"מדינה ללא ארכיון היא מדינה ללא היסטוריה ומדינה ללא היסטוריה היא מדינה שאין לה עתיד" – מתאים לכל ארכיון. מכיוון שההיסטוריה החדשה של הגולן קצרה, מתמקד ארכיון הגולן באיסוף החומר מיישובי הגולן ואף זכה על כך בפרס הרליץ

בשנת ה-25 להקמתו של המכון לחקר הגולן, מלווה "שישי בגולן" את המכון בסדרת כתבות, הפותחת את אגפיו לעיני הציבור בגולן.

השבוע ניכנס לארכיון הגולן, מוסד שמטבעו אינו אטרקטיבי כמו התחקות אחר זאבים או קליטת עלייה, אך כאשר נזקקים לו, ערכו לא יסולא בפז. הארכיונאים, גם אלה שכאן, אוהבים להישען אידיאולוגית על משנתו של יגאל אלון ולהסביר את הצדקת קיומם, באומרם שמדינה ללא ארכיון היא מדינה ללא היסטוריה ומדינה ללא היסטוריה היא מדינה שאין לה עתיד. לגולן, יאמרו הספקנים, מתאים יותר החלק האחרון של הטענה, העוסק בעתיד, מאשר הראשון. היכן בכלל ההיסטוריה? למעט זו הנעוצה בשרשי אבות, ארבעים שנה הנן כקומץ בלבד לעומת אזורים שכנים, שמתהדרים בעלייה ראשונה, שנייה, שלישית… כאשר עלייתנו לגולן כלל אינה נספרת במניין העליות.

כתשובה על החיסרון בעומק היסטורי, מתמקד הארכיון המקומי על רוחב ומתייחד באיסוף חומר היסטורי מיישובי הגולן כולם ועל כך זכה בשנת 2000, בפרס הרליץ לארכיונים במדינה.

מרכז ללימודי תולדות הגולן

ארכיון הגולן הוקם בשנת 1989 ביוזמה של המכון לחקר הגולן על ידי המועצה המקומית קצרין והמועצה האזורית גולן, כאחד משורת גופים משותפים שהקימו השתיים, ופועל בחסות המכון לחקר הגולן ובניהולו האקדמי. הארכיון מתמקד בתיעוד ושימור הפעילות החברתית, הכלכלית והפוליטית של חבל ארץ הגולן, כחלק מן המורשת ההיסטורית של מדינת ישראל.

מאז שנת 2001, הפעילות של צוות הארכיון מתמקדת בעיקר בסידור, רישום, מחשוב החומר והעברתו לאתר האינטרנט של הארכיון. עד כה נרשמו כ-10,000 פריטים, מתוכם כ-4,000 צילומים. הסיבה העיקרית למחשוב החומר והפצתו באינטרנט היא הפיכתו לנגיש לקהל הרחב. חוקרים וסטודנטים נכנסים לאתר, מאתרים את החומר הדרוש להם ומגיעים לארכיון עם רשימה של החומר המבוקש, או שולחים דואר אלקטרוני.

הארכיון נותן שירות למפקידי החומר: המועצות, גופים שונים, יישובי הגולן, סטודנטים ואחרים והוא מסייע תדיר לקיום כנסים, תערוכות, הפקת חוברות, עריכת ספרים וחגיגות יובל. כן מטפל הארכיון בהעברת סרטי וידאו וקלטות שמע למדיה דיגטלית, כדי לתת שירות מהיר ועדכני לתקופה.

בראש הארכיון עומדת טובה מנדל, חברת מרום גולן ומסייעות בידה דינה פופר, מרמת מגשימים וחנה הוינו, ארכיונאיות בחלקיות משרה והמתנדבות רחל רוט, נילי אדוה וסידוניה מויסה, מקצרין.

מנדל: "ייעודו של ארכיון הגולן לאסוף ולאצור חומר ארכיוני, לשמרו בתנאים אופטימליים, להכינו ולהעמידו לעיון הציבור הרחב ולצורכי לימוד ומחקר. ארכיון הגולן שואף להוות מרכז ללימודי תולדות הגולן על כל היבטיו ולהקנות ידע על המורשת ההיסטורית של הגולן בכלל, ומורשת מייסדיו בפרט. כל אלה, במטרה להעמיק את הזיקה לגולן ולמורשת התרבותית שהורישו לנו הראשונים; לטפח תחושת שייכות, גאווה מקומית ואהבה לגולן.

"כל הארכיונים של כל היישובים בגולן, כולל קצרין, עברו אלינו, למעט מרום גולן, שיש להם ארכיון ממוחשב".

איך פועל איסוף החומר מהישובים?

