הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול – ביטחון קהילתי, פועלת בקצרין כבר שנים טובות ומנוהלת בשנה האחרונה על ידי הדס איתן, בת קצרין וכיום תושבת כנף אשר מספרת על הלב שתמיד נשאר בבית.
הדס איתן היא מנהלת מוקד 106, הפועל גם כמוקד “רואה” שהוקם בסיוע הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול במועצה המקומית קצרין. הדס נמצאת בתפקידה כשנה. היא בת קצרין, שעברה לפני כשבע שנים יחד עם משפחתה ליישוב כנף. במשך התקופה בה היא מנהלת את המוקד, היא מספרת על פניות התושבים המרובות והירתמותו ומסירותו של צוות המוקד לטפל ולעזור כמעט בכל נושא, גם אם הוא לא בהכרח שייך לטיפולם. על חשיבות מדריך המוגנות וסיירת ההורים שמתנדבים ודואגים לביטחון ילדינו ועל מערך המוקד ה“רואה“.
איך הגעת לתפקיד?
הדס: “כילדה ונערה הייתי פעילה מאוד בקצרין. מעורבת בפעילויות השונות, בהדרכת ילדים ונוער, חוגים, אתגרים, מד“צים ועוד. המתנ“ס היווה בית שני עבורי. בחיי הבוגרים תמיד נמשכתי לעבודה עם ילדים ונוער ואף השכלתי ועסקתי בתחום. עם השנים, חיפשתי דרך לחזור לקהילה, ראיתי את ההצעה למשרה של הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול –כשקסמה לי האפשרות לשוב הביתה ולפעול למען היישוב בו גדלתי“.
מה זה “מוקד רואה“?
“מוקד הצופה ב– 66 המצלמות הפזורות ברחבי הישוב ומתעדות 24/7 את מוקדי העניין בקצרין– פארקים, גני משחקים, מרכז איתן, צמתים מרכזיות ועוד, זאת על מנת ליצור הרתעה, להפחית ולמנוע התנהגויות מסוכנות ומסַכנות, ובמידת הצורך, גם להגיע לטיפול נקודתי במרחב, כמובן תוך שיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים“.
את מרגישה שינוי בעקבות פיזור המצלמות ביישוב?
“במסגרת שנת עבודתי בתפקיד, ניתן להגיד שהוונדליזם ירד ביישוב והאלימות בגני השעשועים פחתה. אולם, למרות שזאת תקופת הקורונה ונראה כי בני הנוער נשארים ספונים בביתם, כבני נוער, הם תמיד יחפשו תעסוקה, חיובית או שלילית.
ליד: “יש לנו בקצרין מערך המורכב ממדריך מוגנוּת בבתי הספר ובמרחב הציבורי ו‘סיירת הורים‘ אשר יחד מהווים גורם חשוב המסייע במניעת ההתנהגויות המסכנות. בנוסף, אנו מעבירים תכניות מניעה לתלמידים, צוותים חינוכיים והורים. חשוב בעיניי להתייחס לכל אלה כמערכת אחת שכל גורם בה משמעותי על מנת להגדיל את הסיכוי לשינוי“.
יש לנו בקצרין מערך המורכב ממדריך מוגנוּת בבתי הספר ובמרחב הציבורי ו‘סיירת הורים‘ אשר יחד מהווים גורם חשוב המסייע במניעת ההתנהגויות המסכנות. בנוסף, אנו מעבירים תכניות מניעה לתלמידים, צוותים חינוכיים והורים. חשוב בעיניי להתייחס לכל אלה כמערכת אחת שכל גורם בה משמעותי על מנת להגדיל את הסיכוי לשינוי“.
מה תפקידה של “סיירת ההורים“?
