לפני שנה נאלצו הרופאים לקטוע את ידיו של אסף יסעור מאלוני הבשן, שנפגע מכבל מתח גבוה. השתלת ידיים ביוניות, שיחזירו לאסף את עצמאותו, עולה חצי מיליון דולר. “אנחנו לא משאירים פצוע בשטח”, אומר אהרון וייצמן מחיספין, שגם רואה הזדמנות בגיוס הגולן למאבק חדש – לא למלחמה על הבית, אלא למען בנה של קהילתנו. כי כאן זה הגולן והידיים שלו – בידיים שלנו
הוא נכנס לחדר מורים, עם החיוך הענק, האור שקורן מפניו ושואל: ‘יש כוס חד-פעמית?’ בחדר מורים אין, לכן הושטתי לו אחת מתוך התא הפרטי שלי. הוא לקח אותה ממני, ככה פשוט, הניח אותה במתקן המים הקרים, פתח את הברז, מילא אותה ושתה”.
רֶבֶּקה רובינשטיין, מורה לאנגלית בישיבת חיספין, מספרת וכולה פליאה. לכאורה ענין פעוט: תלמיד צמא מושיט… אבל כאן אין מה להושיט, כי לאסף יסעור אין ידיים. הרופאים נאלצו לקטוע אותן, לאחר שנפגע מכבל מתח גבוה, בחדר החשמל של יישובו, אלוני הבשן.
רמת הגולן כולה התפללה להצלת חייו. כעבור חמישה ימים מהפציעה, הגיעו מאות לחגוג את בר-המצווה שלו ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים. עכשיו הקהילה נקראת לדגל שוב: היא יכולה, והיא חייבת, לדאוג לאסף לידיים חדשות.
“כי אנחנו לא משאירים פצוע בשטח. יש לי חלום לרתום את הגולן לדחוף עגלה אחת: יש לנו עכשיו הזדמנות לגייס את הגולן ואני רוצה שזה יקרה”. את הדברים האלה אומר אהרון וייצמן, משגיח כשרות וסופר סת”ם מחיספין, אשר מבקש ללכד את הגולן סביב מאבק מחודש – להשיב לאסף את ידיו.
וייצמן ביקר את אסף לראשונה בבית החולים, חודשיים לאחר המקרה: “רציתי לראות את הנס הגלוי – לגעת בחשמל כזה חזק ולהישאר בחיים! אך כשנכנסתי, ראיתי רק את העיניים והחיוך, כי הוא תמיד בחיוך. זה תפס אותי כמו מגנט, לא יכולתי להתנתק ונכנסתי לפעולה. יש לי רעיון ולא אוותר עליו: אם הגולן יעמוד כאן יחד – יקרה דבר אדיר. יש לנו מתנה: כשאנחנו ביחד, אי אפשר לשבור אותנו. מה, צריך מלחמה כדי להבין את זה?”
ועכשיו השניים – רֶבֶּקה ואהרון – קוראים לחברה הגולנית להתגייס, כי הידיים של אסף – בידיים שלנו.
אפשר להשיב לאסף את שגרת החיים באמצעות פרוטזות ביוניות, אשר נעות בכוח המחשבה, פיתוח אמריקני חדשני. מדובר בזרוע אלקטרונית הדומה לזרוע אדם, אשר יודעת לפעול כמעט כמו יד אנושית. היד הביונית מועילה כל כך לא רק בזכות התנועות המגוונות שביכולתה לבצע, אלא בזכות דרך הפעלתה: היא מחוברת לעצבים ושרירים בריאים שנותרו בגופו של קטוע הגפיים ופועלת בכוח המחשבה. עלות הטיפולים והשתלת הידיים, אשר מתוכננת לחודשים יולי-אוגוסט, מסתכמת ב-500,000 דולרים. מה שנאסף בינתיים, לא מגיע עדיין למחצית הסכום. הזמן אוזל, החל מהשבוע הבא מתוכננות סדרה של פעילויות להשלמת הסכום שנותר, שכולן מתוך וסביב ל”יחד” הגולני.
