בגיל 14, עלה מקנדה. עדיין מתמודד עם פציעות פיזיות ונפשיות, מהמלחמה. נרגע מזה בעסק המשפחתי "מזקקת גולני", הוויסקי הראשון בישראל. "כל שלב בתהליך הייצור הוא כמו סימפוניה מלאה בריחות ובחוויות". האורח שלנו לשבת הוא טל מדלסי, מקצרין
קצת על עצמך
"טל מדלסי בן 25, נשוי לתמר, אבא של רוז מרים, בת שלוש ויצחק ניסים, בן שנתיים, ילדיי המדהימים.
"הסיפור שלי הוא מסע אישי מלא באתגרים, חוויות מרגשות ולעתים בלתי נשכחות, כל זאת תוך שמירה על תחושת שליחות אמיתית".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי במונטריאול, קנדה, עליתי לארץ עם אימא, אבא חורג ושני אחים, כשהייתי בגיל 14 ואת המשך גיל ההתבגרות עברתי בקצרין. אבא שלי ואחים נוספים גרים עדיין בקנדה מונטריאול ואני מנסה להתמיד בביקורים תקופתיים אצלם".
מגורים
"בקצרין. אשתי תמר נולדה בחיספין ובגיל שלוש עברה עם המשפחה לקצרין (ארז ורחל כהן). נשארנו לגור ליד ההורים".
איך השפיע עליך המלחמה?
"רגע לפני המלחמה, עוד הייתי בשירות הצבאי. שירתי כפרמדיק בחיל המודיעין ולאחר מכן, יצאתי לקורס קצינים ושירתי כקצין ארגון הרפואה. השתחררתי מהסדיר בסוף אוגוסט 2023. לא חלף זמן רב, ובשבעה באוקטובר מצאתי את עצמי שוב בלב הקרב, מתייצב עם צו 8. הצטרפתי לגדוד מילואים 221 של חטיבת כרמלי, שהיה עבורי כמו משפחה שנייה והחובש שהכרתי יומיים קודם הפך לאח בדם. כששוחררנו, עברתי לגדוד 299, גדוד חרב, כדי לתגבר את הכוח הרפואי בגדוד.
"ב-26.12.2024, במהלך חילוץ אזרח שנפגע מטיל נ"ט בכנסיית אקרית, שנמצאת ממש צמוד לכניסה לשומרה, המשקיפה על לבנון, חוויתי את אחד הרגעים הקשים ביותר בחיי. פגיעת טיל נ"ט ואירוע רב-נפגעים ואני מצאתי את עצמי מתמודד עם פציעות פיזיות ונפשיות.
"כבר בתחילת תהליך השיקום, מצאתי מקום של מנוחה ורוגע בעסק המשפחתי שלנו – 'מזקקת גולני'. בשנת 2014, אבי החורג דוד ציבל ואמי אלונה, פתחו את המזקקה בקצרין, מתוך רצון להקים משהו חדש ומיוחד, שיחבר בין ישראל למורשת הוויסקי העולמית. הם ייצרו את הוויסקי הישראלי הראשון, וויסקי כחול-לבן, שנולד ביום העצמאות, בשנת 2016.
"במהלך השנים, היינו ואנחנו עדיין חלוצים בתחום, עם שיתופי פעולה רחבים עם חקלאים מקומיים. יש לנו שותפות עם אגרונום לגידול שעורה ישראלית ועוד. כל שלב בתהליך הייצור, מהדגן ועד הבקבוק, הוא כמו סימפוניה מלאה בריחות ובחוויות שמסעירות אותי כל פעם מחדש.
"עולם הוויסקי דורש סבלנות, השקעה והבנה עמוקה של כל שלב בתהליך. הריח/ הטעם/ הצבע שמשתנים מהתסיסה ועד הרגע שבו פותחים את הבקבוק. זהו רגע של התרגשות. בנוסף לוויסקי, אנחנו מייצרים גם ערק, ג'ין, ברנדי ואבסינט.
"בתוך מזקקת הוויסקי המשפחתית, מצאתי שלווה ובעיקר רוגע, בדיוק מה שהייתי זקוק לו אחרי כל המלחמות הפנימיות והחיצוניות".
מהו המוטו שלך בחיים?
"היום, כשאני מסתכל על הדרך שעברתי, אני מבין שהמוטו שלי השתנה עם השנים. בתחילה, חשבתי שמטרת החיים היא להגיע להישגים חיצוניים, אך היום אני מאמין שחשיבה חיובית יכולה לשנות את כל תפיסת העולם. 'תחשוב טוב, יהיה טוב' – זה מה שמדריך אותי כיום. המשפחה והקהילה הם הלב של כל מה שאני עושה".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"בשבתות, הזמן עם המשפחה נותן לי את פסק הזמן שאני צריך מהשבוע העמוס. ארוחת שבת אצלנו מלאה בתבשיל חם, שירי שבת, יין טוב וכמובן משפחה שמחזיקים אותנו יחד. ללמוד סיפורי חסידות, לקחת את הזמן, להעמיק בדברי תורה".
איך תחגגו את יום העצמאות?
"באמת שאין לי מושג. אחרי השנה האחרונה, החיבור של יום הזיכרון עם יום העצמאות נעשה קשה יותר, אבל בעזרת השם, נחגוג עם התא משפחתי וחברים קרובים".
מה אתה הכי אוהב בגולן?
"הנופים, האוויר הצח, השקט המפעים והכמות המדהימה של מים נקיים וטעימים, אשר מסייעים לתהליך הייצור, שכן מים הם אחד המרכיבים העיקריים".
מה עושה בזמנך הפנוי?
"נכון להיום, אני מתנדב כפרמדיק בארגון 'איחוד הצלה' ומשמש כפרמדיק אזורי של סניף טבריה וסובב כנרת".
מה אתה מאחל לעצמך?
"להמשיך להתקדם קדימה, להתמודד עם כל אתגר ולשמור על נאמנות לעצמי".