“ישנם בין 30 ל-40 מתנדבים ב‘סיירת הורים‘, הפוגשים את בני הנוער בהזדמנויות שונות, הן במועדון הנוער והן במרחב הציבורי, מדברים עם הנוער ויוצרים קשרי אמון, מנסים למנוע מקרים של שתיית אלכוהול בגנים ועוד. אותם מתנדבים שייכים ליחידת המתנדבים המדהימה של המתנ“ס בניצוחו של חיים אלטיט. חברי הסיירת ומדריך המוגנות עוברים הכשרות מתאימות המציידות אותם בכלים ומאפשרות להם לגשת אל הילדים והנוער בגובה העיניים, עם שפה משותפת ולסייע בהתאם לצורך. תקופת הקורונה הציבה לכולנו קשיים בהתנהלות בתקופה האחרונה, אולם אנו עושים כל שביכולתנו להמשיך לפעול במסגרת האפשרית. אני מזמינה הורים ותושבים נוספים להגיע ולהצטרף אלינו למערך. ניתן לפנות אליי במייל: cwv@qatzrin.muni.il או בטלפון 046969649″.
למי שלא מכיר או שמע: מהו תפקידו של מדריך המוגנוּת?
הדס: “לשמחתי הרבה, לאחר זמן ממושך, הצטרף אלינו בחודשיים האחרונים רגב ויינשטיין, מדריך המוגנות. רגב נמצא בשני מרחבים – במרחב הבית–ספרי והשנה, הכנסנו גם את המרחב הציבורי. בשני המרחבים הללו תפקידו הוא מניעת התנהגויות מסכנות. רגב עובד בבתי הספר היסודיים ‘דרכי נועם‘ ו‘גמלא‘, פוגש את התלמידים, יוצר עימם קשר, שומע ורואה אותם ובהתאם לתכנית השנתית, יוצק תוכן מניעתי וערכים שלעיתים נדמה כי נשכחו. בימים אלה, אנו עובדים יחד עם יחידת הנוער על גיבוש מרחבי למידה חברתיים שייתנו מענה לתלמידים שאינם לומדים באופן פיזי רציף בבתי הספר ושמים דגש על המפגש עם בני הנוער. הקורונה היא תקופה משוגעת ודברים רבים עולים מתחת לפני השטח: סכנות ברשת, אלכוהול, בדידות ועוד, דברים המעסיקים את הילדים שלנו כאשר פתאום יש יותר פנאי. אני מודה על השותפים שיש לי כאן בקצרין, מחלקות החינוך, הרווחה, יחידת הנוער, מרכז צעירים ומשטרה, יחד אנו עוסקים רבות בזיהוי הצרכים העולים מהשטח ובבניית מענים מתאימים. אני שואפת להגיע ליותר ויותר בני נוער ובשיתוף פעולה עם הגורמים הללו ועם ההורים, ניתן לעשות את זה.
מה הוא עושה בבית הספר?
“התפקיד של רגב הוא קודם כל להיות דמות משמעותית עבור הילדים. הוא מסתובב בהפסקות, נכנס לשיעורים, מאתר תלמידים משוטטים, תלמידים עם קשיי התנהגות וגם תלמידים ‘שקופים‘. לא רק אלה שמשתוללים בכיתה זועקים לעזרה, גם אלה שבשקט נופלים בין הכיסאות, הוא זה שרואה אותם. בנוסף, הוא פועל לשפר את האקלים הבית ספרי, להפחית אלימות, לגייס ולהכשיר את הילדים להיות מגשרים וסוכני שינוי בקבוצות השווים שלהם. העבודה רבה ולעיתים מתסכלת, אולם אני מאמינה שאצל רגב, בדיוק כמו אצלי, זה זורם בדם ואנו שותפים לאמונה הגדולה במה שאנחנו עושים“.
מחצלות, קפה ומשחקי קופסה
אומרים שאין מה לעשות בקצרין, גם בימים אחרים. את מסכימה עם האמירה הזו?
