שבוע "דיבור חדש" הוא מיזם שמטרתו לעודד שיח והיכרות תוך-מגזריים ובין-מגזריים בחברה הישראלית, באמצעות הקניית מיומנויות תקשורת ודיאלוג
חנה אפל
מיזם "דיבור חדש" הוקם ומופעל על ידי המרכז ליהדות ויישוב סכסוכים של "מכון פרדס" ו"מוזאיקה", המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה ובשיתוף תכנית "גישורים", במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
המיזם מתבסס על התאריך ט' באדר, שעל פי המקורות, היה היום שבו המודל האידאלי למחלוקת לשם שמים בין שני הבתים העיקריים, בית הלל ובית שמאי, התדרדר לסכסוך אלים והרסני, סביב הצבעה על י"ח דברים. בסופו של דבר, הביא הוויכוח למותם של רבים (שלושת אלפים תלמידים, לפי חלק מהמקורות). נאמר שם ש"אותו היום היה קשה לישראל כיום שנעשה העגל". אותו היום הוכרז כיום צום, אך מעולם לא צוין ככזה בפועל, [שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות תענית, תק"פ].
עד לאותו יום, נחשבה המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי לדוגמה למחלוקת בונה ש"סופה להתקיים", שכן שמאי והלל היו חלוקים ביניהם לגופו של נושא ועניין ולא לגופו של אדם ובשל כך המשיכו להתחתן זה עם זה וכיבדו זה את זה.
שבוע "דיבור חדש", מצוין סביב תאריך זה, על מנת להדגיש את הצורך שלנו, הן כפרטים והן כחברה, בחידוד הערכים והמיומנויות הנדרשים בעת מחלוקת.
המיזם מתבסס על התאריך ט' באדר, שעל פי המקורות, היה היום שבו המודל האידאלי למחלוקת לשם שמים בין שני הבתים העיקריים, בית הלל ובית שמאי, התדרדר לסכסוך אלים והרסני והביא למותם של רבים
כמה חשוב היום, ובעיקר בימים אלה שאחרי בחירות לרשויות המקומיות ולקראת הבחירות הארציות, לשים לב לשיח ולבחון האם הדברים נאמרים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
בניית הסכמות ביישוב:
פעמים רבות, אנחנו נדרשים לקבל החלטות משמעותיות לחיי התושבים ביישוב, יהיו אלה החלטות באשר לתב"ע, הון האגודה, תקנונים, קליטה וכדומה. אנחנו מכירים את כלי האסיפה וההכרעה הדמוקרטית בהצבעה, לפיה על פי הרוב תתקבל ההחלטה. אך מה אם ההחלטה התקבלה ברוב של 51% מול 49%? איזו אווירה נשארת ביישוב? עד כמה ניתן יהיה ליישם את ההחלטה שהתקבלה ברוב זעום כזה?
לצורך כך, קיים כלי בניית ההסכמות שבו, בתהליך קצת יותר מורכב וארוך, אך מעמיק, מנסים להגיע להכרעה בדרך של הסכמה משותפת. כשיש הסכמה משותפת, יש סיכוי שלפחות 90% יסכימו על הדברים, כולם ירגישו שניתנה להם ההזדמנות לומר את מה שחשוב להם, יהיה קל יותר ליישם את ההחלטה ותהיה כלפיה מחויבות גדולה יותר. בעקבות תהליך כזה, גם האווירה ביישוב תהיה טובה יותר.
תהליכי בניית הסכמות מתקיימים בשיתוף עם המחלקה לפיתוח קהילתי והם נבנים ביחד עם היישוב ומותאמים לאופיו.
כך, לדוגמה, התקיים באחד היישובים תהליך שבו נבחנה התב"ע של היישוב, בעקבות תלונות תושבים על חוסר שקיפות ועל קבלת החלטות שעלולה לפגוע בעתיד באיכות חייהם.
בשלב ראשון, הוקם צוות מוביל מתוך חברי היישוב שהעלה בפנינו את הנושא ואת המורכבות שלו – מה נעשה בתחום עד היום וכיצד, לדעתם, יהיה נכון יותר לרתום את הקהילה לתהליך. כמו כן, נבחנה מידת המחויבות והפתיחות של הנהגת היישוב לתוצאות שונות שעשויות להיות בעקבות תהליך זה.
בשלב השני, התקיים ערב שאליו הוזמנו כל חברי הקהילה וישבו במעגלי שיח שהונחו על ידי מגשרים ממרכז הגישור. במעגלים אלה, הייתה הזדמנות לכל אחד לומר את אשר על לבו ולהביע תקוות, חששות, רצונות והשאלה המרכזית הייתה: מה חשוב לך?
לאחר שנאספו עיקרי הדברים שחשובים לחברים, מכל המעגלים, התכנס שוב הצוות המוביל כדי לסכם ולבחון כיצד יש להמשיך את התהליך.
ההחלטה הייתה לפרסם ביישוב את עיקרי הדברים המוסכמים והנושאים שעדיין במחלוקת ולקיים ערב נוסף, שאליו תוזמן הקהילה. בערב זה, יינתנו תשובות והבהרות על שאלות שעלו במעגלים, תינתן האפשרות להעיר הערות ויתקיים דיון כדי לנסות ולהגיע להסכמה על הנושאים שנותרו במחלוקת.
אחרי סיכום ערב זה, עבד הצוות המוביל על היישום.
גישור, בפרט ובניית הסכמות, בכלל, דורשים התגייסות ובמקרה של הקהילה, גם משאבי זמן רבים יותר מאשר העלאת הצעה להצבעה חד-פעמית באסיפה. אבל לטווח הרחוק, במידה שאכן מצליחים להגיע להסכמות, התוצאות מצדיקות את ההשקעה.
טיפים לשכנות טובה
*נפגשים עם השכנים בגן המשחקים, בצרכנייה, סתם בשבילים?
חייכו וברכו לשלום.
*שכן חדש הגיע?
גשו להגיד שלום , אולי הוא יהפוך לחבר.
*נקלעתם לוויכוח קולני עם השכן?
נסו להקשיב, לפני שאתם צועקים חזרה.
*הרוחות מתלהטות בקבוצת הוואטסאפ של היישוב?
שלחו מסר מרגיע.
*מתכננים מסיבה בבית?
הודיעו לשכנים ובקשו מהם להתקשר אליכם במידה שהרעש מפריע.
*עומדים לשפץ את הבית?
עדכנו את השכנים מראש, שייתכן רעש ולכלוך.
