כתבה שנייה בסדרת כתבות בשנת ה-25 למכון לחקר הגולן – התחום הרגיש בו נוגעים
זה בזה האדם והטבע בגולן
ד”ר מלקינסון: “מטעים ושדות מהווים חלק אינטגרלי מהנוף, שטחי מרעה מתערבבים בשטחי אש. במקביל,
הטבע ממשיך להתקיים פה: אוכלוסיות של חיות בר, איכות מי הנחלים, הסדרת הביוב, מחזור – נושאים אלו
“ניתן לראות כי במקרים רבים מצב האוכלוסיות של חיות הבר נובע מפעילות ישירה של בני האדם ומצרכיהם
של החקלאים. בבואנו לבחון את העתיד, עלינו להביא בחשבון ולשקול את הצרכים קצרי הטווח שלנו כנגד
מזכירים לנו כי אנו, בני האדם, מהווים חלק ממערכת הבנויה מרכיבים רבים”.
מחויבותנו לעתיד. הפתרונות אינם פשוטים ואולי אף אינם קיימים”.
המכון לחקר הגולן מציין השנה 25 שנים להקמתו. אחת הדרכים בה בחר צוות המכון לציין שנה זו, הנה סדרת
כתבות ב”שישי בגולן”, שכל אחת מהן תוקדש לאחד מתחומי המחקר בהם פועל המכון.
עניינה של כתבה זו הנו התחום הרגיש בו נוגעים זה בזה האדם והטבע בגולן. במכון פועלים, זה לצד זה,
חוקרים בתחום החקלאות ובתחום באיכות הסביבה. תחת קורת גג משותפת, מנסים החוקרים האמונים על כל
תחום, למצוא את הפתרונות הטובים ביותר הן עבור חקלאים והן לסביבה הסובבת אותנו במרחב הגולן.
כתבה זו פותחת חלון לתחום איכות הסביבה במכון, עליו ממונה הד”ר דן מלקינסון, 42, תושב כנף מזה תשע
שנים, שרכש תואר ראשון בביולוגיה של חיות בר, בארה”ב ודוקטורט בתחום האקולוגיה, באוניברסיטה
העברית בירושלים.
“רבים מתושבי הגולן נמצאים בחבל ארץ זה מתוך בחירה”, אומר ד”ר מלקינסון. “בחירה בנופים, בחירה
במורשת, בחירה כלכלית או מתוך שילוב של גורמים אלו ואחרים.
“לנופי הגולן ולמרחבים שבו משמעות מיוחדת לאזור. תיירים מגיעים להשתאות מהנוף רחב הידיים, מטעים
ושדות מהווים חלק אינטגרלי מהנוף, שטחי מרעה מתערבבים בשטחי אש. במקביל, הטבע ממשיך להתקיים
פה: אוכלוסיות של חיות בר, איכות מי הנחלים, הסדרת הביוב, מחזור – נושאים אלו מזכירים לנו כי אנו, בני
האדם, מהווים חלק ממערכת הבנויה מרכיבים רבים.
“מתוך הכרה בחשיבות של נושאים אלו רשויות הגולן החלו בשנים האחרונות לנסות ולהבין טוב יותר את
האינטראקציה בין האדם לטבע וההשלכות של פעילויות אלו. ‘הגולן ירוק’ הוא סלוגן שנחקק לא רק למטרות
אסטרטגיה ומיתוג, אלא מתוך הפנמה שעלינו לשמור על הגולן גם עבור דורות העתיד. במסגרת המחקרים
שמתבצעים במכון לחקר הגולן אנחנו מנסים להבין טוב יותר את הקשר מרחב-טבע-אדם. למרבית
מפעילויותינו השפעות ישירות על המרחב הסובב אותנו, וניתן למנות תוכניות ופעולות רבות המתרחשות בגולן
במטרה למזער נזקים שאנו גורמים לסביבתנו. יחד עם זאת, לפעמים קשה לנו לחזות את ההשפעות ארוכות
הטווח של הפעולות שאנו מבצעים.
