השנה היא2021. החפצה של גוף של אישה בכל פרסומת, גם בלי קשר למוצר, ראוי שתעבור כבר מן העולם
לינוי אליאס–זדה
בנסיעה שגרתית, ביום שטוף שמש, במחלף בתל אביב, על שלט חוצות ענק ומאיר, התנוססה פרסומת שיווקית לרכב יוקרה. בצמוד לו עמדה אישה יפה, חטובה ונאה. הבטתי והחזרתי את עניים לכביש. בהמשך, במחלף אחר, פרסומת לביטוח "הראל" וכן, ניחשתם נכון, אותו טריק שיווקי. אישה יפה ורזה.
הרשימה ארוכה. פרסומת למכונת כביסה. לחופשה. אפילו למוסד אקדמי.
יכול להיות שהתרגלנו לטריק השיווקי הפסיכולוגי. גירוי–אישה צורך–מוצר מסוים והצימוד אליו זה לשלוף את הארנק מהכיס.
למחרת, בעיתון, אני נתקלת במודעה שלכאורה נראית תמימה. גבר מבוסס כלכלית מחפש אישה שתעביר אתו את שארית חייו, לא למטרת נישואים. כאן נדלקה לי נורה אדומה.
לא ים להיות פמיניסטית ולא דתייה כדי להבין שהדרך הזאת היא רעה חולה, שצריך להוקיע אותה מעל כל במה. גם בהחלט יכול להיות שלא ממש שמנו לב לזה, או שהתרגלנו ולו רק בגלל רק כמות התוכן השיווקי שנכנס אל מוחנו בחוסר שליטה.
אני סבורה שרבים וטובים לפניי כתבו על כך, לא דווקא מההיבט הדתי.
במגילת אסתר, נשים הגיעו אל המלך כשהן משוחות בשמן ובבשמים. אני מניחה שגם היו לבושות בהתאם לרצונו של המלך, כשהוא ברצונו קורא וברצונו ממית.
לרמוס את הכבוד של האישה אפשר גם בדרכים אחרות, בדרך שיווקית שנראית תמימה.
השנה היא 2021. החפצה של גוף של אישה לא יכול להיות מוצר שיווקי.
