לפני שהתגייס להנדסה, לא ידע יותם רשף, מנטור, דבר על החיל. התיישב באוטובוס ליד חייל עם הכומתה המתאימה ושאל. סיפור עם ריח חריף של דז’ה-וו
לסמ”ר יותם רשף יש סיפור מיוחד. יותם גר בנטור ומשרת כלוחם בגדוד 605, גדוד ההנדסה בחטיבה 188 של חיל שריון. הוא מספר כי הוא אוהב מאוד את אזור רמת הגולן, את הנופים והייחודיות שבטבע. הוא בן 22, למד בישיבה התיכונית חיספין והתגייס במרץ 2015 להנדסה הקרבית. יותם התנדב במד”א במשך שלוש שנים וטרם גיוסו לצבא עשה מכינה קדם-צבאית בראש פינה.
“המכינה הייתה מאוד משמעותית ומלמדת. הכרתי אנשים רבים שאני בקשר אתם עד היום, טיילנו המון והתנדבנו במסגרות השונות. השנה הזאת העניקה לי המון כלים להמשך”.
לאחר שנת המכינה, נותרו ליותם מספר חודשים עד שהתגייס לצבא, אותם ניצל לטיולים ברחבי הארץ. כבר באותה תקופה, ידע יותם שהוא עתיד להתגייס לחיל ההנדסה והיה מרוצה מהשיבוץ, אך בפועל, לא באמת ידע מה עושים בחיל והיו לא המון שאלות לא פתורות.
באחד מהטיולים, עלה יותם על אוטובוס, כשלפתע ראה חייל עם כומתה כסופה, הכומתה של חיל ההנדסה. “החלטתי לשבת לידו והתחלתי לשאול אותו המון שאלות. במשך חצי שעה של נסיעה, דיברנו. אני שאלתי אותו שאלות על הצבא ועל החיל בפרט והוא ענה לי על כל השאלות שלי. הוא בדיוק סיים בה”ד 1 והיה בהשלמה חילית בקורס קצינים”.
לאחר חצי שעה של נסיעה, נפרדו דרכיהם, כאשר יותם לא יודע את שמו של החייל, אך יוצא מסופק ומרוצה מהשיחה ומהתשובות שניתנו לו והתגייס לחיל עם תחושת ביטחון.
סמ”ר יותם: “אני חושב ששירות צבאי הוא חובה. למדתי המון שיעורים לחיים מהשירות שלי ואני חושב שהצבא הוא מסגרת המאפשרת לכל חייל ללמוד על עצמו ולגלות על עצמו דברים חדשים. זו חוויה מאוד מעצבת ומעשירה ואני לא מתחרט לרגע על הבחירה בתפקיד לוחמה ובחיל ההנדסה”
כמה חודשים לאחר מכן, יותם התגייס לחיל ההנדסה והגיע לבסיס הטירונות. באחד מהימים, פגש יותם בבסיס את אותו החייל אשר ראה באוטובוס.
“זה היה מוזר, לא ציפיתי לראות אותו שם. אין ספק שהחוויה של הגיוס שלי הפכה להיות הרבה יותר טובה, כי ידעתי לאן אני נכנס. בכך שהוא הסביר לי וענה לי על כל השאלות, הגעתי מוכן”.
לאחר הטירונות, יצא יותם לקורס מפקדים של ארבעה חודשים. במהלך אחת מהנסיעות הביתה, ביום שישי בבוקר, הוא ישב באוטובוס ומישהו התיישב לידו והתחיל לספר לו שהוא לפני גיוס והוא מפחד מהגיוס ולא יודע לאן להתגייס.
דז’-וו
יותם: “הוא התלבט אם בכלל להתגייס לקרבי, או לא וסיפר לי שהוא אמור להתגייס להנדסה והוא בכלל לא יודע כלום על החיל וביקש שאסביר לו. מצחיק, כי זו בדיוק אותה סיטואציה שקרתה לי רק שהפעם הייתי בתפקיד ההפוך”.
יותם דיבר אתו במשך כל הנסיעה, שארכה כשלוש שעות, מתל אביב לטבריה, כשהוא מסביר למלש”ב את כל מה שהוא יודע על חיל ההנדסה, עונה על כל השאלות הסקרניות, תוך כדי ההבנה שיש לו את האפשרות להשפיע עליו ולגרום לו להבין את חשיבות תפקידי הלוחמה וחיל ההנדסה בפרט.
“אני מרגיש שדרבנתי אותו והעברתי לו את החשיבות בשירות צבאי משמעותי בתפקיד לוחמה. גרמתי לו להבין את התפקיד בחיל ההנדסה וככה החדרתי בו מוטיבציה לקראת הגיוס”.
לאחר השיחה, נפרדו דרכיהם וכל אחד הלך לדרכו. יותם, שלא ידע את השם של המלש”ב, קיווה כי באמת הצליח לשכנע אותו להתגייס לחיל, אך לא באמת ידע מה קרה אתו.
לאחר סיום קורס המפקדים, הפך יותם להיות מפקד בבסיס הטירונים ושירת שם שנה, כאשר לפתע פגש בבסיס את אותו מלש”ב מהאוטובוס. יותם הבין כי בסופו של דבר הוא החליט להתגייס לחיל ההנדסה והבין שיכול להיות שזה היה הוא שעזר לו להבין את החשיבות.
“אין לי מושג איך קוראים לו ואין לי מושג איפה הוא עכשיו, אבל עצם הידיעה שהוא התגייס בסוף לחיל ההנדסה גרמה לי להרגיש שאני את שלי עשיתי וסוג של ‘העברתי הלאה את מה שלי סיפרו'”.
יותם סיים את תפקידו כמפקד לפני יותר מחודש והוא משרת כרגע כמש”ק הדרכה. בתפקיד זה, הוא אחראי על הצד הלוגיסטי וההדרכתי של הפלוגה.
“אני אחראי על תכלול הצד המשרדי של הפלוגה, החל ממסמכים ולוחות זמנים ועד הפן ההדרכתי, הכולל הדרכה, שיעורים ותכנים המועברים חיילים.
“אני חושב ששירות צבאי הוא חובה. למדתי המון שיעורים לחיים מהשירות שלי ואני חושב שהצבא הוא מסגרת המאפשרת לכל חייל ללמוד על עצמו ולגלות על עצמו דברים חדשים, שלא היה מצליח ללמוד בשום מקום אחר. במסגרת הזאת, בפעם הראשונה בחיי, נתקלתי בזה שאני אחראי לעצמי ואני צריך לדאוג לדברים שילכו כמו שצריך ולדאוג לאחרים בתור מפקד. זו חוויה מאוד מעצבת ומעשירה ואני לא מתחרט לרגע על הבחירה בתפקיד לוחמה ובחיל ההנדסה. אני רואה בחיל חלק מאוד חשוב מהצבא, עם המון אחריות ומשמעות ואני מרוצה מהבחירה שלי”.