“בעוד אנו רוצים לשמר ולהיטיב עם המרחב, אנו גם רוצים להמשיך ולהתפתח. שתי פעולות אלו גורמות
בהכרח לקונפליקט שאותו אנחנו מנסים להבין טוב יותר. אנחנו מנסים לאתר את הקונפליקטים ואת המקום בו
הם מתרחשים ולהציע מה ניתן לעשות על מנת למזער אותם. אתמקד בקונפליקטים שקיימים בין עולם החי
לבין האדם, אביא דוגמאות, ואטען שפתרונות מידיים לא קיימים.
הזאבים וחזירי הבר
“אחת הדוגמאות לקונפליקט שכזה הוא סיפור הזאבים. בסוף שנות ה-90′, חלה עלייה באוכלוסיות הזאבים
בגולן – חגיגה לחובבי הטבע, אסון למגדלי הבקר.
“העלייה בגודל האוכלוסייה גררה עלייה במספר טריפות הבקר. אחד הפתרונות שהוצעו היה הקמת חלקות
מיגון מגודרות, אשר ימנעו מהזאבים להיכנס למרחב בו רועה הבקר ובכך להקטין את כמות הטריפות,
במקביל לציד זאבים בלתי מוגבל בדרום רמת הגולן. בסך הכול, הוקמו כ-50 חלקות מגודרות, כל חלקה בת
כ-1000 דונם. בעוד שהשימוש בחלקות המיגון נחל הצלחה בהפחתת כמות הטריפות, מחקרים שנערכו
במסגרת המכון לחקר הגולן מצביעים על כך שמינים רבים של יונקים פעילים פחות באזורי חלקות המיגון
וסביבן.
“במקביל, ממחקר שנערך במכללת תל חי, עולה, כי כאשר מביאים בחשבון את מכלול העלויות של הקמת
חלקות המיגון, כדאיותן הכלכלית מוטלת בספק.
“דוגמאות נוספות לקונפליקט אדם-חיות בר הנם הנזקים הרבים שגורמים חזירי הבר לגידולי החקלאות.
כתוצאה מכך, גודרו שטחי חקלאות רבים בגדר שכמעט שאינה עבירה. בכך אומנם פחתה כמות הנזקים
לחקלאות במידה ניכרת, אולם פעולה זו הביאה לתופעה הקרויה ‘קיטוע המרחב’. במקרים כאלו, יכולת תנועת
בעלי החיים במרחב קטנה כתוצאה מחסימות שנוצרו על ידי האדם. במקביל, עקב הנזקים שנגרמים על ידי
החזירים, מיושם ממשק ציד בחלקים שונים בגולן.
“ממחקר שהתבצע בדרום רמת הגולן, עולה גם כי אוכלוסיות החזירים פיתחו תלות בשטחים החקלאיים
באזורים מסוימים. אוכלוסיות שנמצאות בשמורות טבע שומרות על יציבות ברמת הפעילות במהלך כל השנה.
לעומת זאת, אוכלוסיות הנמצאות בסמיכות לאזורים חקלאיים נודדות ממקום למקום, בהתאם לזמינות המזון
בשטחים החקלאיים.
“ראוי לציין גם את הירידה הניכרת של אוכלוסיות הצבאים שהתרחשה בשנים האחרונות, וגם את הירידה
המדאיגה באוכלוסיות הנשרים. מצד שני, אוכלוסיות התנים עלתה במידה ניכרת, וכתוצאה מחשש להתפרצות
מחלת כלבת, בנוסף לגורמים אחרים, מדוללות אוכלוסיות התנים באמצעות ציד.
“מכאן ניתן לראות כי אוכלוסיות הזאבים, חזירי הבר והתנים ניצודות; אוכלוסיות הצבאים והנשרים במגמת
ירידה ולגבי מינים רבים אחרים של יונקים חסר מידע רב.
“כלכלת הגולן מושתתת במידה ניכרת על חקלאות ולכן קיים הכרח להביא בחשבון את צרכיהם של החקלאים.
