ליאור גור

את המדורהכר את החוקר, בחרנו לחתום עם חוקר מתוצרת מקומית.
ליאור, שהתחיל במכון שמיר כעוזר מחקר, וכיום מוביל צוות משלו. נעים להכיר


שמי ליאור גור בן 42. נשוי לשני ואבא לאיילה ואיתן. נולדתי וגדלתי בחצור הגלילית שם הורי גרים עדיין, וכיום אני גר בראש פינה. לגולן התחברתי עוד בלימודי התיכון בישיבה התיכונית בחיספין ומאז זהו אחד מחבלי הארץ האהובים עליי. אפשר לומר שהחיבור שלי למחקר התחיל דווקא בים. למרות שגדלתי בגליל העליון, כנראה שאבי, התלאביבי, הדביק אותנו בחיידק האהבה לים. זה גם הוביל אותי להתגייס לחיל הים ולשרת על ספינת טילים. שגעון הימאות נמשך גם אחרי השחרור עת הלכתי לעשות רישיון משיט יאכטות. ומשם גם לאקדמיה, בתואר ראשון במדעי הים והסביבה הימית במכללת מכמורת (רופין). לאחר שיטוטים בעולם, בימים ובאוקיינוסים החלטתי שאני רוצה לצבור קצת ניסיון במחקר בתחום מדעי החיים והטבע.

אמנם בשולי הגולן יש בריכות דגים אבל הרי לא בזה אתה עוסק. מה גרם לך לעלות ליבשה?

פניתי ב 2009 לפרופמשה ראובני שאותו הכרתי בעבודתנו המשותפת בפיתוח חומרי הדברה אורגניים בחברתביומורשצמחה בחממה הטכנולוגית בקצרין. הוא הציע לי בהתחלה 50% משרת עוזר מחקר במכון (שהיה אזהמכון לחקר הגולן“) שמהר מאוד טפחו ל 150% משרה. והשאר היסטוריה.

בהמשך ביצעתי את המחקר במסגרת התואר השני שלי בתחום מחלות הצמחים במכון שמיר למחקר ואונבר אילן, בפיתוח ממשק להדברת מחלת כתמי העלים וריקבון פרי בתפוחי פינקליידי. בעבודה של כשלוש שנים מצאנו פתרון למחלה חדשה וסייענו להגן על תפוחי הפינקליידי האהובים. בשנת 2014 עברתי לגור ברמת גן ועבדתי במשך שלוש שנים במנהל המחקר החקלאי (המוכר יותר בשםמכון וולקני‘, אין קשר לוולקניזם. המכון קרוי על שמו של אחד מאבות המחקר החקלאי בארץ, אליעזר וילקנסקי, ששינה שמו לוולקני) שם למדתי המון ורכשתי כלי מחקר חשובים נוספים. ב 2017 חזרנו לגור בצפון ואני חזרתי למכון שמיר והתחלתי את עבודת הדוקטורט שעסקה באוכלוסיות של הפטרייה הגורמת למחלת קימחון הגפן בישראל. לאחרונה סיימתי את עבודת הדוקטורט שלי בהנחייתם של פרופראובני, פרופיגאל כהן מאוניברסיטת בר אילן ודרעומר פרנקל ממכון וולקני, וקיבלתי מינוי של חוקר\פוסטדוקטורנט במכון שמיר למחקר.

מה היה נושא עבודת הדוקטורט שלך?

האמת שזה נושא שהתחיל מהגולן אבל במהרה פרש כנפיים למרחקים. העבודה התמקדה במחלת קימחון הגפן. במסגרת עבודת הדוקטורט שלי גילינו לאחרונה תגלית מעניינת.

מחלות צמחים מתפתחות בדרך כלל באזור הגיאוגרפי שבו נמצא הפונדקאי שלהם, שם גם המגוון הגנטי שלהם הגדול ביותר. לשם המחשה, לא סביר שמחלה התוקפת אננס מקורה בישראל, כיוון שזה לא אזור גידולו הטבעי ומקורו של פרי זה. קימחון הגפן נגרם על ידי הפטרייה Erysiphe necator שגורמת לאחת המחלות ההרסניות ביותר בגפני יין וגפני מאכל ברחבי העולם. מקובל לחשוב כי מקור הפטרייה בצפון מזרח ארהב שם היא תוארה לראשונה בשנת 1834 ושם קיים מגוון גדול של טיפוסים גנטיים. משם היא הופצה לאירופה, ושאר העולם כולל ישראל.

גפני בר גדלות בישראל כ– 800,000 שנה. זרעים שלהן שנמצאו על גדות נהר הירדן שימשו חלק מהדיאטה של האדם הקדמון. על פי עדויות ארכיאולוגיות מגתות עתיקות שנמצאו בגליל, גפן תרבותית הרגישה מאוד לקימחון גדלה בישראל 6000 שנה לפחות, ולכן קשה להניח שגורם המחלה הופיע בישראל כתוצאה מהגירה מאוחרת לפני כ 160 שנים בלבד מאמריקה דרך אירופה. ההשערה שלנו היתה שמקור המחלה בארצנו איננו בהכרח מהמערב, אלא אולי דווקא ממזרח.

