בילדותי, קצת לפני פורים, התחילו עבודות הפרך. כל הבית, מילולית, יצא החוצה וחזר פנימה נקי, מצוחצח, מרוענן וכשר לפסח. היכרות קרובה מדי עם הפאנלים
אני הכי אוהבת את האביב, את הפריחה, את השמים הכחולים והשמש הזורחת. מזג אוויר נעים ופרחים צבעוניים משרים עליי תחושה טובה וכיפית של התחדשות. כשאביב מגיע, גם פסח בא. אני פחות אוהבת את הלחץ של ההכנות לקראתו. בזיכרונות מההכנות לפסח של ילדותי, אימא שלי תמיד מתחילה לדבר על ניקיונות הפסח כבר לפני ט"ו בשבט ויום אחרי פורים, כשמלאי הממתקים והשוקולדים עולה על גדותיו, היא בלחץ, שחייבים לחסל ומהר את כל החמץ, כי עוד חודש פסח. קצת לפני פורים, היא כבר מתחילה בעבודות הפרך.
היינו ממש הופכים את הבית. אין ארון שלא יצא כולו החוצה, כל ארגזי המצעים והמגירות, הכריות נפרמו והוצאנו מהן את כל הצמר שבתוכן, כי חייבים לנקות ולרענן. כיסאות, שולחנות, שטיחים, הכול היה בחוץ
גם היום היא מגזימה עם הניקיונות, אבל כשהיינו ילדים, היינו ממש הופכים את הבית. אין ארון שלא יצא כולו החוצה, כל ארגזי המצעים והמגירות, הכריות נפרמו והוצאנו מהן את כל הצמר שבתוכן, כי חייבים לנקות ולרענן. כיסאות, שולחנות, שטיחים, הכול היה בחוץ. בכל שנה, הבית נצבע מחדש ויציאת מצרים נמשכה יותר מחודש אצלנו. אסור היה לאכול בחדרים, שלא לדבר על להביא חברים והנושא היחיד על סדר היום היה – הניקיונות לפסח.
ביום שלפני ערב החג, היינו חייבים שוב לחזור על כל הניקיון שניקינו כל החודש ולהזיז שוב את מיטות ולקרצף את החלונות והפאנלים. לכבס את כל הבגדים והשמיכות וכשהיה מגיע הפסח, הייתה יוצאת לנו נשמתנו מעבודת הפרך, שהיא כנראה חלק ממצוות החג. הבית אמנם היה נקי וממורק, אבל אנחנו היינו מותשים.
האמת היא שהבית של ההורים שלי תמיד היה נקי ובוודאי שבכל ערב שבת וחג ואני עדיין לא מצליחה להבין את המהומה שאימא שלי עושה לכבוד הפסח, אבל היא ממש לא היחידה. נשים רבות מסתובבות בחודש האחרון עם חרדת ניקיונות הפסח וילדים רבים סובלים ממשטר הניקיון וגירוש החוצה עם האוכל, כדי שהבית לא יתלכלך. יש בתים שכבר שבועיים לפני החג, הבית כשר לפסח ולא אוכלים חמץ.
מה שנספיק – נספיק
אני שואלת: למה? כי אני באופן אישי, מחכה תמיד לרגע האחרון ולא מוכנה לכל העבדות הזאת, חיה לי בשאנטי של עצמי. חמץ לא יהיה אצלנו, אני מבטיחה ונכשיר את המטבח כדת וכדין ואולי גם נכבס את השמיכות, כדי לאוורר קצת וגם נעשה סדר בארונות, כי בכל זאת צריך פעם בשנה למיין, אבל בלי לחץ ופאניקה. מה שנספיק – נספיק. העיקר שלא יהיה חמץ.
פסח הוא חג נחמד, עם בא האביב. אני אוהבת את האוכל של פסח, את הכבש והממולאים וגם מצות אני אוהבת. רק קחו ממני את תחושת הלחץ והעבדות של טרם החג, כי הרי יצאנו לחירות. שלא תחשבו שלא קניתי המון חומרי ניקוי וכפפות ומסיר שומנים וסמרטוטים ושלא התחלנו כבר לנקות קצת את החדרים והארונות. גם זרקתי כבר כמה שקיות, כי גם אם חשבתי שנעלמו השריטות, נשארו שאריות. אבל בעיקר, אני מנקה, כי זו הזדמנות של פעם בשנה, לעשות קצת יותר סדר בבית, לאוורר, לנקות ולפנות חפצים מיותרים. זה מעניק אנרגיה טובה לבית, למשפחה ולחיים.
כמו בהרבה דברים נפלאים ביהדות, גם פסח מבשר על תקופה של התחדשות וניקיון רוחני וגשמי ומאפשר לנו לשחרר דפוסים מיותרים, לנקות משקעים ולפנות מקום לדברים חדשים וטובים שייכנסו לחיינו. רק שחשוב לזכור לשמור על האיזון, בלי להגזים עם הלחץ והפאניקה.
אז רגע לפני פסח, הבית שלנו מתחיל להרגיש חג, אבל ברוגע. יש יותר מקום בארונות, נמצאו כמה אבדות והחזרה לשגרה המבורכת, עם פתיחה מחודשת של המשק, מוסיפה שמחה ומגבירה את התחושות הטובות.
בינתיים, אני מנקה גם את מגירות הלב והמצפון וסולחת לעצמי שאני לא מספיקה לנקות ממש את כל הפינות. כי העיקר הוא לזכור את יציאת מצרים, את הנסים הגדולים שקרו לעם ישראל והכי חשוב – שנגיע לפסח עם לב נקי, בית מואר עם אנרגיות טובות של משפחה ואהבה וחמימות ונזכור לחיות בתחושה של חירות, שמאפשרת לנקות מתוך בחירה ושמחת ההתחדשות.
אי אפשר בלי משפט סיום של רגע–לפני–הבחירות: הלוואי שנדע לבחור טוב ונכון ושאחרי הבחירות, כשתקום ממשלה חדשה, כל המתמודדים ידעו לנקות את המשקעים בלבם ולעבוד יחד בשיתוף פעולה. אחרי שניקינו לפסח, יש לנו שאיפה ותפילה שעם האביב, תתחיל תקופה טובה של התחדשות פריחה ושגשוג, גם בהנהגת המדינה.
