כ-150 מוקירי זכרו של גור אגוז ז”ל, שנספה בתאונת דרכים לפני שלוש שנים, השתתפו בטקס חנוכת המצפה שהוקם לזכרו. ראש המועצה, סמי בר לב, בטקס: “נחל קצרין (ואדי שיך מוסא), נחל זויתן והמרחבים שסובבים אותנו היו ערש ילדותו. המצפה נקבע במקום שהכי מתאים לזכור אותו, עם תצפית נוף מרהיבה”
באוגוסט 2004, בכביש היורד ממושב רמות. “מצפה גור” הוקם ב”טיילת החצבים” והוא צופה אל נופי גולן וכנרת ומשקף את אהבתו הענקית של גור לגולן, לנופי הזויתן, לחי ולצומח בכל עבריה של קצרין.
חנוכת המצפה נפתחה בצעידה ב”טיילת החצבים”, בה השתתפו כ-150 ממוקירי זכרו של גור. במרכז האירוע, התקיים טקס במעמד ראש המועצה, סמי בר לב, סגן ראש המועצה, מני ביטון, אישי ציבור, חברים, בני משפחה ותושבים רבים.
“המשפט שהכי מאפיין את גור אגוז ז”ל הוא ‘האדם הוא תבנית נוף מולדתו'”, אמר בר לב, בטרם הוסר הלוט מהשלט במצפה. “גור נולד וגדל כאן, הוא חי ונשם את הטבע שמקיף את קצרין
“נחל קצרין (ואדי שיך מוסא), נחל זויתן והמרחבים שסובבים אותנו היו ערש ילדותו. המצפה נקבע במקום שהכי מתאים לזכור אותו, עם תצפית נוף מרהיבה”.
עידו מולד, חברו הקרוב של גור, נשא דברים מרגשים, אותם המשיכו חברים בשירה וניגונים. הוריו של גור, בת שבע ומשה אגוז, מוותיקי קצרין, הסירו את הלוט מעל השלט ומאיר אלקיים נשא תפילות לעילוי נשמתו.
“כפי שהשמש מתמקדת ומאירה רק את הסביבה הקרובה וכל הרקע הרחוק – הכנרת, הרי צפת, דרום רמת הגולן, מצויים באובך, כך כמטפורה, גור ממרכז אותנו בזמן”, אמרה ציפי מולד, מוותיקי קצרין ואימו של עידו. “אני רואה אותך כמו לפני שלוש שנים וקצת, נשאר צעיר לנצח… מפרגן ומתפעל כהרגלך ואומר לי: ‘אחלה של מקום – מצפה גור, כל הכבוד לסמי בר לב. אם הייתי צריך לבחור מקום לקפה, לתצפית בשעות השונות של היממה אל נחל זויתן, אל הכנרת הקסומה, לצחוק עם חברים, זה בדיוק המקום!’. גור, כך אזכור אותך: חביב, מפרגן, כמו בחייך – גם במותך. אוהב לאתר מטיילים תועים, תימהוניים ואחרים, במצפה שנקרא על שמך”…
גור נספה כאשר הסיע עובדים מבית האריזה ברמות, לוקח את מקומה של האחות, טופז תבדל”א בטענה שעדיף שיחליף אותה, שכן המכונית אינה תקינה.
“רגע לפני שהלכת, הסתובבת, העפת מבט אחרון, ואמרת לי: ‘אני חוזר עוד כמה דקות, טופי'”, ספדה לו האחות טופז. “ואני, מלאת ביטחון, חייכתי ואמרתי ‘בטח’. אבל לא חזרת יותר, יותר לא נתראה לעולם. קשה לי להסביר במילים כאב וגעגוע, אז במקום לכתוב את הכול – פשוט הסתכלתי. אז הסתכלתי על מור, אחותנו הקטנה, ובכל מבט שלה – ראיתי אותך. חייכתי לאבא, ובכל חיוך – ראיתי אותך. הצחקתי את אימא, ובכל צחוק מתגלגל – צחקת אליי…”.
מור: “היום, כשאני עומדת כאן במצפה לזכרו של אחי, עם הנוף של הגולן והכנרת, עולים בי זיכרונות ישנים. ביום אחד, גשום וחורפי, גור ניסה לשכנע אותי לבוא אתו לראות את הזרימה החזקה של נחל הזויתן ואחר כך חזר הביתה ספוג במים ומלא בוץ עד הברכיים”.
משה אגוז נשא קדיש לזכר בנו והודה בסיום הטקס למועצה המקומית קצרין ולעומד בראשה, סמי בר לב, על העזרה בהקמת המצפה וארגון הטקס והודה לאורחים הרבים שהגיעו. הוא תיאר איך סמי מצא את המקום שמתאים להנצחתו של גור, אסף אותו במכוניתו, קיפץ ‘כמו אריה’ בין הקוצים, הביא אותו למקום ואמר לו שזה המקום שהכי מתאים להנצחת בנו.
דוברת המועצה המקומית קצרין, טופז ברקאי, מוסיפה שלהקמת המקום חברו מחלקת ההנדסה של המועצה המקומית קצרין, בראשות מהנדס המועצה, אריה מנחם ותלמידי המכינה הקדם-צבאית “תמיר”, בראשות הרבנים אחיפז ויעיש, שסייעו בעבודות ובהתקנת השטח.
עם תום הטקס, עלו בני המשפחה וחברים אל קברו של גור ז”ל ואת הדברים לזכרו חתם חברו הקרוב ירון אסולין, בן קצרין: “השם שלו נגזר מהמשפט ‘גור אריה יהודה’. הוא היה גם גור וגם אריה. אני מקווה שנוכל לקחת ולקבל את מה שגור רצה לתת לנו: לאהוב את החיים, להיות שמחים, להיות טובים זה לזה, לקחת דברים בקלות ולשמור על עצמנו, במיוחד בדרכים. הזיכרון והאש של גור הולכים אתנו כל הזמן ובכל מקום וימשיכו ללוות אותנו כל החיים. יהי זכרו ברוך”.
