בגולן קיימים התנאים האידאליים ליצירת אנרגיה ממקורות מתחדשים, לאחרונה התגלה הפוטנציאל הגלום במאגרי המים המביא בשורה אמתית לקיימות ושמירה
מאת: אלונה רמות
אמצע נובמבר, השמים כחולים, הגשם הציץ ונעלם. הצבע הצהוב עדיין שולט בנוף הגולן. הימים חמים על אף שאנחנו כבר בסתיו. טמפרטורות השיא שאנחנו חווים בשנים האחרונות, בארץ ובעולם, הביאו לאחרונה לכינוסם של ראשי ממשלות ונשיאים לוועידת האקלים שדנה במשבר האקלים ובשינוי שהעולם צועד לקראתו, להפחתת פליטות של גזי חממה, המזהמים את האוויר ופוגעים בבריאותנו ויש להם השפעה על שכבת האטמוספירה וההתחממות גלובאלית.
בישראל, עדיין מזדחלים באטיות אחרי המגמה העולמית של מעבר לשימוש באנרגיות ירוקות המושתתות על משאבי הטבע – רוח שמש ומים. מתחילים להרגיש את השינוי עם הצבת הטורבינות בצפון הגולן ובתל פארס, המביאות אתן את בשורת האנרגיה המתחדשת. הדרך עוד ארוכה להגיע ליעד שהציבה לעצמה ממשלת ישראל. עד שנת 2030, היעד הוא כי 30% מהאנרגיה הנצרכת יבוא ממקורות של אנרגיה ירוקה, כאשר נכון ל-2020, ישראל עומדת על יצור של6% בלבד ממקורות מתחדשים. 40% מסך פליטות הפחמן בעולם נובעים מיצור חשמל מגז, פחם ונפט. כדי להגיע ליעד, צריך לנצל כמה שניתן את משאבי הטבע ליצירת אנרגיה ממקורות מתחדשים ולחשוב יצירתי.
בגולן, קיימים התנאים האידאליים ליצירת אנרגיה ממקורות מתחדשים: הרוחות החזקות, השמש והמים. לאחרונה, החלו בהקמת מערכות סולאריות צפות במאגרי מים. היו מי שזיהו את הפוטנציאל הגלום במאגרים, על מנת להביא בשורה אמתית לקיימות ושמירה על איכות הסביבה.
רווח כפול
כבר לפני שלוש שנים, נוצר קשר לשיתוף פעולה בין אגודת המים "מי גולן", המתפעלת את מאגרי המים בגולן לבין חברת "אנלייט אנרגיה מתחדשת". השותפות יצא לדרך חלוצית בתחום האנרגיה המתחדשת והחלה לפעול לייצור חשמל, בשימוש דואלי, בשטח המאגרים. מאגרי המים הרבים בגולן הם מאגרים מלאכותיים שנבנו בשנות ה-80 על ידי אגודת המים "מי גולן", לשם אגירת מי גשמים לחקלאות ברמת הגולן. המערכת הסולארית הצפה הפכה לאופציה נוספת להתקנת הפאנלים, שעד כה הותקנו על הקרקע ועל גגות מבנים.
המערכת המותקנת על המים מאפשרת רווח כפול – גם ייצור חשמל ירוק וגם הפחתת אידוי המים מהמאגרים. המערכות הסולאריות הצפות, המותקנות על מאגרי המים, כוללות מערכת מצופים ותמיכה לפאנלים ולממירים, שנועדו לייצר תפוקה מקסימלית, תוך התחשבות בתנאים הגיאוגרפים והאקלימיים בכל אזור. בשלב הראשון של הפרויקט בגולן, כוסו באופן חלקי שני מאגרים – "עורבים" ו"בני ישראל" במערכות ציפה לייצור חשמל, שיחד מגיעים להספק של 17 מגה–וואט. התכנית היא לייצר, בשנתיים הבאות, מערכות נוספות במאגרים "בראון" ו"חושן", שייצרו 39 מגה–וואט נוספים. יחד עם התכניות לייצור אנרגיה ירוקה, קיימות תכניות פיתוח סביבתי מרשימות ובכלל זה הקמת פינות נוי, שולחנות פיקניק, מקום למילוי מים למטיילים, נטיעת עצים ושמירה על המרקם הירוק בסביבת המאגרים. במיפוי של המאגרים סומנו מאגרים בהם לא יותקנו מערכות כמו למשל מאגר "בוטמיה" ומאגר "חיתל".
פגיעה מינימלית בנוף
חלק משמעותי ורגיש בהקמת הפרויקטים הוא שמירה על המרקם הנופי בגולן. כולנו מבינים שאנחנו במשבר אקלימי שממדיו הולכים וגדלים וחלק משמעותי מהפתרון הוא שימוש במשאבי הטבע. השימוש במאגרים לייצור אנרגיה מהווה תחליף לפגיעה בשטחים פתוחים. הפגיעה בנוף היא מינימלית וכיסוי המאגרים בפאנלים נעשה תוך מתן תשומת לב לבעלי החיים ולטבע שהתפתח בסביבת המאגרים. מדינת ישראל מעודדת דו–שימוש. מלבד גגות ומאגרים, אנו צפויים לכיסוי בפאנלים ושימוש דו–תכליתי במחלפים, מחצבות, בתי עלמין ואפילו בגדרות ההיקפיות. בימים הקרובים, צפויה החלטה על חלקות מודל, בהן ייבחן השימוש הדואלי גם בשטחים חקלאיים. אנשי הגולן פועלים לחיזוק הכלכלי של הגולן מתוך מחויבות לשמירת הטבע והמרחבים הפתוחים והתגייסות למשימה החשובה של אנרגיה ירוקה ומאבק בהתחממות הגלובלית.