מנדל: "הכול עובר אלינו, אך אנחנו לא עוסקים, למשל, בהנהלת החשבונות של היישובים. כן מגיע אלינו כל החומר של ההתכתבויות ביישוב, פרוטוקולים, תקנונים, החלטות, כל פעילות המזכירות. הם למדו לסדר את החומר במכלים, עם רישום ידני ראשון. זה מגיע אלינו, אנחנו מסדרים את התיקים, רושמים, ממפתחים, ומכניסים למחשב וכך אפשר למצוא כל חומר משנה מסוימת בנושא מסוים, על פי מילות המפתח".

איפה יש מקום לכל זה?

"יש לנו כאן שלוש דירות ואנחנו עומדים לעבור למבנה חדש עם אולמות גניזה. אני מקווה שיירכש ציוד מתאים שיעזור לנו לצמצם את כמויות החומר. למרות הדוחק, אין יישוב שרוצה להעביר חומר ומסרבים לו וזו עבודת שטח רבה עבורנו".

מילה על אוספים מיוחדים?

"אוספים מיוחדים שהגיעו לכאן הם למשל יומני גיורא אילני, זואולוג רשות שמורות הטבע, על העברת הצבאים מרמות יששכר לגולן; נמצאות כאן שש המחברות של ד"ר יצחקי גל, על הסקרים הראשונים בגולן; סיפורי מסעות בגולן משנת 1924-67, מסע כל מוכתרי הגליל העליון וכל מיני טיולים של יישובי עמק החולה שעלו למעלה; טיולו של עזריה אלון אל ראש החרמון, וכמובן כל מה שיש על ההתיישבות היהודית הציונית ההיסטורית בגולן".

חלומות?

"אחד החלומות שלי הוא להוציא חוברות סיפורים, סיפורי מסעות בגולן וטיולים היסטוריים. יש כאן חומר רב, צריך להוציא אותו לאור בחוברות קטנות, כפרסומים של הארכיון, זה דבר מאוד מקובל. בסוף אגיע לכך, אני מקווה שצוות הארכיון יגדל ונוכל לעסוק גם בדברים האלה. לצורך כך, וליצירת מודעות לסיפור המיוחד של ההתיישבות בגולן, יש להקים בארכיון הגולן מרכז לימודי".

תכנית נוספת היא תיעוד ראשוני המתיישבים בגולן, כי ככל שהאוכלוסייה מתבגרת כך קיימת הדחיפות לטפל בנושא.

"הייתי רוצה שיגיעו אלינו יותר תלמידים, שב'נופי גולן' תהיה יותר מודעות להיסטוריה. בינתיים, מגיעים רק מהישיבות כי הם עושים גיאוטופ על לימודי ארץ ישראל. כן מגיעים סטודנטים מתל-חי שעושים עבודות על הגולן, עובדים עם החומר על הדרוזים, כי אין בשום מקום חומר כמו שיש כאן על הדרוזים בגולן. אנחנו שומרים את כל קטעי העיתונות והמחקרים עליהם. איננו יכולים לקחת את הארכיונים שלהם, אך ביקרתי אצלם, החומר מטופל יפה, לכל מועצה ארכיון שלה והמתקדמת יותר בתחום זה היא מועצת עין קיניה".

ה"קרב" על נטור

מדי יום כמעט, מתחולל כאן סיפור, הרי היסטוריה היא כולה בבחינת סיפור, גם אלה, הסמויים מהעין ומתחבאים מאחורי דו"חות תמימים של מזכירויות יישובים. ובכל זאת, יש מיוחדים.

מנדל: "למשל, היה ויכוח לגבי ועד יישובי הגולן, מתי הוא קם? יהודה הראל אומר שהוא קיים כבר מאז שנת 1968. היו שטענו שמאוחר יותר. בין מסמכי ארכיון מבוא חמה שהועבר אלינו, גילינו חומר על הוועד, שעסק אז בכל צרכי ההתיישבות, לא במאבק על הגולן שהתחיל בשנים מאוחרות יותר. רק אחריו קם המנהל האזורי וטיפל בתקציבי המוסדות הממשלתיים מול היישובים, בנושאי החינוך, התרבות. "בראשו עמד משה גרליק ז"ל ולצדו עודי שמיר, יהודה הראל, שבס, קובי לאפר, אהרון דווידי, חיה פוייר ואני. רק אחרי חוק הגולן, קמה המועצה האזורית גולן ואיתן ליס ירש את גרליק".

כמובן, באותה תקופה כל הפעילות נערכה בצווים של הצבא, עד שבשנת 1981, קמו המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין.

