפגעים מהעבריינות הזאת ועדיין אינם זוכים לפעולה חדה ועמוקה של גורמי האכיפה בכדי למנוע זאת.
אני מכיר לא מעט סיפורים שכאלו על דרישת דמי חסות, בשיטה כזאת או אחרת. אין לי ספק שחובה על המדינה לצאת לפעולת אכיפה חזקה ומרתיעה בנושא במידי וחשוב שגורמי האכיפה יבינו כי לא מדובר פה באירוע שהוא כנגד אדם אחד, או עסק בודד, אלא מדובר בפגיעה בחופש של כלל האזרחים. לכן, לא נדרשת הגשת תלונה, כי אם פעולה יזומה וחזקה, שתביא סוף לפגיעה האנושה בזכויות הבסיסיות שלנו, האזרחים.
אסכם במה שפתחתי. אני מתפלל שבמלכות/בממשלה יתעוררו ויבינו שמעבר לחלוקת התקציבים, תפקידם הוא גם לדאוג לשלומם וביטחונם של האזרחים, כי בשביל זה אנחנו נותנים להם את הכוח והסמכות לשלוט.
שבת שלום