יחד עם זאת, ניתן לראות כי במקרים רבים מצב האוכלוסיות של חיות הבר נובע מפעילות ישירה של בני
האדם ומצרכיהם של החקלאים. בבואנו לבחון את העתיד, עלינו להביא בחשבון ולשקול את הצרכים קצרי
הטווח שלנו כנגד מחויבותנו לעתיד. הפתרונות אינם פשוטים ואולי אף אינם קיימים”.
הגדרות
לא אחת, תוהה הנוסע בגולן, אם לא כדאי להתחיל להתבונן בנופים המרהיבים, רק החל ממרחקים של כ-50
מטרים והלאה. במקומות רבים, אולי רבים מדי, המבט עלול להוביל את העין הבלתי זהירה מגדר אל גדר אל
גדר… גדרות של שדות מוקשים, גדרות מיגון נגד זאבים, גדרות שמלוות את כל הכבישים, גדרות של בסיסים
צבאיים, יישובים… גדרות הגבול עצמו.
נתון מפתיע, אולי מבהיל משהו, הוא סך כל הגידור בגולן. 2500 קילומטרים של גדרות למיניהן בגולן, כאשר
אורך הגולן עצמו הוא 62 קילומטרים. המשמעות: כאילו נמתחות כ-40 גדרות מקבילות ויותר, לכל אורכו של
הגולן. וזה, באזור שבונה וממתג עצמו על תיירות ואקולוגיה.
הרבה, הרבה מדי גדרות, כפי שמצביע מחקרו של מלקינסון. הרבה מדי עבור שועלים, חזירי בר, צבאים,
תנים וזאבים.
מלקינסון: “אנחנו מדברים על גולן ירוק, מדברים על הטבע של הגולן, ובעצם באזורים מסוימים, בדרום הגולן
ובצפונו, לא השארנו הרבה לטבע. הכתם היחיד בדרום הגולן שמציל את הדבר הזה הוא שמורת מיצר, בועה
יחידה בכל דרום הגולן. יתר השמורות הן בעצם כמו אצבעות שנכנסות בין השטחים המגודרים.
האם תוכל להרחיב מעט יותר על המחקר שבצעתם?
“לאחר שהוקמו חלקות המיגון נגד זאבים, שאלת המחקר הייתה – מהי ההשפעה על מיני היונקים הגדולים
האחרים. המחקר התבסס על ספירות גללים של בעלי חיים, כי קשה לספור בעלי חיים בשטח. התצפיות נערכו
בשש חלקות מיגון. במהלך התצפיות, נספרו גללים של המינים השונים בתוך החלקה, בסמיכות לגדר, מחוץ
לחלקה בסמיכות לגדר ובדיקה נוספת מחוץ לחלקה, כמה מאות מטרים מהגדר. נמצא, שפעילות בעלי החיים
רחוק מהגדר הייתה כמעט כפולה מאשר פעילותם בתוך הגדר”.
משמע, הם מזהים את הגדר ממרחק ואפילו לא מתקרבים אליה עוד?
“מסתבר שבעלי החיים מכירים את המרחב ופעילותם גבוהה יותר באזורים מרוחקים מהגידור. כמעט תמיד,
מחוץ לגדר יש פעילות גדולה יותר של שועלים, חזירי בר, צבאים, תנים וזאבים. דורבנים נספרו באופן זהה
בתוך הגדר ומחוצה לה.
“חשוב לציין: בהתאם לנסיבות ולצרכים שהגדר הוקמה עבורם, דהיינו הרחקת זאבים, היא מילאה את ייעודה.
יחד עם זאת, לגדר השפעה ניכרת על בעלי חיים אחרים בגולן. אני לא אנטי-חקלאות, זה הכרח, אך כפי
שהמחקרים הראו – זה לא תמיד כלכלי”.
אז ב-55 אלף דונם מגודרים אין בעלי חיים, מה קרה, הרי בגולן מיליון ו-200 אלף דונמים, זה לא שאין
להם היכן לחיות?
“במחקר אחר, ניסינו לראות אם נוכחות הצבאים בגולן קשורה לכמות הגידור במקומות מסוימים. בגולן ,בסך
הכול כ-190 אלף דונם שטחים שכוללים יישובים, שטחים מעובדים וחלקות מיגון בגידור קשיח.
