מחנך בישיבה התיכונית אלוני הבשן, יוצר אמנות ויודאיקה מעץ טבעי. זכרונות ילדות ממירון הגשומה ולפעמים, מושלגת. האורח שלנו לשבת הוא זאב אנגל, מקצרין
קצת על עצמך
"זאב אנגל, נשוי למוריה. אבא לאביגיל, חנה, יהושע, שירה, רחל, שמואל, שבות ציון ויפה תמה".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בירושלים וכבר בגיל שנתיים, עברנו למושב מירון, בו גדלתי. הוריי הגיעו כצוות חינוכי לישיבת 'בני עקיבא' מירון ונשארו".
מגורים
"גרים בקצרין, כבר 17 שנים. עד הקיץ האחרון, גרנו באזור טיילת 'נווה', המשעול הכי שמח בקצרין. לאחרונה, עברנו בתוך קצרין, לרחוב גינוסר".
עיסוק
"מחנך בישיבה התיכונית אלוני הבשן, יוצר אמנות ויודאיקה מעץ טבעי – מגשים לחלות שבת, סכינים ללחם, בתי מזוזות ועוד – מוזמנים לבקר בביתנו לראות ולקנות ומעביר סדנאות אמנות בעץ.
"בנוסף, הקמתי יחד עם משה סקודניק, שעלה מקנדה וגר בקצרין, הרכב מוזיקלי שנקרא 'לויים ברמה', בו אני מנגן על סנטור וקאנון".
איך נראה יום שישי שלך?
"בדרך כלל, יום שישי זהו יום השלמות של כל מיני תיקונים ושיפוצים בבית ואחרי הצוהריים – הכנות לשבת. לעתים רחוקות, מצליחים להתארגן כבר ביום חמישי ואז יוצאים עם הילדים לטיול".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"מגיעים מבית הכנסת, יושבים סביב השולחן לשיר 'שלום עליכם' ו'אשת חיל'. אחר כך, מגיע טקס שלם של ברכת הילדים, עם חיבוק ייחודי לכל אחד. קידוש וסעודת שבת, עם כל הסלטים והמטעמים שאשתי והילדים (ולפעמים, גם אני) מכינים.
"שולחן השבת שלנו מלא באוכל טוב, שירי שבת, פיוטים ודבר תורה מפרשת השבוע ואז כולם משתפים בחוויות מהשבוע שעבר עליהם. יש מהצבא, מהשירות הלאומי, מהעבודה. כיף גדול של ביחד משפחתי".
זיכרון ילדות משבת
"שבתות חורף במירון, עם המון גשם ואפילו שלג, מדי פעם. בבית,, היה דולק תנור נפט, או סולר, שמחמם את הבית. בנוסף, בשבתות, היינו הולכים לתפילות בציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי, כשעוד היה כמעט ריק בשבתות. היום זה נדיר".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"המשפחתיות, כשכולם מגיעים, או לפעמים, שבתות משפחתיות של המשפחה המורחבת".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"אנחנו אוהבים להזמין חברים, או משפחה, מדי פעם לסעודות שבת".
מה עושה בשעות הפנאי?
"יצירות קצת יותר מיוחדות בעץ. לא הדברים שאני עושה באופן קבוע ומנסה ללמוד לנגן על כלים חדשים".
איך השפיעה עליך המלחמה?
"אני משרת פעיל בחטיבת מילואים בצנחנים. שירתי מעל 350 ימי מילואים בכל הגזרות, בחמישה סבבים ובעוד שבוע – יוצאים שוב לחודשיים. הפעם, קרוב לבית, במוצבי סוריה, בדרום הרמה. כמובן שזה השפיע על המשפחה, על הכיתה שאני מחנך ועל ההכנסות בעסק".
מהו המוטו שלך בחיים?
"תנסה, מקסימום בעזרת השם תצליח".
מהו החלום שלך?
"לנגן על הסנטור עם אחיי הלווים בבית המקדש השלישי, בקרוב אמן".
מה אתה הכי אוהבת בגולן?
"שקיעות בחורף עם עננות קלה, שמשתקפות על עשרות השלוליות בדרך חזרה, מהעבודה באלוני הבשן לקצרין".
מה אתה מאחל לעצמך?
"להמשיך לראות את הגולן ואת כל הארץ בהתפתחות".









