לכבוד 70 שנה לישראל, המורה למוזיקה, שירי ישראלי, העלתה עם מקהלות נשים ונערות, ערב מרגש, מגובש כמחזמר, משירי ארץ ישראל הישנה והטובה
חנה חדד
האם שמעתם על מקום בעולם שיש בו מורה למוזיקה ששמה "שירי ישראלי"?
המקום היחיד, האחת והיחידה ששמה מעיד על עיסוקה, שירי ישראלי, מורה למוזיקה בגולן, המלמדת בבתי הספר "דרכי נעם" בקצרין ו"גולן", בחיספין. מורה למוזיקה ששירים, בכלל ושירי ארץ ישראל, בפרט הם בנשמתה.
לכבוד שנת השבעים למדינת ישראל, שירי רצתה להגשים חלום ולהפיק ערב לכבוד מקהלות הבנות והנשים בגולן. מקהלות שכל השנה נפגשות, משקיעות מזמנן, מכישרונן ומקפידות להגיע בכל שבוע לחזרות. ערב שבו הקהל יחווה תוצר נפלא של שירה מהנה ומקצועית.
שירי פנתה אליי וביקשה שאכתוב מחזה עם עלילה, שיחבר בין שירי המקהלות והתוצאה הייתה המחזמר – "ממרים בת ניסים עד שנות השבעים".
המופע התחיל עם עליית התימנים, עם השיר "מרים בת ניסים", כאשר מצד אחד של הבמה, המקהלה שרה את השיר במבטא תימני "עסלי" ובצד השני, השחקניות המחיזו את השיר כעולים תימניים, שהגיעו לארץ עם צרורות בידיהם
המופע התחיל עם עליית התימנים, עם השיר "מרים בת ניסים", כאשר מצד אחד של הבמה, המקהלה שרה את השיר במבטא תימני "עסלי" ובצד השני, השחקניות המחיזו את השיר כעולים תימניים, שהגיעו לארץ עם צרורות בידיהם.
המחזה המחיש את אהבת הארץ, את ההתרגשות העצומה של העולים, שלא ויתרו ובהשקעה מרובה ובמאמצים רבים, סיקלו אבנים וחרשו אדמות, כדי ליישב את ארץ ישראל ולטעת בה עצים.
"כל עץ הוא גם משפחה, כל עץ יביא אתו ברכה", אמר סבא ניסים.
ביום מן הימים, כשביקשו לעקור את העצים שהשקיע בהם… סבא לא ויתר, גייס את כל משפחתו הענפה ובסופו של דבר, נמצא פתרון – הוקם מועדון לצד העצים, מועדון שגרם לקיבוץ גלויות, עצי משפחה, עצים עם שורשים עמוקים יהודים-ישראלים.
בין הקטעים השונים הנעימו המקהלות בשירים בסגנונות שונים. "שיר המעלות", הבנוי משש מנגינות שונות, שהובאו על ידי בנות כיתה ג', מבית הספר "גולן", במסגרת שיעורי מוזיקה, מחרוזת שירי תש"ח, "צל ומי באר", "הודו לה' כי טוב", בעיבוד לקורל של בך, "ארץ זבת חלב ודבש", בעיבוד לשיר עם אפרו-אמריקני וכאמור, "מרים בת ניסים". כל אלו הושרו במקצועיות רבה לצלילי נגינת הפסנתר של אתי פטיש.
בשיר "ארץ זבת חלב ודבש", נערך קולולום בשלושה קולות, בשיתוף כל הקהל.
התקיימו שני מופעים. האחד, בחיספין והשני, בקצרין. התגובות היו מרגשות ומשמחות. "איזה יופי שהילדים בדור הזה בקיאים בשירי ארץ ישראל ", "איזו שירה מרגשת, איזו מקצועיות, לשיר בשני קולות… ממש מדויק…".
עוד ועוד ילדות, נערות, ונשים מוזמנות להצטרף למפעל השירה הנפלא הזה. נקווה שהמפגש בין המקהלות יהפוך למסורת של פעם בשנה, במתכונת של כנס, או מחזמר.
תודה גדולה לכל מי שנתן אמון בתהליך, לכל מי שתרם מכספו ומזמנו ולכל השותפים באשר הם.
יישר כוח גדול לשירי, המנצחת על הכול!
