ראשון עד שלישי: כבר בתחילת השבוע מתוכנן אירוע חברתי שחשוב לכם מאוד להשתתף בו. חיי החברה שלכם מקבלים פן חדש ומרענן. למי שלא נמצאים בקשר,

הדילמה לא פשוטה: בתקופה הקשה שכולנו עוברים – שכול, חטופים, מפונים, עסקים מתמוטטים, מילואים בלי סוף – מותר לשמוח בקטנה? המילה "מותר" בכלל מתאימה לפה?

הקיץ הגיע באופן רשמי ועלינו להתאים את התזונה שלנו. יש להקפיד על ארוחה אחת מבושלת ביום ולא, סלט זה לא ארוחה ליד: הטמפרטורה של המזון

מול עשרת המרגלים, בפרשת "שלח לך", עומד כלב בן יפונה (יחד עם יהושע בן נון) ואומר באומץ: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ".

ראשון עד שלישי: נראה כי אתם מתהלכים עם כעסים ותחושת קורבן. נדמה לכם שהנסיבות מכריחות אתכם לנקוט בצעדים דרמטיים אך למעשה זאת בחירה שלכם. לכל

במטבח, לפעמים זה לא מצליח ודווקא כשבא לי ממש לפנק. אולי בגלל זה, אני זוכרת דווקא את הפעמים האלה. פה הפריקסה יצא בצקי, שם הבצק

עם קרסול שעבר מספר פציעות, חיפשתי ברשת נעליים תומכות שיעזרו לי. צללתי לתוך ים אין-סופי של הצעות ואנשים שאומרים ש"הנעל הזו היא החיים". איך גיבור-העל

סטרס, או בעברית "עקה", הוא מצב בו הגוף מזהה סכנה ומגיב בהתאם. ההתמודדות עם לחץ וחרדה ברפואה הטבעית אי אפשר להתעלם מהעובדה שלחץ וחרדה מלווים

"מאבדים את הצפון", זועקות הכותרות. המונח "לאבד את הצפון" הוא דו-משמעי. פשוטו כמשמעו – אובדן אזור הצפון וכביטוי נפוץ – מתבלבל, מתברבר, איבד את יכולת

ראשון עד שלישי: הסקרנות האינסופית והאמפתיה בעלת העוצמה שלכם מושכים אליכם אנשים בעלי השפעה. נסו לרדת לעומק ולהרשים את הסובבים אתכם גם ביכולות האינטלקטואליות ולא

ל"מה שלומך?" של מכר שפגשתי השבוע, עניתי שלא משהו. "למה, מה קרה?", הוא שאל. אני רוצה שקט ושלווה וביטחון ואת החיים שלנו, בלי קורונה, בלי

אינסטגרם מכריזה על שני עדכונים חדשים שנועדו להגן על המשתמשים הצעירים שלה ולספק להם חוויית גלישה בטוחה יותר ליד: כאשר "Limits" מופעל, תראו רק תגובות,

להיות מלווה רוחנית זה אומר לפגוש אנשים בשעת משבר, בשעת כאב, בשעת חולי ובסוף החיים. להיות אתם לתמוך בהם ולזהות את נקודות החוזק שלהם מאת:

כאשר הדם זורם בגופנו, הוא מפעיל לחץ על הדפנות של כלי הדם. כאשר הלחץ הזה גבוה מהרגיל, זהו מצב של לחץ דם גבוה, או יתר

בשבת ימלאו 57 שנים בדיוק לשחרור הגולן. הסופר, המחזאי והפובליציסט הדגול, חתן פרס ישראל לספרות, משה שמיר, היה אוהב גולן מושבע. עיון בפרק המוקדש לגולן