מפעל החיים שלה, עד כה, הוא צילום דמויות נשיות מהתנ“ך בנופי הגולן. עובדת במרץ על הספר השני. פנאי, תודה ששאלתם, אין לה. האורחת שלי לשבת היא דיקלה לאור
קצת על עצמך
“דיקלה לאור, נשואה למודי, אימא למעין, גפן ונבו. משנת 2013, מצלמת את פרויקט ‘נשים בתנ“ך בנופי הגולן‘. בימים אלה, מוציאה את המהדורה השנייה של הספר הראשון ועובדת במרץ על הספר השני.
“ספר הצילומים מאגד בתוכו 40 צילומים + 1. אלו הם 41 סיפורים מקראיים, המסופרים דרך הדמויות הנשיות שבהם ומסכם עבודה של שש שנים שלמות.
“הרעיון לצילום הדמויות הנשיות בתנ“ך נולד תוך עבודה על פרויקט אחר – נשים מתוך מיתוסים, שנקרא ‘הסיפור שאינו נגמר‘. אחת הדמויות בפרויקט הזה, שלמעשה חתמה את הפרויקט, הייתה ‘אשת איוב‘. מרגע שצילמתי את דמותה, אני למעשה מקדישה את כולי, מאז ועד היום, לפרויקט הזה של החייאת סיפורי התנ“ך, דרך הנשים שבהם.
“ככל שיותר ויותר צילומים התאגדו, יותר אנשים נחשפו לפרויקט. אחד הדברים המקסימים שנולדו הוא שהצילומים מניעים אנשים, מתוך עניין וסקרנות, לחזור ולקרוא בספר הספרים ואפילו באגדות חז“ל המרתקות, כהמשך ישיר לחשיפה לדמויות המצולמות. זו זכות גדולה שלא ידעתי לחלום“.
עיסוק
“בעלים חברת ‘וובטופוס‘, בניית אתרים, שהוקמה בשנת 2004″.
מגורים
“גבעת יואב. הגענו לפני 16 שנים, לתקופת ניסיון. הייתי אז בהיריון עם בננו הבכור, התאהבנו במושב, באנשים, הבנו שהגענו לבית שלנו“.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי וגדלתי בטבריה, אהובתי אז והיום, על כל גווניה. העיר אשר ללא ספק עיצבה אותי. הנופים, ההיסטוריה המבצבצת מאבני כל בניין, הכנרת, שגדלתי לחופיה ושהייתה לי בית שני, לבילוי, לרגעי שלווה, ביחד ולבד והאנשים הטובים, שהקיפו אותי, לאורך כל השנים“.
איך נראה יום שישי שלך?
“יום שישי מתחיל בשיעור יוגה (בשאיפה), ואחר כך, אני הופכת לעקרת בית אמתית ומדופלמת. התארגנות לשבת, על כל המשתמע מכך, ניקיונות, בישולים ומוזיקה ברקע“.
זיכרון ילדות משבת
“שבת בבית של ההורים, תמיד מאוד משפחתית, כולם יחד. ארוחות הן דבר מאוד מרכזי בשבת אצל הוריי ושום בילוי לא יכול לבטל אף אחת מהארוחות. קודם סביב השולחן יחד, אחר כך, ממשיכים לעניינים אחרים“.
המלצה על ספר שאהבת
“אני מאוד אוהבת רומנים היסטוריים ויש הרבה יותר מאחד שהייתי ממליצה עליהם. האחרון שקראתי הוא ‘הקתדרלה ליד הים‘, של אילופונסו פלקונס. המאה ה-14, סיפור על מסע חיים בצל האינקוויזיציה. ממכר, מצליח לחבר מאוד לתקופה ובעיקר איזה מזל שנולדנו בעידן הנוכחי, למרות הקורונה“.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“בשנים האחרונות, בחרתי שלא לנסוע בשבת, ממקום של ‘לנוח באמת‘ והשבתות שלנו הפכו ליום בו אנחנו נחים, מארחים לרוב, חברים, משפחה. זמן של ביחד והנאה“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם אבא שלי, עוד ערב שבת אחד, שיקרא בספר הקידוש, בקול הנמוך שלו. הכי מתגעגעת“.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“שעות פנאי? אין אצלי דבר כזה. כל רגע ביום מתמלא מיד.
רשימת המטלות בחיי תמיד מתחדשת בשורות חדשות. לימוד הדמויות הנשיות במקרא הוא חלק בלתי נפרד מאותה רשימה ותמיד החלק המועדף, אז כל חלל מיד מתמלא עם כמה ספרים, כוס תה ירוק והנאה צרופה
“רשימת המטלות בחיי תמיד מתחדשת בשורות חדשות. לימוד הדמויות הנשיות במקרא הוא חלק בלתי נפרד מאותה רשימה ותמיד החלק המועדף, אז כל חלל מיד מתמלא עם כמה ספרים, כוס תה ירוק והנאה צרופה“.
איך השפיעה עלייך הקורונה?
“הקורונה לימדה אותי בעיקר ששום דבר לא בשליטתי, להיות פחות ‘פריק קונטרול‘, העולם ימשיך להסתובב והכול לטובה!”.
מהו המוטו שלך בחיים?
“חד–משמעית: ‘הווי דן את כל האדם לכף זכות‘. תמיד, גם בסיטואציות מורכבות“.
מהו החלום שלך?
“בימים אלה, הכי בנלי, שהקורונה תהיה מאחורינו, לחזור לשגרה, להתחבק, לרקוד, לשמוח – יחד!”.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“הכול! את המרחבים, את הנופים המשכרים, אוהבת את האנשים“.
מה את מאחלת לעצמך?
“לחיות בבריאות, בעשייה ויצירתיות, עד לפחות 120″.