הדס: “גם כשהייתי נערה דברים דומים נאמרו…אז מה?! תמיד יהיו מי שיחמיצו פנים או את העשייה המבורכת. נכון, אין בקצרין מועדוני בילוי כאלה ואחרים, אבל יש כאן המון אפשרויות אחרות והמון אנשים שאכפת להם וגם עושים על מנת לקדם. המתנ“ס מציע כל הזמן פעילויות, בית הנוער עובד ללא הפסקה בהכנת מוקדי הפעילות ובבניית תכניות וביצוען, למרות ההנחיות המשתנות המקשות ובולמות שוב ושוב. בחנוכה, מידי ערב מדריכי הנוער והש“ש פגשו את בני הנוער ואליהם הצטרפו חברי הסיירת ומדריך המוגנות לפעילויות מקסימות.
להורים יש אחריות רבה לדאוג לילדים שלהם, לוודא שלא יצרכו יותר מידיי מסכים או תכנים לא ראויים, לדחוף אותם להיות שייכים ומעורבים בקהילה בה הם גדלים ועוד. אם נשב בבית ונתלונן זה בוודאי לא ישפר דבר. אני מזמינה כל אחד/ת שאכפת לה/ו, להרים את הכפפה ולהצטרף אלינו, רבים אחרים כבר הצטרפו. יש כאן קהילה מדהימה וזה באמת מעורר השראה לראות מבפנים איך הדברים עובדים, כמה מחשבה ועשייה משקיעים העוסקים בדבר ואיך ‘יש מאין‘ נולד כאן“.
אילו עוד פעילויות אתם עושים? מה חשוב לכם להדגיש ולטפל?
“לא מזמן ציינו את ‘שבוע המאבק באלימות כלפי נשים‘, הצבנו עמדת הזדהות ליד המועצה, הקיר הואר באדום, בני הנוער הדליקו נרות לזכר הנרצחות הרבות מהשנה האחרונה, מדריך המוגנות שוחח עם התלמידים על הנושא החשוב הזה, על סוגי האלימות הקיימים ועל זיהוי נורות אדומות. יש לנו תכנית שנתית לפיה אנו פועלים, כל נושא בתכנית הזו משמעותי ויקבל את תשומת הלב הראויה לו. גם אם אין ממשלה ותקציבים נעצרים, אנו נעזרים בכוח המקומי האיכותי שלנו לקידום המטרות“.
ליד: “הדוגמה האישית והערכים שניתן היום לילדים ובני הנוער שלנו, הם אלה שיכתיבו את איך תיראה החברה. אם אנחנו לא נקשיב להם, נדבר איתם בגובה העיניים, נצייד אותם בכלים וננחיל להם ערכים מעכשיו, על כל נושא: התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, מיניות בריאה, סכנות ברשת, שימוש בחומרים/אלכוהול, אלימות ועוד, העולם שבו הם יחיו, כנראה יהיה בלתי נסבל. הרי אנו עדים מידי יום לקלות הבלתי נתפסת שבה מתרחשים מקרי קצה נוראיים“.
למה עיקר הפעילות שלכם סובב את הנוער?
” הדוגמה האישית והערכים שניתן היום לילדים ובני הנוער שלנו, הם אלה שיכתיבו את איך תיראה החברה בעתיד. אם אנחנו לא נקשיב להם, נדבר איתם בגובה העיניים, נצייד אותם בכלים וננחיל להם ערכים מעכשיו, על כל נושא: התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, מיניות בריאה, סכנות ברשת, שימוש בחומרים/אלכוהול, אלימות ועוד, העולם שבו הם יחיו, כנראה יהיה בלתי נסבל. הרי אנו עדים מידי יום לקלות הבלתי נתפסת שבה מתרחשים מקרי קצה נוראיים“.
יש היענות מצד הנוער?
“כן, בזכות שיתופי הפעולה הטובים שיש לנו עם בתי הספר ויחידת הנוער. כשבני הנוער פוגשים אדם מבוגר שבאמת רואה אותם, קל להתחבר אליו, כי הוא בראש שלהם ומדבר אתם בגובה העיניים ויש לו מוטיבציה פנימית לעשות ולשנות, הם מרגישים ונענים, גם אם זה לא נראה פשוט בהתחלה. ההיענות בתקופה הזו קצת מדשדשת, אבל אנחנו נתעקש ונחבר עוד ועוד בני נוער אלינו“.
