היא המנהלת האדמיניסטרטיבית במרפאת חיספין של קופת חולים ‘כללית‘, מרפאה אזורית עם הרבה עבודה. שואפת תמיד לעשות את הטוב ביותר. האורחת שלי לשבת היא גילה מססה דנינו
קצת על עצמך
“גילה מססה דנינו, בעלת תואר ראשון בייעוץ חינוכי וסוציולוגיה, מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, מאוניברסיטת חיפה.
“אימא לשלוש בנות מדהימות, נשואה לערן דנינו, ממשפחות ותיקי הגולן. ערן עובד בתעשייה האווירית“.
עיסוק
“מנהלת אדמיניסטרטיבית במרפאת חיספין של קופת חולים ‘כללית‘. התחלתי לעבוד בקופת חולים, עוד כשגרתי במרכז. לאחר נישואיי, עברתי למחוז צפון, בהתחלה, במרפאת ‘רקתי‘ ולאחר כשנה וחצי, הגעתי למרפאת חיספין, שם אני נמצאת כבר שלוש עשרה שנה. במסגרת התפקיד, אני נותנת שירותים לעובדי המרפאה וללקוחות ‘כללית‘. אני אחראית על כל הפן האדמיניסטרטיבי ומקיימת קשר קבוע עם הקהילה ברמת הגולן, עובדת ומקשרת בין הגורמים הרפואיים השונים בצפון לבין אנשי הקהילה“.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי וגדלתי באור יהודה, למשפחה גדולה אוהבת ומוכרת באזור. בחטיבה ובתיכון, למדתי בקריית אונו. לאחר השירות הצבאי, חיפשתי עבודה משמעותית עם נוער והגעתי להיות מדריכת נוער בקיבוץ אורטל. כך הכרתי את בעלי. לאחר תקופה קצרה, חזרתי לאזור המרכז, שם התחלתי לעבוד בקופת חולים ‘כללית‘, במקביל ללימודי התואר הראשון. עם סיום הלימודים, עברתי לאזור הצפון ומאז, אני כאן ולא מוותרת על האזור הקסום הזה“.
מגורים
“אנחנו גרים בבני יהודה, מזה 14 שנה. יישוב מקסים וקהילתי, בו בנינו את ביתנו ואנו מגדלים את בנותינו“.
איך נראה יום שישי שלך?
“יום שישי הוא יום שמוקדש לבית, לבישולים, לניקיונות ולאפייה. היום הכי חשוב בשבוע. בדרך כלל, אני וערן מבשלים ביחד. לפעמים, אוכל מוכר ולפעמים, מנסים מתכונים חדשים. בתקופת הקורונה והסגר בכלל, עשינו המון ניסויים ביחד. עכשיו, כשהבנות כבר גדולות, הן מבשלות אתנו הרבה פעמים ואז כולנו ביחד במטבח. זה מאוד כיף.
“אני אוהבת מאוד לאפות ולכן, בדרך כלל, יום שישי זה יום בו אני עושה ‘ניסויים‘ של עוגות, או מאפים חדשים. יש לנו המון חברים מהיישוב ומחוצה לו ותמיד יהיו אצלנו חברים בבית, או שנהיה אצל חברים, אז סופי השבוע אצלנו הם תמיד סביב הבית והחברים“.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“מאוד תלוי במצב הרוח. לפעמים, אוכל מוכר מהבית של ההורים. לפעמים, בשרים במעשנת וגם מנסים מתכונים חדשים, כל מיני ארוחות קונספט: אוכל אסייתי, אוכל מקסיקני, או ארוחה חלבית וכדומה. כאשר מתארחים, או מארחים את המשפחה הקרובה, תמיד יהיה אוכל מסורתי של ימי שישי.
אימא שלי כתבה ספר בישול עיראקי, שמוקדש לסבתא שלי ומשמר את המסורת הקולינרית העיראקית. כשאני מבשלת לבנות אוכל של סבתא, או כשאני ממש מתגעגעת, אז אני משתמשת בו ומכינה מאכלים עיראקיים מהספר
“כשאימא שלי, שמבשלת מדהים, מגיעה מהמרכז אלינו הביתה, היא זאת שאחראית על האוכל. אימא שלי כתבה ספר בישול עיראקי, שמוקדש לסבתא שלי ומשמר את המסורת הקולינרית העיראקית. כשאני מבשלת לבנות אוכל של סבתא, או כשאני ממש מתגעגעת, אז אני משתמשת בו ומכינה מאכלים עיראקיים מהספר“.
זיכרון ילדות משבת
“גדלתי קרוב לסבא וסבתא ולכן רוב הזיכרונות שלי הם מהבית של הסבים שלי. בתור ילדה, הייתי ישנה שם בימי שישי והייתי מתעוררת בשבת בבוקר לרעש של שש בש וריח של תה עם פרוסת חלה, טבולה בטחינה עם דבש. תמיד, בימי שישי, כל המשפחה המורחבת היו באים והיה תמיד רעש והמולה שרק משפחה גדולה יכולה לייצר“.
ספרים/ עיתונים בשבת
“אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים וקוראת גם באנגלית. הספרניות של הגולן מכירות אותי היטב. מאז עידן האינטרנט, אני קוראת המון ‘עיתונים דיגיטליים‘. בשבת, זה לרוב יהיה ספרים וזה המקום של השקט“.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“בשבת בבוקר, עוד לפני שכולם מתעוררים, השקט והשלווה, כשיושבים בגינה ושותים קפה, בשקט וברוגע, עם הרעש של הציפורים והגינה. זה משהו שבמרכז אין אותו וזה הכיף שלי בשבתות“.
מאכל אהוב במיוחד
“גדלתי במשפחה עיראקית מסורתית, אני אוהבת את האוכל העיראקי, אוכל שמזכיר לי את הבית בו גדלתי. המאכל שאני הכי אוהבת הוא תבשיל של בורגול עם בשר“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם האנשים שאני נמצאת אתם היום, המשפחה והחברים, שמקיפים אותנו ונמצאים שם בשבילנו“.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“בשל העיסוק בתחום הרפואי, שבתקופת הקורונה הוא מאוד עמוס, בשעות הפנאי המעטות שיש לי, לרוב אני נפגשת עם חברים, קוראת ספרים, מבלה עם הבנות בבריכה, שומעת מוזיקה ומתנסה באפיית דברים חדשים. מעבר לזה, אני אוהבת לטייל בעולם ולראות מקומות שונים עם תרבויות שונות ומחכה שהשמים ייפתחו ונחזור לטייל בעולם“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“לשאוף תמיד לעשות את הטוב ביותר, בין אם זה עבורי ועבור המשפחה שלי ובין אם זה עבור הקהילה שלי ומקום העבודה שלי. במצבים כמו התקופה האחרונה, אני משתדלת לעשות את הטוב ביותר עבור הקהילה שלנו ולסייע במה שאפשר“.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“את השקט והשלווה. את הנוף שנשקף מהבית, אבל בעיקר את האנשים שנמצאים בגולן, שהפכו להיות לי כמשפחה“.
מה את מאחלת לעצמך?
“אני מאחלת לעצמי שהתקופה הזו של הקורונה תיגמר, שנוכל לחזור לחיות כמו קודם, שכולנו נהיה בריאים ומאושרים“.
