במכון המחקר מיגל פותחו אלגוריתמים לספירה מדויקת של העגורים באגמון החולה, באמצעות רחפן עם מצלמה תרמית המזהה את חום גופם של העגורים
פרויקט שממומן על ידי המדען הראשי במשרד החקלאות, למשך שנתיים, שם למטרה את ספירת העגורים החורפים באגמון החולה. במסגרת המחקר, פותחו שני אלגוריתמים, על ידי חוקרי המעבדה לאגרו–גיאו–אינפורמטיקה, שבראשה עומד ד“ר אסף חן, ממכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל ומרצה בכיר במכללה האקדמית תל חי, בשיתוף פעולה עם ד“ר מוטי צ‘רטר, מ“מכון שמיר למחקר” ואוניברסיטת חיפה. האלגוריתמים מאפשרים רמת דיוק של מעל 92% בספירתם. העגורים נספרים על מנת לקבל הערכה מספרית לצורך היערכות להאכלתם ומניעתם מהגעה לשדות החקלאיים.
שני האלגוריתמים מאפשרים להבדיל בין העגורים לבין סביבת הרקע, ספירה מדויקת יותר של העגורים וסיווגם מבין העופות האחרים הנמצאים באגמון. האלגוריתם המתקדם משתמש בתוצרי צילום העגורים בשעות הלילה, באמצעות מצלמה תרמית, המחוברת לרחפן, הסורק את האגמון בו לנים העגורים את שנת הלילה. הצילום באמצעות הרחפן באגמון נעשה בתיאום ובאישור חריג, מכיוון שבשגרה אין להטיס רחפן מעל שטח האגמון, בכדי לא להבהיל את העגורים והעופות בשטח, לכן הצילום מתבצע מגובה של 100 מטרים. כך מנוחתם של העגורים אינה מופרת והם אינם מבחינים כלל ברחפן.
ד“ר אסף חן מסביר: “בשונה מספירת העגורים המסורתית, הידנית, המתבצעת בשעות הבוקר המוקדמות, כשהעגורים עוזבים את האגמון וממריאים לחיפוש מזון בשדות, הרי שהצילום באמצעות הרחפן נעשה בשעות הלילה, כאשר העגורים חוזרים לשנת לילה ומתמקמים באגמון, כהגנה מטורפים“.
בשטח עדיין מתבצעת במקביל גם ספירת עגורים מסורתית–ידנית וההבדל בין ספירה זו לספירה המתבצעת באמצעות המצלמה התרמית עמד בשנה שעברה על כ– 10-20%, דיוק לזכות המכשור הטכנולוגי. לדוגמה: ב-9 בנובמבר 2021, נספרו באמצעות הספירה הידנית כ-32,000 עגורים, בעוד שבאמצעות המצלמה התרמית, מספר העגורים עמד על 44,822.
מנכ“ל החברה לחקלאות בגליל העליון, עופר ברנע: פנינו לחברה לפיתוח הגליל ומכון המחקר מיגל לפתח ולדייק את הנושא ולבצע ספירה באמצעים מתקדמים של בינה מלאכותית. כך נוכל לבסס את הספירה על כלי מדויק יותר
יותר עגורים נשארים לחרוף
מנכ“ל החברה לחקלאות בגליל העליון, עופר ברנע: “מתחילת הפרויקט של האכלת העגורים, מתבצעת ספירתם מדי שבועיים סביב אגמון החולה ושמורת החולה. הספירה מתבססת על עבודת מתנדבים, פעילות המרוכזת על ידי ענבר רובין, מאגמון החולה, בהצלחה ובהתמדה. על מנת לדייק ולפשט את הספירה, פנינו לחברה לפיתוח הגליל ומכון המחקר מיגל לאפשר לד“ר אסף חן ולצוות המעבדה לפתח ולדייק את הנושא ולבצע ספירה באמצעים מתקדמים של בינה מלאכותית. כך נוכל לבסס את הספירה על כלי מדויק יותר“.
מנהל הפיתוח העסקי במכון המחקר מיגל, אורי בן–הרצל: “השפעת ההתחממות הגלובלית על איזון מערכות אקולוגיות וסביבתיות נמצאת במרכז השיח. אזור הגליל העליון ועמק החולה מתאפיינים גם הם בשינויים אקולוגיים רב–מערכתיים, המשפיעים על הסביבה, החקלאות, התיירות, האוכלוסייה המקומית ועוד. דוגמה מרתקת לאפקט כזה הוא מהלך נדידת העגורים וציפורים נוספות בעונות המעבר החולפים מעל עמק החולה. במהלך השנים האחרונות, יותר ויותר עגורים נשארים לחרוף באגמון ובכך משפיעים על מערכות אקולוגיות אחרות, כמו גם על עונות הגידול של חקלאי האזור“.
