יעל מדי
בכל משפחה, יש את המיוחדים שלה. מנהגים, מאכלים שמאפיינים אותם. אצל הוריי, קבוע ביום חמישי יש ארוחת ערב בריק, שלישי – קוסקוס, בחורף – ערמונים על התנור
השמיניסט היה אמור להיות בשבת האחרונה בישיבה. הוא הודיע שיגיע ביום שישי בצהריים לאכול אתנו, כי הוא אוהב את טקס ארוחת הצהריים המשפחתית של יום שישי בבית. אז כשהשמיניסט מצפה לזה, אימא שלו בעננים מרוב שמחה. היא עוזבת את העבודה מוקדם, כדי להיות זו שמחכה לו עם הארוחה. לפעמים, אני כל כך אוהבת להיות המאמא המפנקת.
רגע לפני שהקטנים מגיעים מבית הספר, ערמות של חצילים ושניצלים מיטגנים להם בשמן עמוק, מטבוחה חריפה מתבשלת לאטה על הגז וכולם אוהבים לנשנש חלה טרייה עם המטבוחה, ישר מהסיר. זו ארוחה כיפית של יום שישי בצהריים, שהפכה למנהג חובה ומכניסה אותנו לאווירת השבת המשפחתית.
יש כל מיני דברים קטנים שסיגלנו לנו במשפחה והילדים מחוברים אליהם וחשוב להם לשמר אותם ובעיניי, זה נפלא. כמו טיול בקברי צדיקים, שאנחנו עושים קבוע בערב כיפור, או משחק קלפים של שבת אחרי התפילה, טקס עוגת קצפת וקפה בשבת בבוקר, ארוחת הטיגונים של יום שישי ועוד כל מיני…
יש בעוגת התפוזים שלי משהו ביתי כזה, אז אפיתי לי עוגה נהדרת, פינקתי את כולם בקנקן תה עם לואיזה, הילדים והאיש התקבצו למשחק קלפים בסלון, האימא הייתה חייבת לראות עוד פרק בטלנובלה שלה, זו הייתה בדיוק השעה
התפוז המתוק
בכל משפחה, יש את המיוחדים שלה. מנהגים, מאכלים, דברים שמאפיינים אותם. אצל ההורים שלי, קבוע ביום חמישי יש ארוחת ערב בריק, שלישי – קוסקוס, בחורף – ערמונים על התנור. ביום שישי, לפני שבת, היינו רואים סרט ערבי ובעונה, אכלנו ארטישוקים, ככה את העלים, עם מלח ופלפל שחור. במוצאי שבת, תמיד היו פולים מבושלים עם כמון. אצל הוריי היו גם תפוזים מתוקים. לא, לא תפוז חמוץ שיצא מתקתק, ממש תפוז מתוק. האיש שלי לא מבין את הקטע שלי עם תפוז מתוק והוא טוען שרק אצלנו בבית אוכלים את הפרי הזה וחוץ מאבא שלי ועוד כמה צפתיים, שקונים את התפוזים המתוקים בבסטה היחידה בשוק בצפת, לא נראה לו שיש בעוד מקום תפוזים כאלה.
האמת היא שלא בדקתי את זה ולא חיפשתי בשום מקום, כי יש את הדברים האלו שהם הכי טעימים במקור, בבית של ההורים, כשאבא שלי, אלוף הקניות והפינוקים, קונה אותם.
זה קצת כמו שאני מנסה לבשל את התבשילים של אימא שלי. הם יוצאים לי בסדר, אבל אף פעם זה לא בדיוק כמו שלה וזה גם טוב, כי אוכל של אימא – כיף שהוא רק שלה.
משהו של פעם
אז השבוע, התחשק לי תפוז מתוק כזה. גם לנשים שאינן בהיריון יש חשקים מוזרים לפעמים. פתאום בא לי תפוז ושהוא יהיה מתוק, אבל מאחר שלא היה בנמצא, נאלצתי להתגבר. האיש הציע שאפזר על התפוז סוכר ואולי זה יהיה דומה. הניסיון לא צלח, אז החלפתי את החשק בתפוז לעוגת תפוזים מתוקה, מזל שאני לא בהיריון…
יש בעוגת התפוזים שלי משהו ביתי כזה, משהו של פעם ובניחוח הזיכרונות מהבית, זה התאים לי לגמרי. אז אפיתי לי עוגה נהדרת, פינקתי את כולם בקנקן תה עם לואיזה, הילדים והאיש התקבצו למשחק קלפים בסלון, האימא הייתה חייבת לראות עוד פרק בטלנובלה שלה, זו הייתה בדיוק השעה.
במסגרת הדברים המיוחדים שיש בכל בית, אצלנו בבית, האימא אוהבת טלנובלות, היא היחידה שצופה בהן ולאף אחד אסור להפריע, כי גם לה מגיע קצת זמן לעצמה, ליהנות מצרות של אחרים. תמיד יש שם בלגנים בחיים שלהם ואני, מה אני מבקשת, חיים פשוטים עם עוגת תפוזים וילדים שאוהבים ריחות של בית.
בשבילכם, מתכון לעוגת הקוקוס-תפוזים שלי
החומרים:
4 ביצים
כוס סוכר
מעט תמצית וניל
3/4 כוס שמן
כוס מיץ תפוזים
גרידת קליפת תפוז
כוס וחצי קמח
כוס קוקוס
שקית אבקת אפייה
אופן ההכנה:
מקציפים במיקסר כ-4 דק את הביצים, הסוכר ותמצית הווניל, מוסיפים לסירוגין את השמן ואחר גם את המיץ. מוסיפים את הקמח, הקוקוס, גרידת הלימון ואבקת האפייה וממשיכים לערבל עד לתערובת חלקה. יוצקים לתבנית עגולה עם חור, או ל-2 תבניות אינגלישקייק, אופים בתנור שחומם ל-180 מעלות למשך כ-45 דקות.
בהצלחה ושבת של ניחוחות.