להיות עצמאי בגופך
“מאז שראיתי אותו בבית החולים, חשבתי איך אפשר לעזור”, אומרת רבקה. “אני קוראת לזה סייעתא דשמיא, כי פתאום אהרון מתקשר אליי ואומר שיש פרויקט ואני יכולה לתרום, על מנת להגשים את חלומו של אסף להיות עצמאי וילד רגיל. אם כי אסף אינו ילד רגיל; הוא מוכשר בטירוף, למד לצייר באמצעות הפה בכישרון עצום, מקליד באצבעות רגליו, צ’מפיון של אמנות לחימה. ילד שהוא רק חיובי, שאי אפשר לרחם עליו, משדר חיוניות ושמחה, גם בבית הספר אף אחד לא ראה דבר כזה. הוא מצליח ליצור בטבעיות, הוא לומד ולכולנו יש כל כך הרבה ללמוד ממנו. השמחה היא פשוט ההוויה שלו, ייתכן שנולדים עם אופי של חייכני כזה”.
אהרון: “חשוב לראות איך אסף יודע לקחת ללימוד דווקא את הצד החזק של החוסר והמוגבלות שלו. זה שיעור ענק, כיצד להתייחס לחיים. לפעמים אני מתבייש לעמוד לצדו, כי הוא עושה בלי ידיים מה שאני, עם ידיים, לא יודע לעשות.
“ובכל זאת, אמרתי לעצמי: אי אפשר לראות את זה כל בוקר, נכנס, יוצא, ועובר ונגמר הסיפור. אמנם הבעיה היא קודם כול בבית האישי של המשפחה, אבל יש בית רחב יותר שנקרא הגולן. כחברה בגולן, עלינו לבדוק את עצמנו: איפה אנחנו עומדים עם זה, כאשר לבן שלנו פשוט חסר משהו. זו האחריות שלנו כחברה, שאומרת שהיא קהילה ואחראית לפרטיה.
“אמרתי לאבא של אסף: אם אתה חושב שהבעיה היא רק שלך, אתה טועה בגדול. זה המבחן שלנו, אני יודע מה תפקידי היום. לאסף יש יום הולדת ביום העצמאות, לא סתם הוא כתב לצד תמונתו: ‘להיות עצמאי’.
“לא ידעתי איפה וכיצד להתחיל לפעול, אבל חשתי שאני חייב להיכנס קודם כול לבני גילו.
“בתיאום עם המד”בים, קיימתי פעולה עם הנוער שלנו בחיספין. ביקשתי מכל אחד להביא עמו זוג גרביים. הבאתי ספר, כלי כתיבה, פלאפון, חוט ומחט ואמרתי שאני רוצה שינסו לעבוד בזוגות, הגרביים על הידיים ובשילוב כוחות – לחייג מספרים, לתפור, לפתוח ערוצים… ואז אמרתי: ‘או-קיי, תורידו גרביים ונתחיל לדבר’. הסברתי מהי ערבות הדדית, מהו ‘ואהבת לרעך כמוך’, מושגים שמדברים עליהם כל כך הרבה במגזר הדתי. האכפתיות הייתה גבוהה מאוד. כשהגענו לדבר על אסף עצמו, הם כבר היו בשלים לרעיון. שאלתי אם הם מוכנים להיות שותפים לתהליך והם כבר התחילו לזרוק רעיונות, ביניהם צמידי סיליקון עם הסיסמה של המשפחה – ‘מנצחים עם אסף’. רכשנו את הצמידים בשקל ועשרים, אנחנו מוכרים בחמישה שקלים בבתי עסקים רבים, קונים עוד ועוד כדי להגיע למטרה של חצי מיליון הדולרים.
