יש מי שאומר שעכשיו אני כבר לא אישה של קפה, אלא אישה של מילים. אני אומרת: אני עדיין אוהבת לשתות קפה וקפה ומילים לגמרי מתחברים.

המתבגר ביקש נטפליקס, “רק לחופש“. עשינו הסכם ותקענו כף. בסוף, האיש ואני התמכרנו לסדרות ולסרטים ואנחנו לא מתנתקים כל כך מהר כשהתחיל החופש הגדול, המתבגר

מפגש מקרי עם זר בודד, שוויתר על אהבה, שזיהה אותי בסופרמרקט. קורא את הטור הזה. אסור לוותר על אהבה, כי כשיש אהבה, יש טעם אחר

מה לעשות ביתרת החופש? הצחקתם. אנחנו חיים בשמורת טבע ענקית, עם בריכות, מעיינות, מסלולי צל–מים ורבע שעה מהכנרת, בלי פקקים. מה עוד נבקש? חצי מהחופש

קצרין, בירת הגולן, חוגגת 45 לייסודה. תלאביבים תמימים שואלים אותנו לפעמים איך אנחנו מסתדרים בלי קניון. מה ז‘תומרת איך? בקצרין יש הכול אפילו כנר על

החייל שלנו סיים קורס מ“כים. איזו גאווה. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לחשיבותו של שירות צבאי משמעותי וקרבי. מצד שני, מתפללים שלא יצטרכו להשתמש בכל מה

ככה זה בזוגיות. פעם הוא מוותר ופעם היא. אי אפשר להחזיק רק בשלך. גם לשני יש את שלו. נפגשים איפשהו באמצע. למה המנהיגים שלנו לא

אומנם אין שמחה בלא יין ובשר, אבל יין וגבינות זה גם שילוב נהדר ואם יש גם עגלת קפה הפוך לסיום, בשבילי זו בכלל חגיגה. רשמים