היא מטפלת ברפואה סינית, שיאצו וטווינה. “המטופל הכי צעיר שלי היה בן חמישה ימים והכי מבוגר בן 97, שעדיין מגיע לתחזוקה“. האורחת שלנו לשבת היא קרן מיכאלי, מבני יהודה
קצת על עצמך
“קרן מיכאלי, אימא של איתמר, אבישג ואסנת ורעייתו של חי“.
עיסוק
“מטפלת ברפואה סינית, שיאצו וטווינה. התחלתי לטפל בשנת 2002 וכל הזמן אני לומדת ומוסיפה עוד כלים. אני מטפלת במבוגרים, ילדים ותינוקות. המטופל הכי צעיר שלי היה בן חמישה ימים עם קוליק, והכי מבוגר בן 97, שעדיין מגיע לתחזוקה פעם בחודש–חודשיים. דיקור סיני בשבילי זה עולם ומלואו. זהו כלי עוצמתי שאני מטפלת בעזרתו, מפריצת דיסק ועד מיגרנות, מהפרעות שינה וחרדות ועד קשיי פריון, הפרעות עיכול ונשימה, בעצם כל חולי. טיפול אצלי מתחיל בדיקור, אבל מסתיים במגע. אני לא מסתפקת רק בדיקור. שיאצו, או טווינה. בסוף טיפול, נותנים חוויית טיפול מושלמת. אין דבר שיותר ממלא אותי מלקבל הודעה שמטופל מרגיש טוב יותר. זהו סיפוק שאי אפשר לתאר“.
איפה נולדת וגדלת?
“בקריית עקרון“.
מגורים
“בני יהודה. הגענו לפני חצי שנה מגדרה, אליה עברנו כשנולדו הילדים וכעת, אנחנו מאוד שמחים על המעבר לגולן“.
איך נראה יום שישי שלך?
“יום שישי מתחיל אצל אלעד, בגבעת יואב. אנחנו ממש אוהבים את הלחמים שלו ואז ממשיכים עם ההכנות לשבת, בישולים וסידורים אחרונים. בהמשך היום, עושים גיחה לטבע, מוצאים פינת חמד עם נוף יפה, או שיורדים לכנרת לקבל את השבת בשלווה“.
מה אוכלים בארוחת השבת?
“אני מאוד אוהבת לבשל והיות שאני צמחונית, אבל שאר בני הבית לא, יוצא שאני מכינה הכול כפול. סיר של קובה סלק במילוי בשר ועוד סיר בדיוק אותו הדבר, במילוי צמחוני. פשטידת תפוחי אדמה במילוי בשרי ועוד תבנית במילוי פטריות ועדשים שחורות. הדבר היחיד שיש עליו קונצנזוס זה האורז. אני חצי פרסייה, אז אצלנו תמיד יש סיר אורז טוב ויש לי מתכון מעולה שאני תמיד שמחה לחלוק“.
זיכרון ילדות משבת
אבא שלי ז“ל היה ציוני מושבע והיה לו ממש חשוב שנכיר כל פינה בארץ. כך יצא שבכל שבת טיילנו למקום אחר, מהחרמון ועד אילת. כשהייתי קטנה, לא היו צימרים. היינו נוסעים וחוזרים באותו היום, גם לחרמון וגם למצדה וגם לעובדה. היה מתיש לפעמים, אבל בזכותו אני מכירה את הארץ לאורכה ולרוחבה“.
ספרים, או עיתונים בשבת?
“לגמרי ספרים! אני מאוד אוהבת לקרוא, אני תמיד באמצע איזשהו ספר. לאחרונה, קראתי את הספר ‘מכתבים לטליה‘, ספר שמאגד חליפת מכתבים בן דב אינדיג הי“ד, אשר נפל במלחמת יום הכיפורים, לבין נערה שהכיר. ספר חזק. דב היה אדם משכמו ומעלה. אני ממליצה על הספר בחום. בעקבות הספר, הדלקתי עבורו נר ביום הזיכרון“.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“שבת בשבילי זה מנוחה לנשמה ואני אוהבת לעשות כל מה שממלא לי את הלב. לטייל, לארח, או לשבת במרפסת עם ספר טוב“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“אבא שלי נפטר לפני ארבעה חודשים. מה לא הייתי נותנת בשביל להכין לו עוד כוס תה אחת אחרי ארוחת השבת“.
מה עושה בשעות הפנאי?
“לאחרונה, אני בהקמה של הקליניקה שלי בגולן, אז אין לי כל כך שעות פנאי, אבל אני משתדלת שלא לוותר על שיעורי היוגה שלי ועל קריאה. זה הכי מרגיע אותי ונותן לי סיפוק“.
איך השפיעה עלייך הקורונה?
“מאז הקורונה, המטופלים שמגיעים לקליניקה הרבה יותר מורכבים ובמצבים מאתגרים. גם נפשית וגם פיזית. אני חושבת שאת נזקי תקופת הקורונה נדע רק בעוד כמה שנים. הרבה אנשים נשברו ונפגעו“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“‘תחשוב טוב – יהיה טוב‘. אני מאוד מאמינה בכוחו של האדם לשנות ולהשתנות. תמיד, הכול יכול להשתנות לטובה“.
מהו החלום שלך?
“החלום שלי הרבה שנים היה להקים מרכז טיפולי רב–תחומי של מטפלים איכותיים, מכל מיני תחומים – רפואה סינית, פסיכותרפיה, רפלקסולוגיה, פיזיותרפיה ועוד. אני מגשימה את החלום שלי עכשיו בנוב, ואין מאושרת ממני“.
פינת חמד שאת אוהבת בגולן?
“אני מרגישה שיש לי עוד כל כך הרבה לגלות בגולן, אני מתרגשת מהטבע, בכל פעם מחדש. אני מאוד אוהבת את אזור מיצר, כי הטבע פראי ומדהים“.
מה את מאחלת לעצמך?
“להמשיך ולהגשים חלומות, ביחד עם המשפחה המדהימה שלי“.
