ערב השידורים המיוחד לזכרו של מוטי קירשנבאום בערוץ הראשון היה חוויה של נוסטלגיה והנאה מפועלו של אחד מענקי התקשורת הישראלית. כל פגישה עם קירשנבאום הייתה

מפגש חגיגי נערך השבוע לרגל השקת הספר "מחברות יצחקי", המבוסס על יומנו האישי של יצחקי גל, מראשוני הסוקרים של הגולן לאחר מלחמת ששת הימים. יצחקי,

לאחר הסולידריות הלאומית שאפיינה את מלחמת "צוק איתן", קלע נתניהו את מדינת ישראל למערכת בחירות קשה וסוערת, שפגעה קשות בחברה הישראלית ובמאבק נגד הגרעין האיראני.

בהופיעו בפני ועדת החינוך של הכנסת, השתלח שר החינוך בנט באחת מתכניות הדגל של קודמו פירון – "האחר הוא אני", כאילו ניסתה התוכנית "לעשות מילקשייק

החיה הכהניסטית על כל ביטוייה, מהטבח במערת המכפלה, דרך רצח רבין, ועד לפיגועים של סוף השבוע, נגד מצעד הגאווה ורצח התינוק – היא האויבת של

בשנת 2005 פינתה מדינת ישראל באופן חד צדדי את גוש קטיף ויישובי חבל עזה, כשהמטרה המרכזית הייתה להשיג גבול שקט. ברגע שנצא, כך חשבנו, הטרור

 לפני שנות דור בלבד, לא ניתן היה לדבר בגלוי על פינוי אוכלוסייה. מסמכים שעסקו בנושא הוגדרו "סודי ביותר" ולא נידונו בגלוי. היום הכל גלוי, שקוף,

מדינה פלשתינאית בשטחי יהודה, שומרון ועזה נשמעת כמו פתרון קסם לסכסוך במזרח התיכון אם אתה מועצת הביטחון של האו"ם או הפרלמנט האירופי. ומה הסיבה שזה

לפני שבע שנים חווה הגולן כולו וקצרין בפרט מכה איומה ונוראה – הרצח המזעזע של תאיר ראדה. שבע שנים לאחר מכן, עדיין רוחשת באינטרנט קבוצת