בעבודה הראינו באמצעות שיטות מולקולאריות שונות, שאוכלוסיית הפטרייה הגורמת למחלה בישראל ייחודית, וגילינו קבוצה גנטית חדשה שתיארנו לראשונה בעולם ואשר שונה מכל הקבוצות הגנטיות שתוארו באירופה וארהב, וייתכן ומקורה ממזרח. מצאנו כי הקבוצה החדשה אלימה יותר מהקבוצות האחרות ונפוצה גם על גפני הבר ועל גפנים מסורתיות נטושות בישראל. המחקר מערער על ההנחה המקובלת מזה עשרות שנים ומעלה אפשרויות חדשות על מקור ההתהוות של המחלה במרחב. בתקופה האחרונה שבה חווינו פלישות של ווריאנטים ויראליים חדשים מרחבי העולם (עע קורונה על זניה השונים) פתחנו צוהר לפולש עתיק יותר.

אנו מזהים מחלות חדשות, ומפתחים ממשקי הדברה למחלות השונות. עבודתנו כוללת גם הפחתה של השימוש בחומרי הדברה כימיים, שילוב חומרי הדברה ידידותיים ושימוש במערכות תומכות החלטה ממוחשבות. חלק מהתהליך כולל מחקר גנטי של אוכלוסיות גורמי מחלה פטרייתיים שונים

התחלת כעוזר מחקר של פרופ’ ראובני והיום אתה מוביל את הצוות. במה אתם מתמקדים כעת?

צוות המחקר שלנו הכולל גם את אלון משולם עוסק במחקר של מחלות צמחים והדברתן. במחקרינו אנו מנסים למצוא פתרונות למחלות התוקפות גידולים חקלאיים כמו גפן, תפוח, אפרסק, נקטרינה, דובדבן, מנגו ועוד, בגולן ובגליל. אנו מזהים מחלות חדשות, ומפתחים ממשקי הדברה למחלות השונות. עבודתנו כוללת גם הפחתה של השימוש בחומרי הדברה כימיים, שילוב חומרי הדברה ידידותיים ושימוש במערכות תומכות החלטה ממוחשבות. חלק מהתהליך כולל מחקר גנטי של אוכלוסיות גורמי מחלה פטרייתיים שונים.

האם יש משמעות לכך שמכון המחקר נמצא בגולן, ולא נניח במרכז הארץ?

מעצם העבודה במכון מחקר אזורי יישומי, יש לנו קשר ישיר וחזק עם המגדלים, הפקחים והמדריכים בגולן. וכן עם חברות וגופים מסחריים מרכזיים כמופרי בראשית“, “יקבי רמת הגולןועוד, ונושאי המחקר שלנו נובעים מהבעיות שעולות מהשטח במטרה לספק פתרונות ולקדם את חקלאות הגולן והאזור. כחלק מעבודתנו בשנים האחרונות הטמענו במטעי התפוח בגולן ובגליל שימוש במערכת תומכת החלטה ממוחשבת להדברת אחת המחלות הקשות בתפוחמחלת הגרב. בעזרת מערכת זו מצליחים המגדלים לתזמן את הריסוסים במועד הרצוי, להפחית את מספר הריסוסים ולשמור על רמת הדברה טובה. בנוסף, גילינו שחלק מגורמי המחלות פיתחו עמידות לחלק מחומרי ההדברה ובכך מנענו שימוש מיותר בחומרים אלה שאינם יעילים יותר.

אז איך נסכם?

בעיני מכון שמיר למחקר הוא מקום עבודה מדהים, עם אנשים מקסימים, אווירה טובה ועניין אינסופי. האפשרות לשתף פעולה עם חוקרים מתחומים רבים כמו אקולוגיה, חינוך וחברה מרתקת בעיניי וזה אחד האתגרים שאני מנסה לפתח בהמשך עבודתי במכון, בנוסף לשיתופי פעולה בינלאומיים.

אני מאמין שמדע טוב מונע מסקרנות, תכונה שאני מנסה להקנות גם לילדיי. מאחל שנשתמש בסקרנות שלנו לחקור, ללמוד, לקדם את החקלאות ולהתמודד עם מחלות למען עתיד בריא יותר.

פברואר 2024

SU
MO
TU
WE
TH
FR
SA
28
29
30
31
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
1
2
אירועים שיתקיימו ב 30th ינואר
אירועים שיתקיימו ב 1st פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 2nd פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th פברואר
אירועים שיתקיימו ב 5th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 6th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 9th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 10th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 11th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 12th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 13th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 14th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 15th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 16th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 17th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 18th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 19th פברואר
אירועים שיתקיימו ב 20th פברואר
אירועים שיתקיימו ב 21st פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 22nd פברואר
אירועים שיתקיימו ב 23rd פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 24th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 25th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 26th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 27th פברואר
אירועים שיתקיימו ב 28th פברואר
No Events
אירועים שיתקיימו ב 29th פברואר









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?