"חומר חשוב נוסף הוא כל ארכיון השנים הראשונות של קיבוץ מיצר, עד שהתפרק. הקיבוץ היה נטוש כמה שנים, הצלנו את הארכיון שלו מתוך המקלט, העכברים כבר החלו לכרסם בו, מחשבנו וסידרנו, היסטוריה שלמה".

"או נטור, למשל. לא מזמן הגיעה אלינו בקשה מארכיון השומר הצעיר בלהבות חביבה, שנעביר להם את כל החומר של נטור… למה, כי הם חושבים שהם האבא והאימא שלהם. אמרתי להם שנטור הוא יישוב של המועצה האזורית גולן, לאורך כל השנים היה כזה, ככזה החומר שלו עובר אלינו. הזמנתי אותם לבוא, לצלם ולקחת דברים חשובים. היה ויכוח, אך אני לא אתן את הארכיון הזה בעד שום הון שבעולם. לבסוף הגיע חוקר משניר, ישב כאן, צילם חומר ושילם".

"לעתים, אנשים יוצאים בהלם ממה שהם מוצאים כאן, הרי זה חומר של שתי מועצות מיום הקמתן, חומר של כל היישובים. הם משאירים לנו כאן מחקרים שנעשים על סמך החומר, מבקשים סרטים על אירועים, כל הוידאו עבר למדיה דיגיטלית וכך יותר קל לצרוב ולהעביר חומר".

תמונה מקיפה של החיים בגולן בעבר ובהווה

החומרים נאספים ממקורות שונים בגולן ומחוצה לו, הכוללים מוסדות, גופים, יישובים ואנשים פרטיים כגון המועצות בגולן, ועד יישובי הגולן, גופים ציבוריים ופרטיים, תושבי הגולן המופיעים בתקשורת המקומית והארצית, תושבי הארץ הפועלים למען הגולן.

הארכיון אוצר בתוכו מגוון אוספים וארכיונים אישיים ויצר אוסף עשיר של תיקי מידע בכל התחומים הקשורים בגולן: נתונים, גבולות, מים, חקלאות, דרוזים, היסטוריה וארכיאולוגיה, ביטחון ושירותי חירום, מחקר ופיתוח, מפעלים, בחירות, יישובים, קליטה ועלייה, חינוך, דת ועוד. הוא מכיל חומר על המאבק על הגולן, תכניות פיתוח של החטיבה להתיישבות, מדרשת הגולן, מרכז פסג"ה, מרכז פדגוגי, תיקים אישיים, זיכרון והנצחה.

כן מרוכזים כאן פרסומים וקטעי עיתונות של "יקבי רמת הגולן", "מי עדן", תיירות, קצרין, טבע, מבצעי אכלוס, מודעות, ועוד. כן יש בתוכו ספרייה עשירה הנותנת תמונה מקיפה של החיים בגולן בעבר ובהווה; עבודות מחקר במגוון נושאים: ההתיישבות בעבר וההווה, אוכלוסיות בגולן, היסטוריה צבאית, סוציולוגיה, כלכלה, חינוך, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה, גיאולוגיה, בוטניקה, חקלאות, פוליטיקה ועוד.

מחפשים משהו, כל דבר שקשור בגולן? זה כאן

בארכיון, אוספים מיוחדים המשלימים את תמונת החיים והפעילות בגולן: קטעי עיתונות, מפות ומוצגים בעלי אופי מוזאוני, תיעוד בע"פ (ראיונות), צילומים, קלטות אודיו ווידאו, עלונים של יישובים ובתי ספר, פרסומים, כרזות, סטיקרים. בתוך ביתו, מסתופפים גם ארכיונים אישיים של גבי שריג – היסטוריון צבאי. סא"ל (מיל.) בחיל הקשר והאלקטרוניקה, מקים המכון; תחיה ופרופ' ברוך פדה ז"ל – חלוצים אידיאליסטיים אוהבי ארץ ישראל. אורי הייטנר – חבר קיבוץ אורטל, דובר ועד יישובי הגולן בימי המאבק מנהל מתנ"ס הגולן, פובליציסט בעיתונות הכתובה והאלקטרונית ובכתבי עת.

למכון אוספים מיוחדים כמו אוסף סרטי וידאו, D.V.D , קלטות קול, אוסף פוסטרים, מפות ותכניות, אוסף סטיקרים, אוסף מוצגים ויזואליים.

כדי להשלים את אוספי הארכיון ולתעד את ההתיישבות בגולן, ארכיון הגולן מבקש מתושבים שיש ברשותם צילומים ,קלטות וידאו, D.V.D ומצגות (החומר יועתק ויוחזר לבעליו ויצורף העתק דיגיטלי לחומר שאינו במדיה דיגיטלית), חוברות מחזור של בתי ספר וכל חומר חשוב שנוצר בקהילה השופך אור על קיומה – להעבירם אליו .