הוא בוגר תואר שני בסיעוד, אח רפואה דחופה. מת על פלאפל ומכור למדע בדיוני. מגיע מעט לפני שבת הביתה עם חיוך גדול ולשון בחוץ. האורח שלי לשבת הוא שאולי קבסה
קצת על עצמך
“שאולי קבסה, בן 37, בוגר תואר שני בסיעוד, אח רפואה דחופה. בעשור האחרון, במחלקה לרפואה דחופה שבמרכז הרפואי ‘זיו’, צפת. נשוי לזהבית, מטפלת הוליסטית ומזכירה בבית הספר ‘מעיינות’, שבנטור.
“אנו הורים לשלוש בנות מתוקות (ושובבות) – יעלה (9.5), כרמל (7) והלל (2.5)”.
“פלאפל! אין פה ספק, או התלבטות. מת עליו בכל ורסיה. המנה המושלמת, מבחינתי ולמרות שאני קרניבור לא קטן, פלאפל קונה אותי בכל פעם מחדש, עם חומוס טוב בצד, קצת חמוצים וטחינה – שלמוּת”
עיסוק:
“אח רפואה דחופה, בעשר השנים האחרונות. בשלושת החודשים האחרונים, אחראי מחלקה פנימית א’, במרכז הרפואי ‘זיו’. מרצה בחוג לסיעוד, במכללה האקדמית צפת ובבית הספר לסיעוד וריכזתי את ההכשרה המתקדמת לאחים ואחיות, בתחום הרפואה הדחופה, למשך שלוש שנים, במרכז להכשרה שליד בית החולים רמב”ם.
“אוהב חינוך, אוהב סיעוד, מודה על הזכות להיות בצד הנותן ולא בצד המקבל”.
מגורים:
“מאז שנת 2012, אנו מתגוררים במושב נטור. כאן בנינו את ביתנו, נהנים מקהילה מיוחדת וחמה”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי וגדלתי בחצור הגלילית, עד לסיום הלימודים בבית הספר היסודי. לאחר מכן, עברתי לישיבה התיכונית בחיספין, למשך שש שנים נוספות.
“במהלך שש השנים הללו, למדתי להכיר את הגולן, את האנשים, הריחות, האווירה והאזור. הצצתי ונפגעתי. מאז, מאוהב והחלטתי שכאן אגור, כשאגדל. מספר שנים לאחר החתונה, יחד עם שתי בנותינו הגדולות, עברנו לכאן. בתנו הקטנה נולדה כאן”.
איך נראה יום שישי שלך?
“אין לי יום שישי שגרתי. לרוב, אני נמצא בעבודה, מגיע לבית מעט לפני שבת, עם חיוך גדול והלשון בחוץ. מנסה להספיק לעזור במעט שנשאר (זהבית מתקתקת הכול), או טס למקלחת ומתארגן לתפילה”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“ארוחת השבת מורכבת ממיליון סלטים, דג חריף אדום, שזהבית מכינה, שמזכיר בשילוב שלו את המתכונים של אימא שלה ושלי יחד. לאחר מכן, מגוון רחב של מאכלים, רובם בשריים וקינוח, ממנו אני גונב לבנות מהצלחת”.
מאכל אהוב?
“פלאפל! אין פה ספק, או התלבטות. מת עליו בכל ורסיה. המנה המושלמת, מבחינתי ולמרות שאני קרניבור לא קטן, פלאפל קונה אותי בכל פעם מחדש, עם חומוס טוב בצד, קצת חמוצים וטחינה – שלמוּת”.
זיכרון ילדות משבת?
“ארוחות עם סבא חיים ז”ל, שירי שבת אתו, עם המבטא והניגון המרוקאי המיוחדים והאופייניים לו, סוכריות לאחר התפילה וטעמים של פעם. בסוף הארוחה, הוא היה מתשאל אותנו על פרשת השבוע. או משחקים בשכונה הישנה, עם המשפחה של אמי. חוויה של תמימות וכיף”.
ספרים/עיתונים בשבת?
“בעיקר מאמרים וספרי רפואה. יש לי הרבה שאני לא מספיק במהלך השבוע”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“להיות עם המשפחה, הורדת דופק, רוגע, ומלא מלא חברים! יש אווירה של מימונה, בשבתות בנטור”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“אני כבר יושב עם מי שאני רוצה”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“לצערי, אין לי מספיק פנאי כפי שהייתי רוצה. אבל כשכן יש לי… סרטים, סרטים ועוד קצת סרטים”.
מה לא יודעים עליך?
“מת על מדע בדיוני. גיבורי-על, קומיקס, חלל, עתידני, פנטזיה, אנימה, מנגה. מכור”.
מהו החלום שלך?
“להצליח להירגע ולהשתחרר. הקצב, כיווני המחשבה, כל אלה גורמים מעכבים ומרחיקים אותי ממה שאני רוצה לעשות. להמשיך ללמוד. אבל בכיף שלי, בלי לחץ, למידה לשם למידה”.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
“השקט, את זה שאין פקקים, רמזורים ושאר מריעין בישין”.
מה אתה מאחל לעצמך?
“אני אהיה בנאלי לחלוטין, בריאות. יותר ויותר, אני מעריך ומבקש בדיוק את הדבר היחיד שחומק מכולם. לעתים, אני מתעצבן, מסתחרר, או מתבלבל מעט. אחרי יום עבודה, אני חוזר לפרופורציות, שנהיה בריאים”.
