לפעמים זה שקט ולפעמים רועם, לעתים בעל ריח ולעתים ללא, אך תמיד זה מטריד אותנו ואת הסובבים

גזים, או בעברית מתוקנת – נפיחוֹת, זו תופעה טבעית שגופנו מייצר בעצמו. עצם הופעתה ובמיוחד כאשר התופעה כואבת, מעיקה, מטרידה ולא נעימה, זו נורה אדומה, המאותתת כי למערכת העיכול שלנו יש קושי.

מערכת העיכול שלנו ארוכה ומסועפת, מחולקת למדורים שונים ותפקידיה רבים. תחילתה בפה (שיניים, לשון ורוק), שם אנו מכינים את המזון לקראת תהליך עיכול ארוך וחיוני, הכולל תהליכי ספיגה, הטמעה ופינוי. מזון צריך להילעס היטב ולהתערבב עם הרוק, שמכיל אנזימים וחומרי פירוק אחרים. מזון, שבמקום זה, נשטף מטה עם מים, או משקאות אחרים, קרוב לוודאי שהמשך עיכולו יהיה בעייתי.

בהמשך מסלול העיכול, נמצאת הקיבה. לכאן נכנס המזון לאחר שנלעס היטב. בקיבה, עיסת המזון עוברת עיכול “כימי”, בעזרת חומצות הקיבה החריפות (מי שסובל מצרבת, יודע…) ואנזימי עיכול נוספים, המכינים את המזון המעוכל לקראת השלבים הבאים. שוב, קיבה שאיננה מתפקדת באופן תקין לא תכין את המזון בצורה אופטימלית להמשך תהליכי העיכול. לכן, אלו הסובלים מצרבות, כאבים, אי נוחות ולחץ, שיהוק (גרעפס), לרוב יסבלו גם מגזים בהמשך הדרך.

מהקיבה, עובר המזון אל המעי הדק. זהו צינור ארוך מאוד ומפותל (6-8 מ’), דרכו המזון המעוכל עובר בעיקר תהליכי ספיגה של הערכים התזונתיים מהמזון, דרך דפנות רירית המעיים אל זרם הדם ומשם אל אברי הגוף. צינור המעי הדק נע תמידית בתנועה “פריסטלטית”, תנועה המיוצרת מלחץ פנימי על דפנות הצינור ודחיפה כלפי מטה. תנועה זו היא המאפשרת מעבר של תכולת המעיים הלאה, ללא מעצורים. זמן שהיית המזון המעוכל במעי הדק הוא כ-3 שעות. מזון שנשאר מעבר לזמן זה מסיבות שונות כגון: מזון שלא נלעס, מזון אלרגני, חומרים משמרים וצבעי מאכל (וחומרים בלתי מזוהים אחרים), מיעוט בסיבים תזונתיים, מזון “דביק” עתיר גלוטן ועוד – כל אלו יגרמו בסופו של דבר ל”היתקעות” המזון במעי הדק, ריקבון ותסיסה ובשל כך נחוש בטן נפוחה וגזים.

קיבה שאיננה מתפקדת באופן תקין לא תכין את המזון בצורה אופטימלית להמשך תהליכי העיכול. לכן, אלו הסובלים מצרבות, כאבים, אי נוחות ולחץ, שיהוק (גרעפס), לרוב יסבלו גם מגזים בהמשך הדרך

בהמשך הדרך, נמצא המעי הגס, האחראי בעיקר על פינוי הפסולת הלא-רצויה, לאחר שהגוף ספג את הערכים התזונתיים מהמזון. פעילות תקינה של המעי הגס תתבטא לרוב ביציאות תקינות באופן יום-יומי. כל דבר פחות מזה, או כאשר יש ליטול תוספים/תרופות לריכוך ועזרה ביציאה, יעידו על תפקוד לא תקין של המעי הגס. תסמינים נוספים הם: עצירות בדרגות שונות, טחורים, דברטיקוליטיס, חסימות שונות והיווצרות פוליפים ותאים סרטניים.

גזים הם איתות ריחני, או רועש, כי יש צורך דחוף לבדק בית. סיבות נוספות העלולות לגרום לגזים במערכת העיכול הן: צריכת יתר של סיבים תזונתיים (לרוב בתחילת דיאטה בריאה), פטריית השמר קנדידה, הטפיל הליקובקטר פילורי, טפילים אחרים, תרופות הפוגעות בתהליכי העיכול, חוסר אנזימי עיכול, תת או יתר חומציות קיבה.

את האבחון הראשון תמיד תוכלו לבצע בבית על ידי הורדת מזונות חשודים כגון: מוצרי חלב פרה, חיטה, מזון מוכן מההקפאה, או משומר. תוכלו גם לשים לב עד כמה אתם לועסים והאם אתם שותים בזמן האוכל. ההמלצה הבריאה היא לשתות מים כחצי שעה לפני האוכל ורק כשעה לאחריו. לאבחון גורמים נוספים, גשו לנטורופת/ית לתשאול מעמיק למציאת הגורם המשפיע לרעה על מערכת העיכול שלכם. נטילת אנזימי עיכול, לפני או אחרי הארוחה, עוזרת לעתים.

חליטה “משקיטה”

בבונג (קמומיל)

מנטה

זרעי שומר

לערבב את כל השלושה ולהכין חליטה מ-1 כפית יבשה ל-1 כוס מים רותחים. לשתות חם, או פושר.