“באמצע שנות השמונים, היו בגולן 5000 צבאים. היום, בדרום הגולן נותרו כ-200 פרטים בלבד.
“פרופ’ דיויד זלץ, מאוניברסיטת בן גוריון, ניסה לבחון – האם הירידה במספר הצבאים קשורה למחלות,
טריפות, או ציד לא חוקי. הוא לא מצא סיבה אחת טובה שמסבירה את הכול. לאור הנתונים של מה שקורה
בדרום רמת הגולן, ייתכן שהאוכלוסיות הצטמצמו כי בתי הגידול שלהם צומצמו במידה ניכרת.
“לגבי השאלה אם הצבאים ובעלי החיים האחרים אינם יכולים להצטמצם בשטחים שנשארו, התשובה היא
ספקולטיבית. אני מדבר מהרהורי לבי, חושש שאולי זה כתוצאה מכך שפשוט לא נותר להם בית גידול”.
ואולי הצבאים והבקר מתחרים ביניהם על אותו שטח מחיה?
“לדעתי הבוקרים הם החברים הטובים ביותר של הטבע, כי בחלקות הבקר הלא ממוגנות המצב הכי טוב, כמו
גם בשמורות הטבע”.
יש שטוענים שהצבאים פשוט נטרפו על ידי הזאבים?
“באשר לטריפות על ידי זאבים, למיטב ידיעתי לא הוכח קשר ישיר בין הירידה בכמות הצבאים לעלייה
באוכלוסיות הזאבים.
“יש לתת את הדעת לאוכלוסיות החזירים. עד לפני שנתיים-שלוש, לא היה הגידור כל כך אינטנסיבי. בשנתיים
האחרונות, חלה כנראה עלייה באוכלוסיית חזירי הבר, עקב המזון הזמין שהיה במטעים. היום, המצב מתהפך,
המטעים מגודרים והאוכלוסיות אולי יתחילו לקטון, בגלל שאינם יכולים לאכול בתוך המטעים. יש לשאול לעתיד
– האם סיפור הצבאים יחזור גם אצל חזירי הבר? עדיין אין מחקר בנושא”.
ציינת את הירידה במספר הנשרים, מה הקשר?
“סיפור אוכלוסיית הנשרים היורדת לא קשור לתופעת הקיטוע המרחבי, אך הוא כן קשור לסיפור הגדול של
האדם והטבע בגולן.
“חוץ מעניין הגדרות, יש כאן גם עניין של ציד. אני לא טוען שצריך להפסיק את הציד. לפעמים ,משתמשים
בציד ככלי, במיוחד בממשק אוכלוסיות חיות בר. אני רק אומר שצריך רגע לעצור ולראות מה קורה כאן בעצם.
צדים, ממגנים, מגדרים ואז צריך לראות מה נשאר בעצם לחיות הבר”.
מי היו שותפיך לצוות המחקר?
“המחקר נערך בפועל בשטח, כבר חמש שנים. הוא התחיל עם עזרתה של אסתי בירו, ממושב כנף, עוזרת
מחקר; בנוסף, איסוף נוסף של נתונים בשטח ביצע עידן קופלר, מאליעד, כחלק מעבודת התואר השני שלו”.
וכבר הוכח שהגדירות אפילו אינן כלכליות, ככל הנראה?
“פרופ’ ניר בקר, שבחן את הבעיה מזווית ראייה כלכלית, הראה כי העלות הכלכלית שמושקעת במיגון גבוהה
יותר מהתועלת המופקת מכך. משמע, עדיף לשלם פיצויים על טריפות לבוקרים.
,אני גם חושב שזה הפתרון האולטימטיבי, משמע, להסיר את הגידור הקשיח, כאשר לא מדובר על הגידור
המונע כניסת בקר לכבישים”.
מישהו מאמץ את המסקנות האלה?
“איני יודע. כרגע חלק מהבוקרים מתקשים לקבל את הפתרון הזה. כולנו בשלב של הדיבורים, זה הוצע
כאפשרות, באופן לא פורמלי”.
לסיכום?
“זה הסיכום, להשאיר טבע גם בשביל הילדים שלנו”.