תני דוגמה ליצירת אינטראקציה עם הנוער בפעילות יותר אינטימית
“בימי הקיץ, חברי הסיירת, מדריכי הנוער והמוגנות יצאו למרחב הציבורי בערב עם מחצלות, קפה, עוגיות, משחקי קופסה, כדור ועוד, ייפגשו את בני הנוער ובעצם ייצרו עבורם תעסוקה חיובית. יתקיימו טורנירים ספורטיביים ועוד, בני הנוער והילדים יוכלו להצטרף באופן חופשי. הלוואי שטירוף הקורונה יתייצב ויירגע ואז נוכל לשוב ולקיים פעילויות מתוכננות“.
שומרות הסף
חוץ מהנוער במה אתם מנסים לתת מענה, לעלות למודעות, ליצור שיח?
הדס: “כחלק מהתכנית למניעת אלימות כלפי נשים, אנחנו עובדים על פרויקט שנקרא ‘שומרות סף‘. זהו פרויקט של הרשות לחיזוק וקידום הקהילתי בשיתוף ‘מרכז צעירים קצרין‘. מירב שני, מנהלת ‘מרכז צעירים קצרין‘ ואני נאתר נשים שעוסקות בתחום ציבורי ו/או פוגשות נשים מידיי יום, כמו קוסמטיקאיות, פדיקוריסטיות, בלניות במקוואות ומדריכות כלה. לאחר מיון, הן יוכשרו לאתר נורות אדומות אצל נשים שעוברות אלימות מכל הסוגים, יכירו את מערך המניעה והטיפול הקיים ביישוב, יקשיבו ויתמכו בנשים ואף ילוו אותן בהתאם לצורך. אותן נשים שיצטרפו לתכנית ויוכשרו, יקבלו תעודת ‘שומרות סף בקהילה‘ וילוו בדרך ע“י צוות מקצועי. זו תכנית מדהימה שאוטוטו יוצאת לדרך, אני מאמינה גדולה בכוחה של הקהילה להביא שינוי“.
מובן לנו שקורה משהו חדש. גם אנחנו מתרגלים לסיטואציה ומנסים להפיק את המרב ולעשות כל שניתן. היופי, פה בעיר הזאת, וזה מרגש אותי בכל פעם מחדש, שלרוב האנשים באמת אכפת, זה מביא אופטימיות ואמונה בשינוי לחברה בריאה ומתוקנת
בתקופה כזו, אי אפשר שלא לדבר על הקורונה. אתם מרגישים אצלכם במוקד ובמרחב הציבורי את הלחץ שנוצר סביב המגפה?
“מובן לנו שקורה משהו חדש, אנו מתרגלים לסיטואציה ומנסים להפיק את המרב ולעשות כל שניתן. קיימות הרבה פניות למוקד בנושא ואנו דואגים לטפל בכל פנייה ולעזור בכל מה שאנו יכולים, גם אם זה לא שייך למחלקה. אני חייבת לנצל את ההזדמנות להודות לצוות המחלקה לשירותים עירוניים וחזות העיר, שהמוקד הוא חלק בלתי נפרד ממנה, על ההירתמות לסייע בכל דבר ובעיקר על הטיפול המסור בפניות התושבים. היופי פה, בעיר הזאת, וזה מרגש אותי בכל פעם מחדש, שלרוב האנשים באמת אכפת, זה מביא אופטימיות ואמונה גדולה שיהיה בסדר“.
נשמע שמאוד אכפת לך, כמנהלת, מהמצב, הנוער ובכלל מהעיר
“קדם כל, קצרין תישאר תמיד בית בשבילי, אז ברור שחשוב לי. בנוסף, כשאני מטפלת בכל דבר, אני אוהבת להיות יסודית, אופי כזה.. בסופו של יום, בכל תחום בו אני עוסקת בתפקידי, חשוב לי לדעת שבאמת עשינו כל מה שאנחנו יכולים על מנת לעזור לתושבים הפונים, בני הנוער והקהילה כולה“.
