מדריכת חוג דרמה בגני הילדים והמעונות, בכל רמת הגולן. הילדים מפתחים עם זה את החשיבה. “אני מסתובבת בין הגנים בגולן וזה תענוג צרוף. אין על ילדי הגולן“. האורחת שלנו לשבת היא נירית שגיא, מקצרין

קצת על עצמך

“נירית שגיא, נשואה לשילה, בן קיבוץ עין הנציב. אימא לארבעה מופלאים – ענבר, רעות, הדר ובן הזקונים, איתי“.

עיסוק

“מדריכת חוג דרמה בגני הילדים והמעונות, בכל רמת הגולן. חוג שעוסק בפיתוח חשיבה באמצעות דרמה, שיר ומשחק. אני מסתובבת בין הגנים בגולן וזה תענוג צרוף. אין על ילדי הגולן“.

איפה נולדת וגדלת?

“נולדתי וגדלתי ברמת מגשימים, להוריי הנפלאים, שמעיה וורדה הרשקוביץ, מוותיקי הגולן וממקימי רמת מגשימים. מאימא, ספגתי את האהבה והרגישות לילדים ומאבא – את העקשנות והדבקות במטרה. לאחר נישואינו, גרנו שלוש שנים ברמג“ש. שילה למד אז הנדסה בתל–חי ואחר כך, נדדנו בכמה מקומות בארץ ואפילו בארצות הברית, אבל תמיד ידעתי שנחזור לגור בגולן“.

מגורים

“קצרין ואנחנו מאוד אוהבים“.

איך נראה יום שישי שלך?

“יום שישי זה היום היחיד שאני לא עובדת בגנים  אבל הוא מאוד לא ‘יום חופשי‘. כבר מיום שלישי, אני מתקתקת רשימות וניקיונות וקניות… בתקווה להספיק בשישי ‘רק‘ את הפינישים, תפוחי אדמה בתנור, מרק עם קוסקוס לצוהריים, חמין, כביסות… ומדי פעם, קפה עם שילה בראש פינה, או במחלבה בנטור“.

מה כוללת ארוחת השבת שלכם?

“ברוך השם, אוהבים אצלנו כמעט כל דבר שנקרא אוכל. אז אפשר להכין כל מה שאכיל. תמיד יהיו סלטים חיים מגוונים. דגים, כל פעם סוג אחר והסטנדרט שלא מתחלף: עוף, תפוחי אדמה, אורז ושניצלים. מה שנקרא – אשכנזים.

“אם הדר מחליטה לפנק, אז יהיה משהו מיוחד כמו טורטיות ממולאות בשר, שלוקח יום וחצי להכין וגם עוגיות תמרים ועוגת גבינה“.

זיכרון ילדות משבת

“זוכרת את אבא שלי מספר לנו בשולחן שבת סיפור חסידי מותח, עם מוסר השכל חשוב לחיים. תמיד היו אוכלים אצלנו נח“לאים, או בנות שירות לאומי שאימצנו. חוויה של כיף וביחד“.

ספרים, או עיתונים בשבת?

“לא מוותרת על ‘שישי בגולן‘ וקטעים נבחרים מכמה עיתונים. הכי נהנית מהמוסף ‘אתנחתא‘”.

שבת זה הסטרטאפ הכי טוב שה‘ ברא לנו. שישה ימים רצה וזזה כמו ארנבת וכל שבוע היא מגיעה – השבת. שקט, נחת, מפגש עם שילה והילדים ברגוע וקצת פנאי לסדר את הראש והנפש

מה הכי כיפי בשבת שלך?

“שבת זה הסטרטאפ הכי טוב שה‘ ברא לנו. שישה ימים רצה וזזה כמו ארנבת וכל שבוע היא מגיעה – השבת. שקט, נחת, מפגש עם שילה והילדים ברגוע וקצת פנאי לסדר את הראש והנפש“.

עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?

“הייתי שמחה לזכות שהסבים והסבתות שלי יהיו אתנו עוד כמה שנים טובות. חבל לי מאוד שהם לא זכו להכיר את המשפחה המקסימה שלנו ושילדיי לא זכו להכירם“.

מה עושה בשעות הפנאי?

“מתנדבת עם אישה בודדה ומארחת לה לחברה, ממנה למדתי לשחק ‘רמי‘ עם חוקים חדשים וגם קצת, עם הבן שלי, בעמותת החסד של ארז כהן הצדיק. אוהבת גם לטפל בגינה ובעצמי“.

איך השפיעה עלייך הקורונה?

“בהתחלה, הקורונה הייתה הלם. הכול עצר מלכת, הגנים נסגרו ונפתחו לסירוגין והייתה תחושה של טירוף. אבל בהמשך, הבנו את הרעיון ולמדנו להתנהל אתה בכל זאת. היום, במבט לאחור, זה נראה לי כמו משהו לא הגיוני שקרה לכולנו. מקווה מאוד שהיא מאחורינו“.

מהו המוטו שלך בחיים?

“העיקר הבריאות, כל השאר – בונוס“.

מהו החלום שלך?

“בכללי, שנדע להוציא אל הפועל את הטוב והמיוחד שיש בעם ישראל. באישי, חולמת על נכדים“.

מסלול, מעיין, או פינת חמד שאת אוהבת בגולן?

“השבילים שאני הולכת בהם כל בוקר, בכל יישובי הגולן ,מהחנייה עד לתוך גן הילדים. באמת, אי אפשר לבחור, הגולן כולו הוא פינת חמד אחת גדולה“.

מה את מאחלת לעצמך?

“בריאות לי ולכל היקרים לי ושניפגש בהרבה שמחות“.