“בנוסף, התחלנו עם כרטיסי הברכה לפורים, אשר ישמשו השנה כמשלוח מנות. אסף צייר בעזרת פיו ציור לכרטיסי הברכה לחג הפורים, ונכתב עליהם: ‘הפורים עושים משהו אחר – מנצחים עם אסף, נתרם כסף בשמך עבור אסף’. אנו מבקשים מתושבי הגולן, במקום לשלוח עוד כמה ממתקים, להעניק כרטיס יפה שעושה מצווה אדירה. עלות כרטיס אחד – 15 ש”ח, שישה ב-60, עשרה ב-100. אנו קוראים לתושבי הגולן ולכולם לקנות את כרטיסי הברכה, אותם ניתן להשיג אצל אנשי הקשר בכל יישוב.
“בימים אלה, אנחנו מתארגנים עם רכז בכל יישוב בגולן, מנווה אטי”ב ועד מבוא חמה. הוא יניח את הכרטיסים במקומות ציבוריים ונערים יעברו למכור גם מדלת לדלת. בנוסף על כך, פועלת כבר קבוצת ווטסאפ ויש גם דף פייסבוק עם הסיסמה של המאבק.
“אפשר להוסיף שמאוד יפה לחבר את הנושא עם הרעיון של פורים ודברי המן לאחשוורוש ‘ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים’; כל התיקון לחילוקי הדעות וכל עניין משלוחי המנות ומצוות הפורים הוא הביחד”.
לנצחַ עם הכוח של אסף
אהרון: “הנערים שלנו פשוט נפלאים. מזה שנים, מעמידים תלמידי הישיבה התיכונית, שמגיעים לכאן מרחבי המדינה, לא רק בני גולן, שוק פורים שהכנסותיו מיועדות לנצרכים בחצור הגלילית. השנה ביקשתי מהם, אם אפשר – ‘לעניי עירך’. כולם עד אחד לקחו את זה. הם כבר לוקחים יוזמה, מגייסים המון כסף, נוסעים לירושלים, עושים שעתיים של ריקוד ושירה. הם אריות, כוח אדיר, רק צריך לתת להם מה לעשות, לתת כיוון ומטרה.
“יריד הפורים שיעמידו ביום שלישי בשבוע הבא בחיספין יהיה על רמה מאוד גבוהה, עם 30 תחנות הפעלה לילדים והורים ופרסים מדהימים. הם עובדים גם בלילות, השיגו חסויות מכל מיני חברות, ללקק את האצבעות מהדוגמה איך להגיע למטרות. כיתות ח’, המחזור של אסף, לוקחים את שוק פורים היישובי בשושן פורים וגם שם יהיו הכנסות למבצע.
“בהמשך הפעילויות, נקיים מרתון לאחר הפסח. ביום העצמאות, נצטרף לפעילות שנערכת מדי שנה סביב לאמפיתאטרון גולן, עם הכנסות לטובת הנושא של אסף. כן מתוכנן בחול המועד שוק איכרים בחניונים כמו מפל עיט, או סלוקיה, בכל נקודה שיהיו בה מטיילים. אנחנו גם מתכננים פעילות עפיפונים, בדומה לרעיון של גינס, כאשר התכנית היא לבנות את העפיפון הגדול ביותר, שיצויד בכל הברכות והתפילות ובלוני הליום יעלו אותו למעלה, לא לכותל, אלא היישר למעלה.
“נקודה חשובה נוספת שיש להזכיר – לכל נושא יש עמותה שעוטפת אותו, אבל אסף נופל בין הכיסאות, אין שום עמותה שדואגת לו. אני קורא לכולם – לעצור את כל התרומות לכל העולם ולתרום לארגון שהקמנו ‘מנצחים עם אסף’. אני רוצה שננצח עם הכוח של אסף, עם העוצמה והחיוך שלו, הרצון שלו, שהנוער יסתכל עליו ויש מה להעתיק ממנו. יש כאן דוגמה, דוגמה נפלאה לנו: עם החוסר שלו – למה הוא הגיע! יש לכם גוף בריא ושלם, חבר’ה? לכו ותרקדו ברחובות! אתם לא מבינים מה קיבלתם במתנה. אני רוצה להבליט את הכוח שלו, לא את החוסר”.
