מסָכים – אאוט

במשחקייה, שהיא מפעילה כבר 20 שנה באפיק, אין מסכים. בכלל, היא בעד לחדש את הקשר האישי בין בני אדם. האורחת שלי לשבת היא לאה כהן

---

קצת על עצמך; משפחה ילדים

“לאה כהן, בת 64, מתמודדת עם מחלת הפרקינסון, כבר 16 שנים, נשואה לאורי ולנו שלושה ילדים – עדי, עירית ועמרי וארבעה נכדים מתוקים”.

עיסוק

“מפעילה משחקייה באפיק, כבר 20 שנים. המשחקייה שלי היא אחרת ממה שמדמיינים. אין בה מסכים למיניהם והיא מלאה במשחקי קופסה ופינות יצירה מחומרים ממוחזרים. בנוסף, אני מתנדבת אצל הקשישים ברחבי הגולן, אוהבת ומתמלאת מלשיר ועושה מעגלי שירה”.

מגורים

“קיבוץ אפיק. הגעתי לאפיק אחרי הצבא, במסגרת שנת שירות (עזרה לקיבוצים צעירים). כאן פגשתי את אורי, התחתנו וכאן נולדו ילדינו”.

 איפה נולדת וגדלת?

“קיבוץ נצר סירני, ליד ראשון לציון”.

איך נראה יום שישי שלך?

“הבוקר לא שונה משאר הימים, אלא אם כן הנכדים בבית ואז יש בלגן ושמחה גדולה”.

מה כוללת ארוחת השבת שלכם?

“תמיד ארוחה חמה, שכוללת מרק בחורף, סלטים קרים וחמים, בתוספת אורז, או תפוחי אדמה ובשרים שונים וגם מנה צמחונית, בשביל בנותיי”.

איך נראה שולחן השבת שלכם?

“שולחן ערוך עם כלים יפים, מפה לבנה ונרות שבת. בדרך כלל, עם חלק, או כל הילדים והנכדים ואוכל טוב”.

זיכרון ילדות משבת

“זוכרת שהיינו הולכים כל החבר’ה מהכיתה לטייל בפרדסי הקיבוץ ובאזור. בחורף, הייתי הולכת לחפש פטריות בשדות הקיבוץ, עם אבא שלי”.

ספרים/ עיתונים בשבת?

“תשחצים מהעיתון”.

מה הכי כיפי בשבת שלך?

“כשהילדים והנכדים באים – לשחק אתם, להקריא אין סוף סיפורים, ללכת אתם לבריכה וגם לנוח ופשוט להיות עם המשפחה”.

מאכל אהוב במיוחד

“עוגת תפוחים חמה עם גלידה”.

עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?

“עם המשפחה המורחבת  ועם הוריי שאינם עוד בין החיים”.

בשעות הפנאי, מה עושה?

“עובדת בגינה הפורחת שלי, מבקרת חברים בקיבוץ ומטיילת בגולן”.

מה לא יודעים עלייך?

“בגיל שנה, חליתי בשיתוק ילדים, במגיפה שהייתה בארץ, ב-1956 ויצאתי מזה בנס. היום, אני מתמודדת עם מחלת פרקינסון ולפני שלוש שנים, עברתי ניתוח במוח, DBS, להשתלת אלקטרודות וקוצב, ניתוח ששינה את חיי”.

שיר אהוב 

“‘לשיר ילדה ,לשיר’, של גאולה גיל”.

מהו המוטו שלך בחיים?

“שכולנו נלמד לחיות עם פחות מכשירים חשמליים (המסכים שסביבנו) ולחדש את הקשר האישי בין בני אדם. לתת אהבה בכל הזדמנות ולהתנהג ללא אלימות”.

מהו החלום שלך?

“להמשיך כמו שאני, לא להישבר מהקשיים שהמחלה מציבה בפניי, יום-יום”.

מה את הכי אוהבת בגולן? 

“לטייל במרחבי הגולן, לנשום את האוויר של הגולן, ללא רעש המכוניות ולראות את הזרימות בחורף”.

מה את מאחלת לעצמך?

“בריאות ואהבה”.

חיים טובים ושמחים!