
לראות את הטוב
פגשתי אישה מדהימה. על כל דבר היא אמרה: “איזה כיף” ו“כמה טוב, מקסים ויפה“. זה לא מאולץ. זה בא לה
פגשתי אישה מדהימה. על כל דבר היא אמרה: “איזה כיף” ו“כמה טוב, מקסים ויפה“. זה לא מאולץ. זה בא לה
אלמז עוידאת, מטפלת גוף ונפש, ממג’דל שאמס, חלמה מגיל צעיר להיות “מישהו”. עכשיו יש לה חמאם טורקי, הסמכה כמורה לעיסוי
החופש הגדול בפתח והמתבגר והצעירה כבר מחכים לו ושמחים בו. גם אני. הם כבר די גדולים ולא צריכים השגחה צמודה.
ביום שישי, הוא מתעורר באמצע הלילה ומתחיל לגלגל מאות קרואסונים. הבעלים של “מטרלו” ו“החומוסייה“, בעין זיוון. האורח שלי לשבת הוא
היא עושה אמפנדס ואלפחורס, עם מגוון של ציפויים מיוחדים, שגם בבואנוס איירס לא היו מאמינים והיא גם ספרית כלבים. האורחת
כילדה, הערצתי נשים שנראות כמו דוגמניות, מתוקתקות מעקב עד מסקרה, עם שיער אלגנט וחזוּת שכולה שיק. בסתר לבי, אני עדיין
אני הולכת, לא כדי להרשים את הקילוגרמים המיותרים, אלא כי זה עושה לי טוב בלב ובנפש ובגוף. השבוע, בהליכה היומית,
לפני הגבינות של קרינה מנטור, יש סיפור אהבה רומנטי, מסירוּת, גיור, עלייה, קוצים, בית ומחלה קשה. שָבועות, מכל הכיוונים. אם
לפני שלוש שנים היא התחברה עמוקות לאפיית הלחם, לפשטות הראשונית, לטבע בראשיתו. לפלא היצירה. מניחה פסוקי שירה שמרגשת אותה ולשה
נולד וגדל בפ“ת, כבר 38 שנים ברמג“ש – “שבוע אחרי החתונה, עלינו לגולן“. מנהל סניף צפון במשרד רו“ח רוזנבלום הולצמן.