פרידה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. כולנו חווים פרידות. לחלקן אנו מתכוננים ולחלקן לא. פרידות מלוות ברגשות כואבים וחלקן הן הזדמנות לבניית דברים חדשים “…והנה

איפה יגור הזקן בשנותיו האחרונות? ברור שהכי מתאים הוא להישאר בבית, בסביבה המוכרת ועם המשפחה. לא תמיד זה אפשרי. במוקדם או במאוחר, מגיעים לצומת ומתלבטים

בראשית הדרך, רמת הגולן הייתה אי של צעירים חלוצים שבאו ליישב את הגולן. הצעירים של ראשית ההתיישבות ברמת הגולן הם הזקנים של היום. אנו מלאי

מי שיש לו ילדים ונכדים, וגם הורים מבוגרים, נמצא דואג ומעורב בחייהם של ארבעה דורות. בלו“ז החיים הצפוף של ימינו, זו משימה כמעט בלתי אפשרית

כך אומרים הנכדים והנכדות לסבים ולסבתות שלהם. כמה מחשבות על הקשר שבין הסבים והסבתות לנכדים, מה משפיע עליו ומה עלול ליצור מתחים באתר האירוח שלנו,

הפכתי לסבתא, אפרש את זה – אני זקנה? או: הם יגרמו לי להיות צעירה. כתבה ראשונה בנושא סבא סבתא מרים דהן ודבורה מוי מרים: “כאשר

פגשנו את מנהלת מחלקת הוותיקים במועצה האזורית גולן, לי שנובר, ביום חם ולוהט, על כוס מים קרים, לשמוע וללמוד ממקור ראשון על חייהם של הדור

“יכול אתה לעמוד במקום הומה אדם, ועדיין לחוש בודד ביותר וכן היפוכו של דבר: עשוי אתה למצוא את עצמך בריחוק פיזי מן האנשים, מופרש מחברת

“השנים החולפות אולי מקמטות את העור, אך ויתור על להט החיים מקמט את הנשמה“, סמואל אולמן. אנו יוצאות בסדרת כתבות על הגיל השלישי. נציג את עצמנו